בשנים האחרונות תחומי הרפואה האורטופדית עוברים מהפכה של ממש. שנים רבות של מחקר הן בתחומי הטכנולוגיה והן בתחומי האורטופדיה שינו את כל שיטת ההסתכלות שלנו על הרפואה, ובתוך כך על תחום האורטופדיה. רוצים לדעת מה השתנה? המשיכו לקרוא
התפתחות ושמה טכנולוגיה
אנחנו שומעים כל הזמן על "התפתחויות טכנולוגיות חדשות". אחת ההתפתחויות שרלוונטיות במיוחד לתחום הרפואה הוא טכנולוגיה שמאפשרת דיוק שיא במינימום חודרנות. בחלק מהמקרים מדובר בננו-טכנולוגיה (טכנולוגיה ננסית: במילימטר אחד נכנסים מיליון ננומטרים – אתם תעשו את החשבון 😊), במקרים אחרים מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת ייצור חומרים ייחודיים, ובשורה התחתונה – הטכנולוגיה לופתת את הרפואה המערבית בחוזקה. היום, לאן שלא נסתכל בתחום הרפואה – מכף רגל ועד ראש, כולל כל מה שבדרך – עובר דרך טכנולוגיה. וככל שהשימוש בטכנולוגיה מסוימת הופך לשגרתי בתחום מסוים, ככה עולה הסבירות שהוא יהפוך לבר שימוש גם בתחומים אחרים. עם זאת, ככל שהטכנולוגיה משתפרת, ככה משתקפים מספר מהחסרונות הגדולים של הרפואה המערבית. עד כמה שהצלחנו להתקדם כמעט בכל אחד מתחומי הרפואה, עדיין אלפי חולים בשנה מתים בבתי חולים ברחבי העולם מזיהומים שהתקבלו במהלך ניתוח פשוט עם אחוזי תמותה אפסיים. זאת הסיבה שכיום ההעדפה היא, ככלל, להימנע מניתוחים.
סכנה ושמה ניתוח
מאז ומעולם לניתוחים היו מגבלות. למשל, כל מי שמכיר מישהו שחלה בסרטן יודע שאחת השאלות החשובות היא עד כמה הוא התפשט, שכן ככל שהוא מתפשט כך הסבירות שניתוח יוכל להצליח קטנה. מנגד, גם ניתוחים של גידול אחד עשויים להיות בלתי ניתנים לניתוח – כלומר, שסיכויי התמותה או ההחלמה מניתוח נמוכים עד כדי כך שכדאי לוותר עליו, יהיה המחיר אשר יהיה. ההקרנות היא אחת מההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות להמשיך להילחם בסרטן בלי ניתוח. עם זאת, הטכנולוגיה חוסכת גם ניתוחים הרבה פחות מפחידים, לבעיות הרבה יותר קלות. לדוגמה, פעם, בשביל לטפל בבעיה אורטופדית כמו פלטפוס, ניתוח היה אופציה עדיפה. היום, עם הידע על הבעייתיות של הניתוחים מצד אחד, וההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרים מדרסים אורטופדיים בהתאמה אישית מדויקת מצד שני – הפתרון השמרני הוא דווקא הפנייה לקבלת מדרסים ולא לניתוח. למה? סיבה אחת היא שהמודעות למדרסים עלתה, אבל העיקר הוא שהדיוק שלהם עלה. פעם, התקינו מדרסים על-גבי תבנית גבס שהטביעו על כף הרגל של המטופל, את תבנית הגבס היו שולחים למפעל, ושם היו מתקינים את המדרסים על גבי התבנית. רק מה? בדרך הזאת יש המון מקום לטעויות, וההבדל בין דיוק כמעט מושלם לדיוק מושלם הוא עצום. היום, עם סריקה בטכנולוגיה ממוחשבת, אפשר להתקין מדרסים בהתאמה אישית מושלמת, ויותר ויותר אורטופדיים, פודיאטריים ורופאים אחרים מוצאים מדרסים כפתרון טוב יותר מניתוח למגוון בעיות אורטופדיות.
טכנולוגיה גם בתוך הניתוח
כשאין מנוס מניתוח, כיום משתמשים כאמור בהליכים עם מינימום חודרנות – "Minimum Invasive" – כאשר המטרה היא להגיע לרמת דיוק מירבית, כך שאף חלק בגוף שלא קשור לניתוח לא יעבור טראומה. בעבר, כל ניתוח לב הצריך פתיחת חזה, וכמו שזה נשמע מבהיל – הסיכונים מבהילים בהתאמה. סיכונים לזיהומים בניתוח מסוג כזה גבוהים. אגב, אם חסרות הוכחות לכך שהטכנולוגיה מוסיפה להתפתח ולשפר את הרפואה על-בסיס יומי קיבל אותה בקורונה. לא, אנחנו לא מדברים על החיסונים, אלא על החיטוי. הקורונה העלתה מאוד את המודעות לחיטוי, ויותר מכך העלתה את הרמה שבה אנחנו מצליחים לחטא. האם החיטויים האלה ימנעו מוות מזיהום לא נחוץ בבתי-החולים? ספק רב אם הם יצליחו למנוע אותם כליל, אבל גם הקטנת המספר היא מטרה ששווה להילחם עבורה.