AMD משיקה את מעבדי ה-Vishera. האם מדובר באכזבה נוספת, או שהפעם לחברה באמת ישנו שפן בכובע?
במשך שנה שלמה, דיברנו על כמה הבולדוזר, דור מעבדי הביצועים הקודם של AMD היה אכזבה, וכעת מנסה ה-Piledriver לכפר עליה. האם הוא מצליח? זאת שאלה שיש עליה יותר מתשובה אחת, ומייד נרחיב בנושא.
קבלו את הבולדוזר המשופר!
קודם כל, בניגוד לאינטל המחליפה תושבת מעבד עם כל שינוי בארכיטקטורה, אצל AMD החיים פשוטים הרבה יותר. כל שצריך הוא לוח אם בעל תושבת AM3+ וערכת שבבים מסדרת ה-900 של החברה, יתכן וגם עדכון BIOS, והמעבד מוכן לפעולה.
המעבדים החדשים כפי ש-AMD רואה אותם. האם זה מתיישב עם המציאות? |
שיפור נוסף יחסית למעבדי הבולדוזר, הוא טורבו אגרסיבי יותר. בימי הבולדוזר, המעבד היה מגיע לתדר הטורבו המקסימלי רק במידה ולא כל ליבות המעבד היו תחת עומס חישובי. כעת, לעומת זאת, יתכן מצב בו כל רביעיית מודולי ה-Piledriver תהיה מועמסת וגם תהיה בתדר המקסימלי. בהחלט מכובד.
השיפורים ברמת הארכיטקטורה הם תמיכה בסטי פקודות מתקדמים יותר, עבודה יעילה יותר של ליבות העיבוד עם זיכרון המטמון הזמין להן, וכמובן תדרי בסיס וטורבו גבוהים יותר.
חולשת מעבדי הביצועים של AMD הייתה ונשארה מעטפת פליטת החום שלהם. מעבד הדגל, ה-FX-8350, יפלוט 125 וואט של חום בנקודה בה העומס החישובי עליו הוא הגבוה ביותר. כך יקרה גם עם ה-FX-8320. עם ההצעות הזולות יותר לעומת זאת, המצב טוב יותר: ה-FX-6300 (המכיל שלושה מודולים אליהם מתייחסת AMD כ-6 ליבות) וה-FX-4300 (שני מודולים ו-4 ליבות, על פי AMD) יפלטו כל אחד 95 וואט של חום בעת פעולתם. זו לא פליטת החום הנמוכה אליה התרגלנו מאינטל, אבל זה שיפור.
וכעת ניגש לביצועים
באתר הביקורות המקצועי Xbitlabs.com השוו את ה-FX-8350 עם ה-FX-8150 אותו הוא מחליף על ידי המהרת ה-FX-8150 לתדר המקורי של ה-FX-8350: קרי 4 גיגה-הרץ. בנוסף לכך, הם כיבו את אופציית הטורבו במעבדים. בכך מושגת בדיקה המבררת האם ישנו שיפור בכמות הפקודות אותן מבצע המעבד יחסית לתדר בין שני הדורות.
ניתן לראות בבירור שהשיפור ב-IPC (שבדורות האחרונים של AMD היה תמיד נמוך מדי) הננו מזערי עד לא קיים. מה שמניב את השיפורים הגדולים (כמעט 20 אחוז במקרה הטוב ביותר) הוא סט פקודות חדש ומתקדם אותו מבצע המעבד ביעילות, אבל זה לא מתרגם לביצועים בעולם האמיתי, שכן תוכנות עדיין אינן מנצלות את עצם התמיכה בו במעבד.
יותר ליבות, יותר ביצועים
אך לא הכל אבוד: ב-Xbitlabs בדקו גם מה קורה אם משווים חצי מודול של AMD לליבה אחת של אינטל, כל הדרך עד לשימוש בכלל מרכיבי המעבד בתוכנת מדידת הביצועים. ניתן לראות כי ככל שעולים בכמות נימי הקוד אותם מוגדרת התוכנה לנצל, כך משתפר מצבה של ספינת הדגל של AMD. ברגע שהשתמשו בתוכנה כדימוי לעומס מקבילי של שישה נימי קוד, עוקף ה-FX-8350 את ה-i5-3570K מבית אינטל (אשר עולה 40 דולר יותר).
ברגע שרצים ארבעה נימי קוד במקביל, "נגמרות" ל-i5-3570K הליבות אותן הוא יכול להקצות להם, בזמן שלמעבד של AMD נותרו עדיין החצאים השניים של כל מודול (להזכירכם, המעבד מורכב מרביעיית צמדים של שתי ליבות כל אחת, ובעת הרצת ארבעה נימי קוד במקביל, יפעל חצי מכל מודול תוך ניצול המשאבים המשותפים ביניהם).
ל-i7-3770K, לעומת זאת, עדיין נותרו הליבות הלוגיות המדומות באמצעות טכנולוגיית ה-Hyper Threading מבית אינטל, ולכן ביצועיו משתפרים ככל שמנצלים יותר מה"ליבות" שהוא מכיל. ראוי לציון, שאם משווים בין תוספת הביצועים המושגת באמצעות הוספת חצי מודול של AMD לתוספת המושגת באמצעות הוספת ליבה מדומה מבית אינטל, נגלה כי חצי מודול מבית AMD משפר את הביצועים יותר. האם יתכן, כי מעבד בעל חמישה או שישה מודולים (או לחליפין, 10 או 12 ליבות) היה עוקף את המעבד החזק ביותר של אינטל למיינסטרים? אל לנו לשכוח, אבל, שרוב התוכנות אותן אנחנו מריצים ביום יום אינן מותאמות לעבודה בכל כך הרבה נימי קוד, ולכן לרוב יהיה היתרון בצד של אינטל.
תמונה עגומה זו משתקפת גם במרבית מבחני הביצועים: אם אין התוכנה מסוגלת לנצל את כל כוח העיבוד אותו מסוגל לספק ה-FX-8350, יהיה היתרון בצד של אינטל, בזכות יכולתה של כל ליבה בנפרד לטפל בהרבה עומס לכל מחזור שעון.
לעומת זאת, התמונה מתהפכת ברגע שהתוכנה בה משתמשים יודעת לנצל מספר גבוה במיוחד של ליבות. כפי שניתן לראות בגראפים, בהרבה מקרים משתווה ואף עוקף ה-FX-8350 את ה-i5-3570K, ובמקרה אחד ספציפי אפילו עוקף את ה-i7-3770K. ניתן להמליץ בלב כמעט שלם (בהמשך ניגע באספקטים נוספים של המעבד) על מעבד זה במידה ומיועדת מערכת המחשב לעבודה מקצועית דוגמת: עריכת וידאו, קידוד וידאו, דחיסה ופריסה מרובה של קבצים, עיצוב תלת מימדי, הצפנה ופענוח, וכל תוכנה אחרת שיודעת לנצל את כל 8 הליבות שבמעבד.
עקב האכילס: המשחקים
האספקט האחרון, ולרבים גם החשוב עליו בחנו את המעבדים החדשים הוא כל נושא צריכת ההספק יחסית לביצועים. באתר Xbitlabs מדדו את צריכת ההספק של כלל המערכת, וב-Techpowerup.com בדקו את צריכת ההספק של הן ה-FX-8350 והן ה-FX-8150 אותו הוא מחליף תחת המהרה ל-5 גיגה-הרץ. כאן מראה המעבד החדש שיפור, אך עדיין צורך משמעותית יותר הספק בהשוואה למתחרים מאינטל.
מזה שנים, הציגו מעבדי אינטל ביצועים עדיפים על אלו של AMD במשחקים. באתר Tomshardware.com לקחו שני משחקים הידועים ברגישותם לביצועי המעבד בשתי רזולוציות פופולריות, וההשוואה מראה כי Piledriver לא משנה יותר מדי עבור אדם המעוניין במערכת מחשב למשחקים. תמונה זו משתקפת גם בשאר המשחקים עליהם נבחנו המעבדים.
כפי שכבר ציינו קודם, AMD לה למטרה להתחרות בהצלחה ב-i5-3570K, ואת זאת היא אכן עושה במרבית המקרים. זווית נוספת לשקול הוא מחיר מעבד לעומת מחיר מעבד. כאן מראה AMD יתרון רציני, מכיוון שה-FX-8350 עולה 40 דולר פחות. ניתן לראות כי גם שאר המעבדים שהושקו זה מכבר מצליחים להציב אלטרנטיבה בפני אינטל, דבר שלא קרה הרבה זמן.
הרבה אוברקלוק במעט מאמץ
כמובן, ישנה הזווית של אוברקלוק: לקחת את המעבד אל המקסימום תדר האפשרי. הסוקרים באתר Techpowerup.com הצליחו להביא את המעבד שהגיע אליהם מ-AMD עד ל-5 גיגה-הרץ באמצעות קירור אוויר בלבד. מצד שני, הסוקרים ב-Xbitlabs.com הצליחו להביא את שלהם ל-4.7 "בלבד", מה שמאשש את הטענה שזה עניין של מזל.
כמובן, יש לציין כי המעבד הזול ביותר של אינטל שמאפשר אוברקלוק הוא ה-i5-3570K, בניגוד למעבדי ה-Piledriver וה-Trinity החדשים, המאפשרים כולם המהרה בצורה זו או אחרת. ניתן לראות כי המעבד מגיב טוב ומתייצב במידה ונותנים לו תוספת מתח, אבל זה לא תמיד מתרגם לפליטת חום רבה יותר.
וצריכת ההספק?
נוכל לסכם את הכתבה בנימה אופטימית ל-AMD. זוהי הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שמוצר שלה מצליח להשתוות ואף לעקוף בביצועים מעבדים מקבילים מבית אינטל, ואפילו להיות זול יותר. כמובן, יש עוד על מה לעבוד בדמות צריכת ההספק והביצועים לכל ליבה בנפרד, אבל בסך הכל המעבדים החדשים עשו עלינו רושם חיובי הרבה יותר משעשה הבולדוזר לפני שנה. מי יודע? אולי הפעם AMD באמת בדרך הנכונה?