כונני SSD חלק ב' - התוצאות

אינטל
 

לא הרבה יודעים זאת אבל ענקית השבבים אינטל אינה זרה לתחום ה-Storage - רק בגלל שחברה זו לא יצרה דיסקים קשיחים עד היום לא אומר שאין היא נמצאת בשוק הזה. למעשה לאינטל יש ניסיון גדול הרבה יותר משאר היצרניות של הדיסקים הקשיחים בשוק. אינטל היא בראש ובראשונה המתקננת הראשית של כל תקני החיבוריות של הדיסקים ושל מערכי הדיסקים, היא הייתה זו שעזרה להיווצרות מספר תקני תקשורת מובילים בשוק כמו ה-SATA וה-SAS. מעבר לזה רבים מכם ודאי יודעים שאינטל מייצרת יכולות Storage רבות בתוך ערכות השבבים שלה, החל מ-Intel Storage Matrix המיישם מערכי RAID על גבי ערכות השבבים, ועד ליכולות החיבור השונות על הלוחות עצמם כמו מחברי ה-SATA וה-eSATA. טכנולוגיה נוספת שיש לאינטל להציע היא ה-IOP - אלו הם מעבדים המיועדים לעבד פקודות קלט ופלט, המשמשים בעיקר את יצרני בקרי ה-RAID השונים ומאפשרים להם ליצר מערכי RAID מהירים יותר. למעשה אינטל היא מהשחקניות החשובות ביותר בתחום ה-Storage ולכן זה היה רק טבעי שברגע שהדבר יתאפשר, תכנס החברה גם לשוק הזה עם מוצרי מדף ועם מותג Storage משלה.

 

אופציה זו הבשילה למעשה כשהבשילה טכנולוגית ה-Flash, טכנולוגיה שדיברנו עליה רבות בחלקי ההקדמה הטכנולוגיים, אינטל בתור יצרנית שבבים ולמעשה גם יצרנית זיכרונות Flash הייתה מוכנה לקפוץ ראש לשוק ה-Storage ולהיות הענק שיוביל את השוק לכיוון ה-Flash, הרחק מהדיסקים המכניים.

 

כיום אינטל משווקת שתי סדרות של דיסקים מבוססי Flash (או SSD) סדרה המיועדת לשוק הביתי העושה שימוש בשבבי MLC הזולים יותר וסדרה לשוק העסקי עושה שימוש בשבבי ה-SLC היקרים, המהירים והמהימנים יותר. בסקירה זו נעשה שימוש בשניהם ונראה את ההבדלים בניהם בין אם בצורה החיצונית ובין אם בביצועים.

 

 

הכונן הראשון אותו בדקנו הוא הכונן שאמור להיות הפופולארי ביותר שלאינטל יש להציע, מדובר בכונן בנפח של 80GB העושה שימוש בשבבי MLC והוא למעשה הכונן הכדאי ביותר מבחינת עלות/תועלת שיש לאינטל להציע. כאמור, סדרת ה-MLC מיועדת עבור השוק הביתי ומטרתה לשמש אותנו במחשבים השולחניים ובניידים. היתרונות של ה-SSD ברורים, גם מדובר בביצועים גבוהים וגם מדובר בחסכון גדול בצריכת חשמל ופליטת חום, דבר התורם ישירות לזמני הסוללה בניידים.

 

 

התמונות מראות כי הכונן של אינטל, לפחות מבחוץ, לא נראה מיוחד או שונה מכל כונן 2.5” אחר. המבנה הגודל וסוגי המחברים זהים לחלוטין לאלו של הדיסקים הקשיחים הרגילים בגודל זה. כאשר בוחנים את המשקל של ה-SSD, רואים שהוא קל יותר במעט מדיסק קשיח רגיל. למרות שאין כל צורך באריזת מתכת, באינטל (ולמעשה אצל כל שאר היצרניות) התעקשו ליצור מוצר דומה ככל האפשר לדיסק קשיח קונבנציונלי, ועטפו את הכונן באריזת מתכת עבה וכבדה.

 

פתיחת הדיסק וחשיפת מודולי הזיכרון היא קלה מאוד במקרה הזה, ודורשת שחרור של ארבעה ברגים שמחזיקים לוח אחד המכיל את כל מה שצריך על מנת ליצור SSD.

 

 

המבנה של כונן SSD זה דומה מאוד לתרשים הבלוקים שתיארנו קודם לכן והוא כולל בקר מרכזי, זיכרון DRAM המשמש כמטמון מהיר, ומערך של שבבי Flash מסודרים בשני צידי המעגל המודפס. ניתן לראות את האות i על כל שבב ושבב מלבד ה-DRAM (שהמקור שלו הוא מחברת Samsung, המתחרה הגדולה ביותר של אינטל בשבבי ה-Flash) ומכך ניתן להבין שהשבבים הם מבית היוצר של אינטל. המעגל המודפס מכיל 20 שבבי NAND מסוג 29F32G08CAMC1, מה שאומר שהם שבבי NAND מסוג MLC המיוצרים בליטוגרפיה של 50nm, וכל אחד הוא בנפח של 8GB. שבב ה-pc29AS21AA0 הוא לב המערכת ומהווה SoC (ר"ת System on Chip), והוא בעצם זה שמתפקד כבקר ה-SATA והוא זה שמבקר את פעולות הכתיבה. שבב הבקר יכול לעשות שימוש בטכנולוגית ה-NCQ ומסוגל לטפל ב-32 פעולות בו זמנית ולנהל עד עשרה שבבי NAND במקביל.