החלק השני – חפירה לעומק |
• אי תלות במוסד אחד או מדינה אחת, אשר כלכלתם נתונה לתנודות קיצוניות הקשורות למצב פוליטי, מזג האוויר, זמינות משאבים וכדומה.
• היכולת להעביר סכומי מטבע בכל גובה שהוא בין נקודה א' ל-ב' בכל העולם בתוך זמן קצר ביותר, ללא עמלות, וללא הגבלות ומיסוי.
• אנונימיות. כל ארנק ברשת ביטקוין מיוצג באמצעות כתובת ארוכה (27-34 תווים אלפאנומריים) וכתובת זו בלבד. כאשר אתה מעביר כסף לכתובת כלשהי, העסקה נרשמת על שם המקבל בלבד.
• אבטחה. הכסף מאוחסן כביטים על מחשב (עד שיומר למטבע מקומי, וגם זה לא הכרחי, כי יש חנויות שמקבלות ביטקוין), וניתן לגבות ולהעביר את קובץ הארנק מוצפן על כונן פלאש נייד כך שגם אם הוא ייגנב, הכסף ישאר בטוח היות וצריך מפתח הצפנה בשביל לגשת לתכולת הארנק. כיום ניתן אפילו לשמור את הארנק כקוד רשום על פיסת נייר, או אף כקוד QR הניתן לקריאה על ידי סמארטפונים.
• היכולת לשלם בסכומים קטנים ביותר (מיקרו-תשלומים) ללא תשלום עמלות, הופכת קניית פריטים וירטואליים מבוססי מידע לקלה ופשוטה מאי פעם.
• חיסכון לכלכלה: מחקר שנערך ב-2004 טוען כי אם כלכלה של מדינה שלמה תעבור להתבססות מלאה על מטבע אלקטרוני, החסכון לתוצר הלאומי הכולל (GDP) יהיה של אחוז אחד מהתוצרת.
• מעבר לשימוש בכסף אלקטרוני בלבד פותח פתח להתייעלות אישית בהוצאות כספיות. כאשר משתמשים בכסף המיוצג על ידי ביטים ומספרים בלבד, ניתן בקלות לקבוע מסגרת הוצאה חודשית, ולקבל תזכורת כל פעם שמתקרבים למגבלה. זה אפשרי גם עם חשבונות בנק מסורתיים, אבל הרבה יותר קשה ליישום במסגרת אפליקציה סלולרית או אחרת.
• כסף אלקטרוני לא מלכלך את הידיים. כיום כסף נייר או מטבעות הם אחד ממעבירי המחלות הגדולים ביותר בעולם. שימוש בכסף אלקטרוני ישאיר את הידיים נקיות היות ואמצעי התשלום יהיה הטלפון הסלולרי, המחשב, או הטלפון הנייח.
• ארנקים קלים יותר. דיי למשיכת המכנסיים כלפי מטה עם כל המטבעות שקיבלת במכולת כשקנית מסטיק בזוקה עם שטר של חמישים שקל!
סיכון או רווח? |
חסרונות
• קשה יותר לתת תשרים קטנים או לוותר על תשרים בכלל. שטרות ומטבעות יותר נגישים בשביל לשלם ולרוץ. כדי לוודא שתשלום או תשר (טיפ) בביטקוין נעשה, צריך להמתין ולקבל אישור, וזה יכול ליצור מצבים לא נעימים.
• המטבע אינו נחשב מאובטח ובטוח באותה רמה שמטבעות מאובטחים ומבוטחים על ידי מוסדות מסורתיים – כמו בנקים ומדינות. מעבר להצפנה המקשה על שימוש בארנק אם נגנב, ברוב המקרים בהם ביטקוין נגנב, לא תקבל אותו או פיצוי הולם בחזרה. במקרה של בורסת MT. GOX אנשים קיבלו פיצויים רק על עסקאות שהיו בתהליך. כיום אין ביטוח זמין למטבע, אך דיונים נערכים בנושא כבר לפחות חצי שנה, ויש אתר/חברה בפיתוח אשר עשויה לאפשר ביטוח ראשוני מסוג זה.
• ביטקוין, או כל מטבע דיגיטלי אחר, אינו בשימוש נרחב נכון להיום. יש רק קומץ בתי עסק פיסיים ומקוונים המקבלים את המטבע, וככזה, קשה לעבור לשימוש בלעדי במטבע. המטבע גם תלוי בשווי המרתו למטבע המקומי. גם אם ניתן לרכוש באמצעותו בחנות או מסעדה, ערכו נקבע בהתאם לשוויו בכסף מקומי, והמחירים בביטקוין ישתנו כל יום בהתאם.
• ניתן לאבד את הארנק. אם גיבית ומחקת את הארנק מהמחשב שלך, אתה נסמך על גיבוי מגנטי או אחר שניתן לאבד בקלות (גם אם קשה למוצא הלא-ישר להשתמש בו).
• ערך המטבע אינו יציב. התנועה של ערך המטבע משתנה במהירות גבוהה יותר מכל מטבע פיסי. הרכישה הראשונה שנעשתה עם ביטקוין הייתה של שתי פיצות, שנרכשו ב-10000 מטבעות ביטקוין (במאי 2010, כאשר הם היו שווים כ-25 דולר). כיום אותה כמות מטבעות שווה כ-170000 דולר. אך המטוטלת נעה גם בכיוון השני באותה חדות, כאשר הפריצה לבורסת הביטקוין הגדולה ביותר החלה מפולת בערך המטבע שהביאה אותו משיא של כמעט 30 דולר, לפחות מ-3 דולרים במהלך חמישה חודשים בלבד. זה גם מאוד מבלבל כאשר קונים בהקפה למשל, וכאשר באים לשלם את החשבון, לפתע מוצאים שהחוב הקטן בביטקוין יעלה לך בערך עשרים אחוז יותר בכסף פיסי מאשר אם היית משלם לפני שבוע..
• המטבע מתוכנן להתנהג כמו זהב. ולכן, ערכו רק יעלה עם הזמן. זה נשמע נהדר עבור משקיעים, אבל זוהי ההגדרה של דיפלציה, ודיפלציה מדכאת השקעות וחסכונות, מה שגורם לפעילות כלכלית להאט יותר ויותר. גם אם תמיד ניתן יהיה להשתמש בו (בחלקים וחלקיקים קטנים יותר ויותר של המטבע השלם) ולא יחסרו יחידות, המטבע המקורי עצמו יגיע לכמות הסופית שלו ב-21 מיליון יחידות.