מערכת הבדיקה
על מנת לבדוק את כל פתרונות האחסון שלנו, עשינו מאמץ למצוא מערכת כזו שלא תגביל אותנו בביצועי הדיסקים. בחרנו במעבד של אינטל ה-Core 2 Duo E6550 שהוא יחסית חזק, ולמרות שהוא לא מרובע ליבות הוא מתאים בהחלט וכפי שתראו בבדיקות, אחוזי ניצול המעבד לא עולים מעל ל-8 או 9 אחוזים. מבחינת הלוח עשינו שימוש בלוח אם של חברת MSI העושה שימוש בערכת השבבים המתקדמת ביותר למעבדי ה-Core 2 Duo, ה-X48. הגשר הדרומי מהווה בהרבה מקרים צוואר הבקבוק בגישה לדיסק ולכן בחרנו את הגרסה החדשה ביותר שלו עבור המעבדים הנוכחיים, ה-ICH9R. מעבר לכך, עשינו שימוש ב-4GB של זיכרון פנימי ובכרטיס מסך NVIDIA 9800GTX וספק ThermalTake TruePower 850 AP.
מבחינת תוכנה, השתמשנו במערכת הפעלה Windows Vista Ultimate 64Bit SP1 עם כל עדכוני מערכת ההפעלה הנחוצים על מנת לתת ביצועים מקסימאליים. כזכור, בתחילת חייה של מערכת ההפעלה הזו היו הרבה בעיות עם העתקת קבצים אשר נפתרו בשלב מאוחר יותר עם עדכוני הביצועים.
בהמשך בחרנו להוציא את המרב מהדיסקים הקשיחים שלנו וכונני ה-SSD, ולכן אפשרנו את האופציה של AHCI ב-BIOS מה שנותן לנו את שלושת היתרונות: אפשרות להשתמש ב-NCQ, אפשרות לחבר ולנתק דיסקים תוך כדי פעולה (Hot Plug), ואפשרות להדלקה הדרגתית של דיסקים (על מנת שלא להעמיס על הספק ברגע הדלקת המחשב). כמובן שהאופציה שאותנו הכי מעניינת היא הראשונה, שכן ה-NCQ במקרים מסוימים יכול לתת יתרונות ממשיים בביצועים.
על מנת לשכפל במדויק את מערכת ההפעלה מדיסק קשיח למשנהו ביצענו גיבוי של מערכת ההפעלה בעזרת Symantec Ghost ואת תמונת המערכת העברנו מדיסק לדיסק על מנת לשמור על אמינות הבדיקות. יש לציין כי ביצענו איחוי דיסק מלא לפני תחילת הבדיקות, וכן ניקוי מלא של מערכת ההפעלה מתוכנות שיכולות להפריע.
דרך הפעולה של המחשב האישי היא בצורת היררכיה של פניה לכמה סוגי זיכרון, והיררכיה זו תלויה במהירות ההתקן שעליו מאוחסן המידע. בראש ובראשונה, המעבד פונה אל קובץ הרגיסטרים המכיל כמה עשרות בייטים, אם המידע לא מצוי שם הוא פונה אל הזיכרון המטמון שבנוי מכמה רמות של מהירות ונפח – החל מכמה קילו-בייטים ברמה הראשונה ועד כמה מגה-בייטים ברמות השנייה והשלישית. באם המידע לא נמצא בתוך המעבד (לא בזיכרון המטמון ולא ברגיסטרים) פונה המעבד אל זיכרון ה-RAM, ומשם פונה המעבד אל הדיסק הקשיח שהוא בדרך כלל האיטי ביותר בשרשרת.
מבחני ביצועים
- בדיקת זמן עליה של מערכת ההפעלה – זמן עליה של מערכת ההפעלה נמדד כזמן בין הפעלת פעולת הכיבוי ועד לעלייה מלאה של מערכת ההפעלה, כולל סיום עליית כל התוכנות המתקנות עליה העולות עם עלית המערכת (Startup).
- 3DMark Vantage Performance 1.0.1 – תוכנת בדיקה הבודקת את ביצועי המעבד וכרטיס המסך בעיקר, ומדמה ביצועי זמן אמת במשחקים. ברצוננו לבדוק אם לדיסק הקשיח יש השפעה כלשהי על ביצועי משחקים.
- PCMark Vantage 1.0 x64 – תוכנת בדיקת ביצועים של כלל רכיבי המחשב, בבדיקה זו נתעניין באופן בו משפיע הדיסק הקשיח במגוון מצבי שימוש של המחשב.
- HDtune PRO 3.5 – תוכנה זו היא התוכנה העיקרית כיום לבדיקת דיסקים קשיחים והיא מאפשרת לנו לבדוק רוחב פס ומהירות גישה במגוון רחב ביותר של מצבים. מה שחשוב לנו לראות זה מהירות הגישה במקרים של גישות אקראיות לדיסק, וכן מה הוא רוחב הפס הממוצע לדיסק הקשיח (זהו למעשה הנתון שקובע את איכותו).
- ATTO Disk Benchmark 2.34 – תוכנה זו מאפשרת למדוד את רוחב הפס לגישה לדיסק הקשיח בגדלים שונים של מידע. התוכנה מבצעת קריאה וכתיבה לדיסק בגדלי קבצים שונים ומודדת את מהירות הכתיבה. נציין רק כי התוכנה עובדת תחת מערכת קבצים (FS) בעוד שבחלק מהבדיקות ב-HDtune לא היינו זקוקים למערכת קבצים שיכולה רק להגביל אותנו.
- CristalDiskMark 2.2 – התוכנה הזאת דומה ל-ATTO, אך במקום לבצע פעולות סדרתיות (מהירות יותר בדרך כלל) היא גם מבצעת פעולות אקראיות בגדלי גישה משתנים. נציין שזו הבדיקה הקשה ביותר בארסנל שלנו ולכן התוצאות בה הן הנמוכות ביותר מכל הבדיקות, והן מראות על איכותו של הדיסק במצב הקיצוני ביותר.
- HDTach 3.0.4 – תוכנה זו דומה מאוד ל-HDtune ונותנת מידע דומה מאוד אך לא מעמיקה כמוה. לעיתים היא נותנת תוצאות שונות ולכן היא באה אך ורק על מנת לאמת את נתוני HDtune.
- FarCry 2 1.02 – המשחק Farcry 2 הוא משחק מיוחד בסצנה שלו, שכן הוא נותן לשחקן להסתובב בעולם מאוד גדול, מה שאומר שקובצי השלבים הם גדולים במיוחד, ולכן זמני הטעינה לפני כל שלב מושפעים ממהירותו של הדיסק הקשיח. כדי לבדוק את השפעתו של הדיסק על חווית המשתמש בחרנו לבדוק את ביצועי הדיסקים במשחק מחשב עדכני בשלושה אופנים:
1. זמן טעינת המשחק (מרגע הלחיצה על האיקון ועד לעליית התפריט הראשי)
2. טעינת שלב (מרגע לחיצה על מקש ה-Load ועד ליכולת תזוזה בשלב)
3. השפעה על ה-FPS במשחק, כלומר על הביצועים הממשיים
3. השפעה על ה-FPS במשחק, כלומר על הביצועים הממשיים
- צריכת הספק וטמפרטורה – בשלב האחרון אנו תמיד באים לבדוק את צריכת ההספק של דיסק קשיח במצבים שונים וכן הטמפרטורה החיצונית של הדיסק בעבודה ומנוחה.
מסקנה גרועה
אין תחליף לחווית משתמש ב SSD!, גם אם זה אומר לוותר על נפח. האבסורד הוא שהכתבה מוכיחה זו אבל המסקנה שגוייה. אמליץ לקוראים להתבונן בכתבות באתרים בילומיים, Toms hardware או Anandtech על מנת לקבל חוות דעת נוספת על SSD
ביקורת
כך עושים ביקורת.
שאפו על ההשקעה,כן
תרבנה הביקורות לעוד
תחומים.
לאריזה המתכתית יש שני תפקידים
הגנה מכנית על המעגל
ופיזור החום
תודה רבה על הסקירה מאירת העיניים
חבל שלא בדקת ביצועי DB
כי זה תחום שבו SSDים נהנים משיפור של פי 5 ויותר על פני דיסקים קשיחים.
אז עם כל הכבוד לזמן עליית מערכת ההפעלה, ולתחושת המשתמש, כששאילתה שהייתה לוקח שעות חוזרת תוך דקות, תאמינו לי שההבדל מורגש.
הפרמטרים היחידים שמעניינים הם מחיר ואורך חיים
שאפו על הכתבה
אכן הכתבה הקיפה את כל הפרמטרים ההכחרכיים כדי לבחון את הכוננים הקשיחים ובצורה מפורטת
ולמגיב הראשון אוסיף רק זאת: ביקורת זה דבר חיובי מאוד אך כשהיא מלווה בטיעון מלא ולא בזריקת שמות של אתר זה או אחר.