מעבד ה-Core i7 4790K החדש של אינטל מסדרת Devil’s Canyon בנוי על טהרת האוברקלוקינג והביצועים. האם הוא עומד בהבטחות? בדקנו
לפני קצת יותר משנה הושקה סדרה חדשה של מעבדי מיינסטרים מאינטל – סדרת האסוול עם Core i7 4770K בראשה. סדרת מעבדים זאת יועדה לתושבת LGA1150 החדשה של אינטל והותאמה ללוחות האם שנושאים ערכות שבבים דוגמת H81 ,B85 ,H87 ,Z87 ,H97 והמובילה שבהן, Z97.
סדרה מעבדים זאת הציגה ארכיטקטורה מתקדמת במעט מזאת שראינו בדור שלפניה, דור ה-Ivy-Bridge אם כי לא ראינו שינוי שקוסם לאלו שמחפשים יותר ביצועים. את הביצועים הגבוהים אינטל מעדיפה להשאיר בתושבות האקסטרים שלה כמו LGA2011 ו-LGA2011-3. מה שאינטל הוסיפה בדור ההאסוול הוא צריכת החשמל נמוכה במנוחה וליבה גרפית מובנית חזקה יותר.
אחת הטענות שחזרו הכי הרבה כשהושק Core i7 4770K ומשפחת האסוול היא שלמרות המשוב שקיבלה אינטל בדור Ivy-Bridge, היא בחרה שלא להשתמש בפתרון טרמי מתקדם למעבדים בעלי יכולת ההמהרה (סיומת K), מה שגרם להרבה מעבדים חמים מדי.
לפני כמה חודשים הכריזה אינטל על רענון למעבדי ההאסוול. הרענון הגיע אלינו עם מעבד Core i5 4590 ו-Core i3 4150, שמהווים קפיצת ביצועים קטנה על פני קודמיהם, תחת אותו המחיר ואף פחות. בעוד שלקהל הרחב מדובר בבשורות טובות, שוק האוברקלוקרים חיכה לסדרת מעבדים נוספת – סדרת Devil’s Canyon. סדרה זו מיועדת לאוברקלוקרים, ואותה נבדוק היום.
בתוך הסדרה הזאת ישנם סך הכל שני מעבדים, ה-Core i7 4790K וה-Core i5 4690K. בשונה מ-Core i7 4770K שמגיע בתדר של 3.5 גיגה-הרץ, ה-4790K מגיע בתדר של 4 גיגה-הרץ. ה-Core i5 4690K נשאר צנוע בהשוואה ל-4670K שהוא מחליף עם תדר פעולה של 3.5 גיגה-הרץ לעומת 3.4 גיגה-הרץ בקודמו.
השינוי הגדול לא מגיע רק בתדר אלא גם בהולכת החום מהליבות החוצה. במעבדי Devil’s Canyon החדשים ישמה אינטל חומר בעל יכולת הולכה טובה יותר מזאת שראינו במעבדי האסוול הראשונים, כך שאנחנו צופים טמפרטורות פעולה נמוכות יותר תחת מאמץ.