במעבדות אוניברסיטת המחקר האמריקנית MIT הצליחו לפתח לאחרונה שבב אלקטרוני אשר מסוגל להפיק אנרגיה חשמלית מאור, חום וויברציות גם יחד – שעשוי בעתיד לבטל את הצורך בשימוש בסוללות
אוניברסיטת MIT הציגה בתקופה האחרונה מגוון פיתוחים טכנולוגיים אשר בהחלט נראים מבטיחים, כשלכולם מכנה משותף אחד: חסכון באנרגיה והחלפת סוללות הליתיום (או לפחות הגדלת קיבולת האנרגיה שלהן משמעותית). כמו כן, בסוף השנה שעברה התפרסמו דיווחים לגבי סוללות דלק שיכולות לפעול במשך שבועות ואף סוללות ליתיום-יון יעילות פי 10, אך כעת מתקבל הרושם שהחוקרים ב-MIT הולכים לכיוון מעט שונה.
תחליפים טבעיים לסוללות – אנרגיה סולארת, גלי תנועה וגלי חום |
לפי דיווח רשמי שהתפרסם לאחרונה באתר הרשמי של המכון למחקר, פיתחו חוקרי האוניברסיטה שבב ייחודי אשר מסוגל "לשאוב" אנרגיה מהסביבה מכמה מקורות בו-זמנית – שאותו ניתן יהיה להטמיע בעתיד בחיישנים סביבתיים, מערכות ניטור ומחשבים דלי הספק.
ישנם כיום בעולם מנגנונים רבים אשר מסוגלים לפעול באמצעות אנרגיות סביבתיות (כגון אנרגיה סולארית וחשמל סטאטי), אך מנגנון אשר מתבסס על שאיבת אנרגיה מכמה מקורות בו-זמנית נחשב למורכב פי כמה וכמה. "העניין העיקרי כאן הוא המעגל החשמלי של השבב שמשלב בצורה יעילה כמה וכמה מקורות של אנרגיה טבעית, לכדי אחד" אומר אחד ממהנדסי החשמל שהיה שותף לפיתוח. יש לציין כי זה מספר שנים שהחוקרים מתמקדים בפיתוח שבבים שפועלים בהספק אולטרא-נמוך אשר מסוגלים לספק אנרגיה ממקורות כגון אור טבעי, חום וויברציות – אך הפיתוח האחרון יוצא דופן בכך שהוא משלב בין כל שלושת המקורות.
לפי הדיווחים, אחד האתגרים הקשים ביותר עבור החוקרים היה למזער את צריכת ההספק של המעגל החשמלי הממונה על שאיבת האנרגיה – מבלי לפגוע ביכולתו לאגור מספיק אנרגיה למכשיר עצמו. ככל הנראה, מיועד השבב להטמעה בחיישני ניטור שונים (המיועדים בעיקר למטרות רפואיות ותעשיתיות) כגון מדי דופק, מד רמת סוכר בדם ואף מדי לחץ לגשרים וצינורות. "הייחודיות של השבב היא שבמקום להשתמש במקורות אנרגיה טבעיים כדי לטעון סוללה לדוגמה, הוא מסוגל לספק אנרגיה ישירות ממקור האנרגיה הטבעי מה שמסיר לגמרי את הצורך ברכיב לאחסון אנרגיה לאורך זמן והופך את כל התהליך ליעיל הרבה יותר" מוסיפים החוקרים.
החוקרים מ-MIT מתגאים בפיתוח |
בהחלט מדובר בפיתוח מעניין, יצירתי ומרקיע שחקים – אך כאמור, בשנים הקרובות ככל הנראה ינצלו אותו חברות תעשיתיות (אשר מימנו בשנים האחרונות את המחקר) לצרכיהן, אם כי בהחלט ניתן לצפות שהוא יוטמע גם במכשירים אלקטרוניים בהם אנו משתמשים באופן יום-יומי (כמו שעונים, שלטים) כך שיתכן שהוא ישפיע רבות על חיינו.