לאחר שנים של ביקורת חריפה והיעדרות מופגנת, אילון מאסק נחת לראשונה בפורום הכלכלי העולמי בשווייץ לראיון מפתיע עם מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק. השיחה נעה בין חזון טכנו-אוטופי על חיי נצח ורובוטים שיחליפו את כוח העבודה האנושי, לבין תוכנית מעשית להעברת מרכזי הנתונים של ה-AI למסלול סביב כדור הארץ
המחזה היה כמעט סוריאליסטי: האיש שהגדיר בעבר את הפורום הכלכלי העולמי (WEF) כ"ממשלה עולמית שלא נבחרה" וכאירוע "משעמם להחריד", ישב על הבמה המרכזית בדאבוס לשיחה צפופה עם נציג הממסד הפיננסי האולטימטיבי, לארי פינק. אילון מאסק, בדביוט המדובר שלו באירוע, לא הגיע כדי להתנצל או להתמזג, אלא כדי להציג חזון רדיקלי שמשלב ביולוגיה, חלל ובינה מלאכותית, תוך שהוא עוקץ את הפוליטיקה העולמית ופורס את משנתו לגבי עתיד המין האנושי.
השעון הביולוגי והסנכרון התאי
אחת ההצהרות המעניינות ביותר של מאסק נגעה דווקא לביולוגיה האנושית, תחום שבו החברה שלו, Neuralink, כבר משקיעה משאבים אדירים. מאסק טען בביטחון כי ההזדקנות היא אינה גזירת גורל אלא "בעיה פתירה לחלוטין". הטיעון שלו נשען על לוגיקה הנדסית פשוטה: הגוף האנושי מזדקן כמקשה אחת. "מעולם לא ראיתי מישהו עם יד שמאל זקנה ויד ימין צעירה", ציין מאסק. המסקנה שלו היא שקיים מנגנון מרכזי – מעין "שעון" – שמסנכרן את תהליך ההזדקנות על פני כל 35 טריליון התאים בגוף.
לשיטתו, ברגע שהמדע יפענח את המנגנון הזה, הפתרון יהיה "ברור להפליא". עם זאת, גם כאן הציג מאסק את הפרדוקס האופייני לו: למרות האפשרות להאריך חיים ואולי אף להפוך את תהליך ההזדקנות, הוא הזהיר מפני ההשלכות החברתיות. "אם אנשים יחיו זמן רב מדי, אנו מסתכנים בקיפאון (Ossification) של החברה", טען. המוות, לפי השקפה זו, הוא מנגנון הכרחי לשמירה על תחלופה רעיונית וחדשנות, מניעת סטגנציה וקידום "החיוניות" של הציוויליזציה.
חוות השרתים עולות למסלול
מעבר לפילוסופיה, מאסק הציג פתרון הנדסי למשבר האנרגיה הגלובלי המאיים על תעשיית הבינה המלאכותית. בעוד שמרכזי נתונים על כדור הארץ צורכים כמויות אדירות של חשמל ונתקלים בחסמים רגולטוריים ומכסי מגן על אנרגיה סולארית (נושא עליו מתח ביקורת חריפה בהקשר האמריקאי), החלל מציע אלטרנטיבה זולה ויעילה. התוכנית של SpaceX, לדבריו, היא לשגר מרכזי נתונים (Data Centers) למסלול בחלל בתוך שנתיים עד שלוש שנים.
היתרון ברור: בחלל, השמש זורחת 24/7 ללא הפרעות אטמוספריות, מה שמאפשר ייצור אנרגיה סולארית ביעילות מקסימלית וללא צורך בסוללות גיבוי יקרות ללילה. "המקום הזול ביותר להציב בו AI יהיה בחלל", הצהיר מאסק. מבחינה טכנית, האתגר הגדול יהיה דווקא פיזור החום (Heat Dissipation) בריק של החלל, אך השילוב בין יכולות השיגור של ה-Starship לבין טכנולוגיות קירור מתקדמות עשוי להפוך את החזון הזה למציאות שתשנה את הכלכלה הדיגיטלית.
כלכלה פוסט-אנושית בעידן הרובוטיקה
השיחה גלשה באופן טבעי לעתיד העבודה והרובוטיקה. מאסק חזר על תחזיתו כי ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) תגיע כבר ב-2030 או 2031, וכי הרובוטים ההומנואידים של טסלה, ה-Optimus, צפויים לצאת למכירה לציבור הרחב כבר בשנה הבאה. התמונה שהוא מצייר היא של עולם שבו הרובוטים עולים במספרם על בני האדם, מצב שיוביל לפריחה כלכלית חסרת תקדים אך דורש זהירות רבה כדי שלא נמצא את עצמנו בתרחיש אימים הוליוודי.
"אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בסרט של ג'יימס קמרון", הזהיר, בהתייחסו לסכנות של בינה מלאכותית שיצאה מכלל שליטה. ולמרות החששות, החזון הסופי הוא אופטימי: עולם שבו עבודה פיזית קשה הופכת לנחלת העבר, והטכנולוגיה משרתת את האנושות – כל עוד האנושות לא שוכחת להתחלף מדי פעם ולפנות את הבמה לדור הבא.
