amd@ati
-
מספר הודעות
718 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
אף פעם
הודעות שנפתחו על-ידי amd@ati
-
-
תודה על ההתעניינות, אמא כבר ישנה. ואולי תביא לי קישור לערך בויקיפדיה?
-
כן, בהנחה שהדבר מתקיים בתנאי ניסוי (ללא רוח וכו').
-
נכון, אז שיענו לי בתשובה פשוטה של כן או לא על התגובה האחרונה שלי. (זה פונה לתגובה שבאה לפני זאת שלפני)
-
אתה טוען שאם ניקח שני כדורי ברזל בעלי נפח זהה ומסה שונה, ונפיל אותם תאורתית מגובה אינסופי (גם באוויר) כשהם נתונים לכוח משיכה זהה, הם יגיעו למהירות מקסימלית שונה?
-
אתה טוען שאם ניקח שני כדורי ברזל בעלי נפח זהה ומסה שונה, ונפיל אותם תאורתית מגובה אינסופי (גם באוויר), הם יגיעו למהירות מקסימלית שונה?
-
אני מצטער, אך אתם ממשיכים לטעות. גליליאו טען שמהירות הנפילה החופשית אינה תלויה במשקל. מישהו לא מסכים?
-
Jaman אתה טועה - המהירות המירבית של שני עצמים בעל אותה התנגדות לאוויר תיהיה זהה.
ול-yogi01 , תודה שניסית לעזור אבל לא התייחסת למה שאמרתי במדוייק.
-
אני לא מאמין. אולי כבר תהיה ענייני ותביא משפט אחד שגוי שלי.
עריכה: אני הולך להתקלח בלב שקט, אני בטוח שעד שאחזור תספיק לקרוא את כל הדיון מחדש ולהצטער שטעית.
-
לא צריך לקחת את זה ברצינות. אבל מעצבן אותי שהוא לא מודה שהוא טעה!
-
בדיוק! הצפיפות היא חלק מהתנגדות האוויר.
עכשיו יצאת בכלל מטומטם!
-
אתה ממשיך? הנוסחא שהבאת כרגע היא לגרר בתוך נוזל, בעוד שאני דיברתי על נפילה באוויר - גרר באוויר. אתה נכנסת לרחוב חד סטרי אני מציע שתעשה פרסה.
-
ובמה זה שונה ממה שאמרתי?
-
אז אולי תסביר לי אילו גורמים משפיעים על כדור ברזל שנופל? התנגדות האוויר אחראית ל-99% מהגרר.
-
אתה יודע לדבר בעברית - במילים?. תסביר את עצמך.
-
אז אולי תעזור לי ותראה לי איפה טעיתי?
-
באמת? כשמדברים על גופים שנעים באוויר הגורם היחידי במקרה של כדור ברזל לגרר - הוא התנגדות האוויר.
-
אתה פתאום משנה נושא. דיברנו על שני גופים בעלי אותו גרר.
לא נורא, טועים לפעמים, אבל לפחות תודה בטעות שלך.(או שאתה עדיין לא מבין שצדקתי)
-
צר לי שתצטרך לעבור את כיתה א' פעם נוספת, כי את החלק של הבנת הנקרא לא כל כך הבנת.
-
זה עצוב כמה שאתה מטומטם. כתבתי שאחד האיץ למהירות המקסימלית יותר מהר ולכן הגיע ראשון.
-
אתה ממשיך, אז כנראה שאתה נהנה מזה.
-
למה אתה ממשיך ומבלבל את כולם. קשה לך להתבטא בפשטות?
מה לא ברור - כבר כתבתי קודם: "המהירות המירבית של שני גופים בעלי אותה התנגדות לאוויר תיהיה זהה. אך לגוף הכבד יותר ייקח פחות זמן להגיע למהירות המירבית." ולא הפוך כמו שאמרת - "בהנחה שההתנגדות לאוויר שווה בין 2 הגופים שניהם מאיצים באותו קצב ולכן יגיעו לרצפה באותו הזמן".
ועכשיו ראיתי שהגבת שוב -"אם שניהם מתחילים באותה מהירות מאיצים באותו קצב (10 מטרים לשניה על כדור הארץ) אז הם ינועו באותה מהירות כל שניה ולכן יעברו אותו מרחק כל שניה" - שוב טעות.
-
גם אתה רוצה לצאת מטומטם
?!הניסוי המפורסם ביותר כביכול של גלילאו גליי הוא זריקת שני כדורי ברזל מהמגדל הנטוי של פיזה, הכדור הכבד יותר הגיע לקרקע יותר מהר אך בדיוק באותה המהירות שבה הכדור הקל הגיע. לך ושנן את חוק ניוטון השני. ואתה לא רוצה לדעת מה הגיל של הילד שכרגע תיקן אותך.
-
אל תגיד מה שאתה לא יודע. אתה רק יוצא מטומטם.
-
לסיכום פשוט:
המהירות המירבית של שני גופים בעלי אותה התנגדות לאוויר תיהיה זהה. אך לגוף הכבד יותר ייקח פחות זמן להגיע למהירות המירבית.
?!
מהירות נפילה מקסימלית?
ב מדע וטכנולוגיה
פורסם
אתם לא תאמינו אבל הגיע הזמן שתודו בטעותכם! עכשיו התברר לי שכל הזמן הזה אני צדקתי!
ציטוטים:
עקרון השקילות החלש
"בעקבות תצפיות וניסויים שערך גלילאו גליליי במאות ה-16 וה-17, על ידי גלגול כדורים בעלי מסות שונות על משטחים בשיפועים שונים, הקיש גליליי כי תאוצת הכבידה זהה לגבי כל הגופים, ללא תלות במסתם. זאת בניגוד להשקפתו של אריסטו שרווחה עד אותה תקופה, על-פיה ככל שגוף כבד יותר כך הוא נופל מהר יותר. תוצאות אלו שימשו כבסיס חשוב לפיתוח תורתו של ניוטון. הגודל המתאר התנגדות לתאוצה על-פי החוק השני של ניוטון (מסת התמד) זהה לגודל המתאר את עוצמת כוח המשיכה הפועל על הגוף על-פי חוק הכבידה של ניוטון (מסת כבידה). במלים פשוטות, עקב הבחנותיו של גליליאו, ניוטון השתמש באותו גודל פיסקלי לתיאור שתי תופעות שונות לכאורה. זהו עקרון השקילות של גלילאו, או "עקרון השקילות החלש". ניתן לנסחו כך:
עיקרון פיזיקלי הקובע שוויון בין מסת כבידה ומסת התמד (מסה גרוויטציונית ומסה אינרציאלית). הוי אומר, אותו גודל פיזיקלי מתאר הן את כוח הכבידה הפועל על גוף מסוים, והן את מידת התנגדותו לשינוי מהירות."
"תאוצת הנפילה החופשית איננה תלויה במסת הגוף הנופל אלא רק בעוצמת שדה הכבידה. תוצאה זו ידועה בשם "עקרון השקילות החלש" ועליה התבסס מאוחר יותר אלברט איינשטיין כאשר ניסח את "עקרון השקילות החזק" שהוא הבסיס לתורת היחסות הכללית. בכדור הארץ, תאוצת הנפילה החופשית מסומנת g והיא שווה בקירוב ל?9.81 מטר לשנייה בריבוע. ערכו המדויק של g משתנה ממקום למקום בהתאם לגובה מעל פני הים ולמיקום על פני כדור הארץ. ישנן שתי סיבות עיקריות להבדלים ב-g במקומות שונים על פני כדור הארץ"