בזמן שג'ימי ויילס הקליד את המילים הראשונות במה שתהפוך לאנציקלופדיה של העולם, גם כאן בישראל נכתבו שורות הקוד הראשונות של HWzone. רבע מאה אחרי, ויקיפדיה היא כבר לא רק אתר אינטרנט, אלא תשתית קריטית שבלעדיה מהפכת הבינה המלאכותית הייתה קורסת לתוך עצמה
שנת 2001 הייתה שנת בציר נדירה בהיסטוריה של הטכנולוגיה. סטיב ג'ובס הציג לעולם את ה-iPod הראשון, מיקרוסופט שחררה את Windows XP המיתולוגית, וכאן בישראל עלינו לאוויר עם HWzone. אבל בפינה אחרת של האינטרנט, כמעט מתחת לרדאר, התרחש אירוע ששינה את הדרך בה האנושות צורכת ידע: ויקיפדיה נולדה. 25 שנה חלפו מאז אותו יום ב-15 בינואר 2001, והפרויקט שהחל כניסוי חובבני הפך לאתר השביעי בפופולריות שלו בעולם, המשרת כ-7 מיליארד ביקורים בחודש ושורד בגבורה כמיזם הלא-מסחרי היחיד בצמרת העולמית.
ממחשב iMac צבעוני לנכס דיגיטלי של 750 אלף דולר
ההתחלה הייתה צנועה בהרבה מהמספרים המפלצתיים של היום. העריכה הראשונה בהיסטוריה בוצעה על ידי המייסד, ג'ימי ויילס, שהשתמש במחשב iMac G3 בונדי-בלו (אותם מחשבים שקופים ומגושמים שהיו סמל סטטוס בתחילת המילניום). המסר היה קצר: "Hello, World", והכותרת הכריזה באופטימיות נאיבית: "זוהי ויקיפדיה החדשה!".
במשך שנים, אותו דף ראשון נחשב לאבוד בארכיונים, אך כחלק מטרנד ה-NFT ששטף את העולם בתחילת העשור הנוכחי, הוא שוחזר ונמכר במכירה פומבית תמורת סכום דמיוני של 750,000 דולר. עבור ויילס וקהילת העורכים, זה היה סמל לדרך שעברו: מאתר שפרופסורים אסרו על סטודנטים לצטט, למקור סמכות היסטורי.
השוטר של האינטרנט: כך ניצחה השיטה את הטרולים
כל מי שגדל על האינטרנט של שנות ה-2000 זוכר את הספקנות. "כל אחד יכול לערוך" נתפס כחיסרון קריטי. המבקרים טענו שוויקיפדיה תהפוך לזירת גרפיטי דיגיטלית חסרת ערך. אך ככל שנקפו השנים, הקהילה בנתה מנגנוני הגנה מרשימים. היררכיות של עורכים, בוטים שמזהים השחתות (Vandalism) בשניות, ומערכת ביקורת עמיתים קפדנית הפכו את הכאוס לסדר.
נקודת המפנה הגיעה כאשר גוגל החלה לשלב את המידע מוויקיפדיה ישירות בתוצאות החיפוש שלה (פי'צר המוכר כ-Knowledge Graph). זה היה החותמת הסופית: ויקיפדיה היא האמת המוסכמת של הרשת. כיום, עם למעלה מ-7 מיליון ערכים באנגלית ומאות אלפים בעברית, האתר משמש כעוגן של שפיות בעידן של פייק ניוז.
הדלק של מהפכת ה-AI
אבל בחגיגות ה-25, המבט מופנה בעיקר לעתיד, והוא מורכב מתמיד. ויקיפדיה מוצאת את עצמה בתפקיד חדש וקריטי: המאמנת הראשית של הבינה המלאכותית. מודלי שפה גדולים (LLMs) כמו GPT ו-Gemini נשענים בכבדות על הטקסטים המובנים והאיכותיים של האנציקלופדיה כדי ללמוד על העולם. ללא ויקיפדיה, הבוטים הללו היו סובלים מהרבה יותר "הזיות" וטעויות עובדתיות.
זהו פרדוקס מרתק: בעוד חברות הטכנולוגיה מנסות לייצר כלים שיסכמו עבורנו את המידע, הן תלויות לחלוטין בעבודת הנמלים הידנית של מתנדבים אנושיים. קרן ויקימדיה אף החלה למסד את הקשר הזה באמצעות שירותים עסקיים המיועדים לענקיות הטכנולוגיה, מה שמבטיח את עתידה הכלכלי של הקרן, אך גם מעלה שאלות לגבי מעגליות המידע – מה יקרה כשהאינטרנט יוצף בתוכן שנוצר על ידי AI, שמבוסס על ויקיפדיה, וחוזר חלילה?
המבצר האחרון של האינטרנט הישן
למרות ההסתמכות הגוברת של ה-AI, ג'ימי ויילס נשאר זהיר. בראיונות שנערכו לאחרונה הוא הדגיש כי הטכנולוגיה הנוכחית עדיין אינה בשלה לכתיבת ערכים אנציקלופדיים מאפס. "אנחנו צריכים שה-AI יסמן לנו הטיות או יציע תיקונים, לא שיכתוב את ההיסטוריה", הוא מבהיר. החשש הוא ממעגל קסמים שבו בוטים מייצרים תוכן שמבוסס על ויקיפדיה, שמוצא את דרכו חזרה לאתר ומזהם את המקור.
במלאת 25 שנה להיווסדה, ויקיפדיה היא אנומליה. בעולם של אלגוריתמים שממקסמים מעורבות רגשית וקיטוב, היא נותרה אי של טקסט פשוט, נטול פרסומות ועיצוב מיושן במכוון. אולי דווקא העובדה שהיא מנוהלת על ידי בני אדם, על כל המגרעות והוויכוחים שלהם, היא שהופכת אותה לנכס היקר ביותר בעידן הסינתטי שאליו אנו צועדים.
בינתיים, אנחנו ב-HWzone מרימים כוסית וירטואלית לקולגות שלנו מ-2001. שרדנו את התפוצצות הבועה, את המעבר למובייל ואת מהפכת הרשתות החברתיות. לחיי 25 השנים הבאות!
