פעם נאלצנו להתמודד עם ילד שפחד מחתולים, אז ביקשנו מסבתא לשלוח אליו סירטוני חתולים מ-YouTube (גם כי מגיע לנו שקט מהספאם שלה, אבל בעיקר כדי לעזור לילד). הילדון הקטן צפה בכמה סירטונים של חתולים שעשו דברים מפגרים, כמו לרוץ לתוך מראות, ליפול מאחורי ספות ולצחקק כשמדגדגים אותם – ומאז אותו ילד נגמל מהחתולופוביה.
אז היום נעשה משהו דומה: מאחר שאנו מצטערים על שהפחדנו אתכם בשבוע שעבר, כשסיפרנו לכם על מחשבים שרצו להרוג את כולנו, ננקוט עתה בצעדים כדי לוודא שאף אחד מכם לא זורק את המחשב מהגג. הצעד הראשון (והאחרון) הוא לספר לכם עד כמה מצחיקים, משעשעים וטיפשיים יכולים המחשבים שלנו להיות לפעמים.
אז היום נעשה משהו דומה: מאחר שאנו מצטערים על שהפחדנו אתכם בשבוע שעבר, כשסיפרנו לכם על מחשבים שרצו להרוג את כולנו, ננקוט עתה בצעדים כדי לוודא שאף אחד מכם לא זורק את המחשב מהגג. הצעד הראשון (והאחרון) הוא לספר לכם עד כמה מצחיקים, משעשעים וטיפשיים יכולים המחשבים שלנו להיות לפעמים.
כמובן, היות שהמחשבים משרתים אותנו למטרות מאוד מסויימות, התעלולים הללו באים מדי פעם על חשבונו של מישהו אחר שכנראה לא מוצא את התקלה מצחיקה כל כך. אבל אל תתנו לזה להפריע לכם. אנחנו עושים את זה כדי לעזור לכם.
אז ללא מילים נוספות, ותודה לאל – ללא סירטוני חתולים מטופשים – קבלו את ששת תקלות המחשב המשעשעות ביותר (כל עוד הן לא על חשבוננו)!
הרכבת הנטושה
שירות הרכבות של חברת Docklands Light Railway הלונדונית ידע כמות כה גדולה של בעיות ותקלות בעבר, שרכבת ישראל נראית לידו כמו פיתרון תחבורתי מעולה. בין הבעיות השגרתיות ניתן למצוא שביתות עובדים ממושכות, בעיות מנהליות רבות ובעיות בקרונות הרכבת. בעיה אחת שאינה שגרתית כלל וכלל, לעומת זאת, היא בעיה בתוכנה השולטת על ניתוב הרכבות למסלולים המתאימים. אם חשבתם שרכבת ישראל עוצרת יותר מדי פעמים באמצע שום מקום, היכונו להפתעה.
ב-2006 מצאו עצמם נוסעי רכבת ה-DLR, כ-460 במספר, תקועים ברכבת דוממת בתוך מנהרה ארוכה למשך כשעה וחצי. מה שנראה תחילה כעיכוב זמני התברר כבלאגן רציני, והנהג בסופו של דבר נאלץ להודיע לנוסעים שבהיעדר כל ברירה אחרת, עליהם לרדת מהרכבת ולהתחיל לצעוד לכיוון התחנה הקרובה ביותר. מדובר היה במסע ארוך, צבאי כמעט, בן 34 קילומטרים במורד מנהרה צרה, חשוכה וחלקלקה. לכשהגיעו הנוסעים לתחנה נזקקו חלקם לטיפול רפואי, אך הרוב פשוט רצו לישון. אנחנו יכולים רק לדמיין את פניהם המבולבלות והכעוסות של הנוסעים כשהנהג הודיע להם, כנראה באמצע מעגל של אנשים זועמים שמוכנים להכות בו עם שקיות סנדביצ'ים בכל רגע, שהם תקועים באמצע שום מקום וצריכים לעבור יציאת מצריים לונדונית… בגלל שהמסלול עליו נסעו אינו גמור.
מה כבר יכול היה לקרות? |
כן, הרכבת נכנסה למסלול שעוד היה בשלבי בנייה. זאת הודות לעובד רכבת אחד עם כוונות טובות בסך הכל, שאשמתו היחידה היתה שהכניס למאגר המידע של תוכנת הרכבת תחנה שנמצאה אף היא בשלבי בנייה מוקדמים מאוד. מבחינתו הוא הקדים תרופה למכה על ידי הכנסת התחנה העתידית לרשימת התחנות של הרכבת, אך התוצאה הייתה בניגוד לכל הציפיות. כנראה שאפשר להאשים גם את נהג הרכבת, שאולי לחץ באופן אוטומטי על כפתור ה"סע לתחנה הקרובה ביותר" ולא שם לב שהוא לא במסלול הנכון במשך חצי שעה של נסיעה.
אולי אצלנו הרכבת מאחרת בכמה דקות אבל לפחות היא לא הולכת לאיבוד.
אולי אצלנו הרכבת מאחרת בכמה דקות אבל לפחות היא לא הולכת לאיבוד.
ביל גייטס בברוגז עם המדפסת
ביל גייטס נראה כמו בן אדם נחמד. הוא גם פחות או יותר האבא של מערכות ההפעלה כפי שאנחנו מכירים אותן כיום, אז מגיע לו די הרבה קרדיט. בכל זאת, מליוני אנשים נהנים מאוד מחלונות 7 ורק אחוז קטן מוצא דברים רעים להגיד עליה. אפילו חלונות XP עדיין חיה ובועטת עם כמעט 40 אחוזים ממשתמשי החלונות שעדיין מפעילים אותה.
בזמנה, חלונות 98 הייתה פחות או יותר כמו XP ו-7, במובן שהיא הייתה מערכת הפעלה חדשנית וטובה. אך שלא כמו חלונות XP או 7, היו לחלונות 98 המון בעיות כשהיא רק יצאה, בעיקר בעיות תאימות עם מכשירים שונים והתרסקויות רבות.
טעות לעולם חוזרת? |
כדי להדגים לנו עד כמה חלונות 98 היא מערכת הפעלה מהירה ודינאמית (ספוילר: היא לא), כינס ביל גייטס עיתונאים וחובבי מחשבים והדגים איך המערכת מזהה מדפסת חדשה ומתקינה לבד את הדרייברים, כיאה לאופנת ה-Plug'n'Play שהייתה המילה האחרונה בעולם הטכנולוגיה של שנות ה-90.
אלא שבמקום להדגים את יכולות מערכת ההפעלה להפעיל מכשיר חדש ללא התערבות מצד המשתמש, גייטס הדגים את ההפך הגמור, כשמערכת ההפעלה התרסקה ועל הצג הופיע מסך כחול, הידוע יותר בכינוי BSoD (ר"ת Blue Screen of Death). הנה, תראו בעצמכם:
מעבורת החלל ג'מיני 5
הג'מיני 5 הייתה חללית מאויישת, ואחת מהחלליות הראשונות שהוציאו אנשים מהאטמוספירה. משימתה ב-1965 הייתה לצאת לחלל החיצון, לערוך ניסויים בתאי דלק חדשניים ולבדוק האם בני אדם מסוגלים לשרוד מחוץ לכדור הארץ יותר משבוע. בנוסף, המעבורת הייתה צריכה לאסוף תרמיל חלל קטן ששיגרה נאס"א ולהחזירו לכדור הארץ, בכדי לבדוק את יכולות התנועה של כלי רכב בחלל החיצון. הצוות ששהה על סיפון הג'מיני היה צוות מאומן מאוד, על החללית הועמס ציוד יקר ערך, בהכנות למשימה הושקעו מליוני דולרים והמבצע כלל עשרות אלפי אנשים מזרועות שונות של הצבא האמריקני ונאס"א. המבצע בוצע גם בצורה טובה, המטרות הושגו וכולם היו שמחים, לפחות עד שהג'מיני הייתה צריכה לחזור לכדור הארץ. המעבורת פיספסה את המטרה שלה ב-130 קילומטרים ונחתה בלב ים.
למרות שחקר החלל הקרוב אלינו וכל מה שקשור בו הוא מדע פחות או יותר מדוייק, טעויות קורות. לפעמים יוצא שחללית החוזרת לכדור הארץ, מפספסת את איזור הנחיתה שלה בכמה מאות מטרים, אפילו בקילומטר או שניים, בגלל אלף ואחת סיבות שונות של כוח כבידה, תנאי מזג אוויר, ושאר ירקות. מיותר לציין שלהיות תקועים באמצע הים בתוך חללית כבדה עם הרבה ציוד, זה לא בדיוק תענוג גדול. בדרך כלל משתמשים במסוק בכדי לחלץ את האסטרונאוטים מהים, והוא מדביק את הפער הקטן תוך זמן קצר למדי. פיספוס של מאה ושלושים קילומטרים, עם זאת, בהחלט לא משרה אווירה רגועה.
הגורם לפספוס לא היה חישוב מסובך שהשתבש, נתונים שגויים במערכת, תנאי מזג אוויר קשים או טעות אנוש של הטייסים. מדובר היה בטעות של טירונים, טעות מהסוג הפשוט ביותר: טעות בהגדרת משתנים.
כל תוכנה במחשב רצה על קוד, וכל קוד מורכב ממספר כלשהו של משתנים. תוכנות ששולטות בתעופת חלליות, למשל, הן תוכנות מתמטיות ופיזיקאליות בעיקרן, אך הטעות ששלחה את האסטרונאוטים לנקודה נידחת באוקייאנוס השקט הייתה דווקא בהגדרת המשתנים. בקוד תוכנה שעושה שימוש במספרים מתמטיים כלשהם יש למתכנת אפשרות לקבוע האם למשתנה, שמכיל מספר, תהיה נקודה עשרונית או שמא המשתנה יקבל מספרים שלמים. משתנים שלמים ללא נקודה עשרונית, הנקראים בעגה המקצועית "אינטג'ר" (integer), יכולים לקבל מספרים עשרוניים – אלא שהם יהפכו אותם למספרים שלמים על ידי קיזוז המספר העשרוני.
כל זה חוזר לעובדה שבנאס"א ניסו להנחית כאן כלי רכב מהחלל החיצון לנקודה ספציפית באוקיינוס, ואחד המשתנים שיש לקחת בחשבון בזמן ביצוע פעולה חשובה שכזו הוא סיבוב כדור הארץ על צירו. החישוב שנעשה במעבורת החלל היה אמור לחשב את סיבוב כדור הארץ כ-360.98 מעלות כל 24 שעות, אך בגלל הגדרת משתנה סיבוב כדור הארץ כאינטג'ר ולא כמספר עשרוני, התוכנה חישבה את הסיבוב כ-360 מעלות בלבד. והתוצאה? מסע מיותר של 130 קילומטרים של כוחות ההצלה לכיוון האסטרונאוטים.