"קוצים" תלת מימדיים ננסיים על פני התא הסולארי יגבירו את נצילותו בכ-80 אחוז
תשאלו כל מדען, או סתם חובב טכנולוגיות באשר הוא, ונראה שכולם יסכימו שהאנרגיה הסולארית היא העתיד. המומחים בתחום חולמים על עתיד שבו התאים הסולאריים לא יטעינו רק את הגאדג'טים שלכם, אלא יספקו את כל האנרגיה הדרושה גם למכוניות שלכם, לבתים שלכם – ולכל דבר בעצם, כאשר טכנולוגיות נלוות דוגמת הטעינה האלחוטית מציפות את הראש בתמונות של עולם עתידני "נקי" בו לא יהיו שקעים, לא נצטרך לדאוג לאורך חיי הסוללה של הסמארטפון או המחשב הנייד ועוד.
בחזרה להווה, נראה שכל הטכנולוגיות הללו עדיין נמצאות בחיתוליהן והדרך לאוטופיה העתידנית עוד ארוכה – ובדיוק בגלל זה כדאי להודות לחוקרים מ"המעבדה הלאומית באוק רידג'" (Oak Ridge National Laboratory, תיאלצו לסלוח לי על התרגום הצולע לעברית), שמצאו דרך להגדיל את הצילות התאים הסולאריים בלא פחות מ-80 אחוז.
הדבר הצבעוני והקוצני הזה עשוי ליצור מהפכה של ממש בתחום האנרגיה הסולארית |
צוות של חוקרים ב-ORNL שבטנסי, שבראשו עמד Jun Xu (אני לא אנסה אפילו לתרגם את שמו לעברית, ברשותכם), מצא שפלטפורמת תא סולארי המבוססת על "ננו חרוטים" (nanocones) מגדילה את יחס ההמרה של אור לאנרגיה בצורה משמעותית, בכך שהיא משפרת את המעבר של נושאי מטען הנוצרים מחלקיקי האור.
המבנה החדש מכיל "ננו חרוטים" שהם מוליך למחצה מסוג n, אשר מוקפים במוליך למחצה מסוג p אשר משמש כקולט הפוטונים העיקרי במערכת. החרוטים עשויים מתחמוצת אבץ (zinc oxide) ומשמשים כמוליך עבור האלקטרונים, ואילו המוליך למחצה מסוג p משמש כמוליך עבור החורים – כאשר המבנה הייחודי מציע יחס המרה של 3.2 אחוז מאור לאנרגיה, לעומת יחס המרה של 1.8 אחוז בלבד לתאים במבנה מישורי מחומרים דומים.
לא ברור מה מפתיע יותר בכל הסיפור – השיפור הדרמטי שמציעים ה"ננו חרוטים", או שמא אחוז הנצילות העצוב שבו פועלים התאים הסולאריים של ימינו.
Xu מוסיף ומספר שאת החרוטים ניתן ליצור בשיטות לא יקרות ופשוטות יחסית, שלא רק משפרות את נצילות התאים הסולאריים, אלא גם משפרות את ההולכה והתנועה של החלקיקים בצורה שתאפשר שימוש בחומרים מוליכים למחצה בעלי "דפקטים" (במבנה האטומי שלהם) שיהיו זולים יותר לייצור – ויוזילו את המחיר הכללי של התאים הסולאריים. מי אמר שאי אפשר לקבל את הטוב מכל העולמות?
המחקר בנושא נבחר בידי אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבינלאומית (IEEE – Institute of Electrical and Electronics Engineers) ויפורסם בכתב העת שלהם, ולנו נותר רק לקוות שמדובר רק בצעד הראשון בדרכה של האנרגיה הסולארית לשנות את העולם שלנו בכלל, ואת עולם הטכנולוגיה בפרט.
מה עם הקרינה?
עצוב??
למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? לא היה לי מושג שאנחנו משיגים כזו נצילות נמוכה, אבל אני לא יכול להיות יותר מאושר מהעובדה הזו!
תחשוב מה זה אומר! בפוטנציאל אנחנו יכולים להוציא פי 50 יותר מתאים סולרים מהתקופה הנוכחית! איזה חדשות מעולות! אם הייתי שומע שהנצילות היום היא 50% דווקא הייתי מתבאס שיש לנו כל כך מעט להשתפר בתחום. אולי זה רחוק מאיתנו, אבל עם הירידה בצריכת החשמל של בתים ממוצעים, והפוטנציאל האדיר בתאים סולארים, יום יבוא וקולט בגודל של זה של דוד שמש פשוט יספק חשמל לכל הבית! כמה משמח!
אגב, אם מישהו מהאחראים לאתר קורא את התגובה שלי, באר החדשות המתחלף אוטומטית ששמתם בעמוד הראשי בעייתי מעט, אני קורא את הכותרת, לוחץ על הלינק, אבל ממש בשניה שאני לוחץ הידיעה מתחלפת ואני נכנס לכתבה של מעניינת אותי. נדיר, כן, אבל מציק 🙂 יש בארים כאלה שקופאים כשסמןן העכבר עליהם, זה יהיה מבורך 🙂 תודה ויום טוב!
ל lear
תא סולארי , לא סלולארי !
ל-2
זה ידוע שאנרגיית השמש שמגיעה לכדור הארץ היא בגדר האין סופי (בשנת 2002, שעה אחת של אנרגיית שמש הייתה מספיקה "להפעלת" כל כדור הארץ למשך שנה, ואני מנחש שגם כיום סדר הגודל הוא דומה), ולכן זה לא מפתיע שמיצוי סביר של אנרגיית השמש יוכל לספק לנו את כל האנרגיה שנצטרך אי פעם, אבל זה קצת "עצוב" לגלות שאנחנו די (ממש) רחוקים מזה בינתיים..
בקיצור, זה שהפוטנציאל קיים זה ידוע, זה שהנצילות נמוכה עד כדי כך, למרות הטכנולוגיה המדהימה שיש בידינו – זה קצת "עצוב"
אנרגיית השמש היא אדירה
אם אני לא טועה מדובר ב1370 וואט למ"ר בשעה. לנצל 2% מזה?! זה מטורף!!
תאי שמש
לצער כולנו האנרגיה שמגיעה לכדור הארץ היא סביב 1KW למטר מרובע, וכדי להגיע לניצול מקסימלי התא חיי להיות ישירות מול השמש(להסתובב על ציר במשך היום), בנוסף יש משמעות למיקום על כדו"א ולעונה.
היום נצילות "טובה" נחשנת לכ15% ז"א 150W למטר(בשיא היום, בכל שאר היום מקבלים הרבה פחות), הטכנולוגיה שהציגו כאן תשפר ב80% את התאים הקיימים ז"א 27% או 270W למטר
שיפור משמעותי.
לפני כמה זמן שמעתי על טכנולוגיה שמשתמשת בכמה שכבות (דקות מאוד) 3 או 4 שכל שכבה עשויה ממוליך למחצה אחר כל חומר מנצל ספקטרום אחר של קרינה השמש, פוטונים מצליחים לעבור דרך כל השכבות, וכל שכבה רק מוסיפה, בטכנולוגיה הזאת הצליחו להגיע היום איזור ה50-60% נצילות.
אולי יצליחו לשלב את שתי השיטות…
בכל מקרה, אני מקווה שהטכנולוגיה הזאת תקדם את הנושא
שיהיה יום טוב