חיי סוללה – גולת הכותרת האמיתית
אחת התכונות הכי חשובות של ה-G2 לדעתי לעומת הגלקסי S4 היא נפח הסוללה שלו. ה-G2 מגיעה עם סוללה בעלת קיבולת של כ-3,000mA, קיבולת היותר תואמת לסדרת הנוט של סמסונג מאשר לגלקסי S4 אשר מגיעה עם סוללה צנועה יותר בנפח של כ-2,600mA. וההבדל הזה הוא משמעותי ביותר.
חיי הסוללה של ה-G2 הם לא פחות ממדהימים, כאשר יום שלם של שימוש כבד הכלל מבחני ביצועים, הורדת אפליקציות, ניווט ב-Waze ומשחקים כבדים השאיר אותי עם קצת מעל 15% בסוף היום, בזמן ששימוש דומה בגלקסי S4 היה מרוקן לחלוטין את הסוללה באמצע היום. שימוש יותר סטנדרטי במכשיר והסוללה גירדה לי את רף ה-50% מלמעלה, שזאת בהחלט תוצאה מרשימה.
LG כמו יצרניות רבות צירפה גם את מצב החיסכון בסוללה שלה, אשר מאפשר להפעילו באופן אוטומטי כאשר הסוללה יורדת מתחת לרף ה-30% כברירת מחדל, אך ניתן להפעילו בכל נקודה שהיא. המצב קצת פחות חכם מהתוכנה לשמירת חיי הסוללה שתמצאו אצל סוני למשל, כאשר ניתן רק לכבות קישוריות כמו WiFi, בלוטות' או חיבור נתונים לחלוטין, אך זהו בכל זאת מצב מבורך.
![]() |
אמנם הסוללה לא ניתנת לשליפה כמו בכל מכשירי סמסונג, תכונה אשר ללא ספק חשובה לרבים מכם, אבל יחד עם זאת, היא תחזיק לכם יותר מכל מכשיר אחר בקטגוריית הגודל והמסך הזה, וזהו בהחלט לא הישג מבוטל.
סיכום – אלטרנטיבה ראויה
כמו שציינתי בהקדמה, ההצלחה המסחררת שזכה לה מכשיר הנקסוס 4 של גוגל אשר היה מבוסס על ה-Optimus G הקודם של LG, הזניק את החברה למעמד חדש. יותר ויותר אנשים החלו להסיט את עיניהם אל החברה הקוריאנית כאלטרנטיבה ראויה לקוראינית השולטת ללא עוררים בשוק האנדרואיד, הלא היא סמסונג. ואם תשאלו אותי, לסמסונג בהחלט יש ממה לחשוש.
ה-G2 הוא באמת מכשיר נהדר, אשר הושקעה בו מחשבה מרובה מההתחלה ועד הסוף. מהעיצוב הייחודי שלו (הכפתורים מאחורה, זוכרים?), דרך המסך המדהים שלו ועד הביצועים וחיי הסוללה מעוררי ההשתאות שלו, קשה למצוא מישהו שלא יאהב להשתמש בו.
![]() |
נכון, לגלקסי S4 יש אופציה להרחבה עם כרטיס micro SD וסוללה נשלפת, שתי תכונות אשר למי שרגיל לעבוד איתן יהיה קשה להתרגל למציאות שונה, אך אלו מכם אשר לא משתמשים בתכונות אלו במכשירם הנוכחי לא יתקשו להתאהב במכשיר של LG. לא זה היה מאוד קל בזמן הבדיקות.
|
![]() |





