דרישת היועצת המשפטית לממשלה לחייב את גוגל לחסום אתרי תוכן פיראטיים דרך שרתי ה-DNS שלה מעוררת סערה יצרית המפגישה בין הגנה על זכויות יוצרים לבין חופש המידע וארכיטקטורת הרשת החופשית
המאבק הנצחי בין תעשיית התוכן לבין הפיראטיות המקוונת עולה מדרגה, והפעם הזירה היא ליבת התשתית של האינטרנט. בלב המחלוקת המשפטית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב עומדת דרישה תקדימית של גופי שידור ותוכן מובילים – ובהם זיר"ה, HOT, yes וצ'רלטון – לחייב את ענקית החיפוש גוגל לפעול באופן אקטיבי למניעת גישה לאתרים מפרים. המהלך זכה לאחרונה לרוח גבית משמעותית מצד היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי יש לפרש את החוק באופן גמיש המטיל אחריות גם על ספקי שירותים טכנולוגיים עקיפים.
המידען שהפך לשומר סף
מוקדי הסכסוך מתרכזים בשירות ה-DNS הציבורי של גוגל, המוכר לרבים בכתובת האיקונית 8.8.8.8. בעוד שספקיות האינטרנט המקומיות מחויבות לציית לצווי חסימה של אתרים, משתמשים רבים עוקפים מגבלות אלו באמצעות מעבר לשרתי ה-DNS של גוגל, המתפקדים כמעין "ספר טלפונים" גלובלי המתרגם שמות דומיין לכתובות IP. המחלוקת המשפטית נסובה סביב השאלה האם גוגל נחשבת ל"ספק גישה" לפי חוק זכויות יוצרים. בעוד גוגל טוענת כי היא מספקת שירות מידע בלבד ולא את ה"צינור" הפיזי לרשת, היועצת המשפטית לממשלה אימצה עמדה מרחיבה. לשיטתה, המושג "ספק גישה" אינו מונח טכני קשיח אלא הגדרה מהותית שנועדה לאפשר אכיפה אפקטיבית בעידן המשתנה.
חזית ההתנגדות והחשש מצנזורה
מול עמדת המדינה וגופי התוכן ניצב איגוד האינטרנט הישראלי, שהגיש עמדת "ידיד בית המשפט" המזהירה מפני השלכות רוחביות מסוכנות. הניסיון להפוך את שירותי ה-DNS לשוטרי תוכן מבוסס על חוסר הבנה טכנולוגי של מבנה הרשת. מעבר לקושי הטכני באכיפה טריטוריאלית של פרוטוקול שתוכנן להיות עיוור למיקום גיאוגרפי, חסימה כזו היא בבחינת "מדרון חלקלק". צנזורה שמתחילה במלחמה מוצדקת בפיראטיות עלולה להתרחב במהירות לחסימת תכנים פוליטיים או חדשותיים, ובכך לפגוע אנושות בחופש הביטוי ובניטרליות של הרשת. בנוסף, משתמשים מיומנים יוכלו לעקוף את החסימה בקלות באמצעות VPN, מה שהופך את המהלך לנטל טכנולוגי על הפלטפורמות מבלי לספק פתרון הרמטי באמת.
השלכות על עתיד האחריות התאגידית
אם יתקבל הצו, מדובר בשינוי כללי המשחק (Game Changer) עבור חברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל. המהלך מסמן מעבר ממודל פסיבי של "הודעה והסרה" (Notice and Takedown), שבו הפלטפורמה מסירה תוכן רק לאחר דיווח, למודל אקטיבי של ניטור וחסימה מראש. מגמה זו מתכתבת עם חקיקה אירופית כמו ה-DSA, אך לוקחת אותה צעד קדימה ברמת התשתית. ההחלטה לא צפויה לעצור בגוגל; גופי התוכן כבר סימנו מטרות נוספות, בהן ענקית המדיה מטא, בטענה שהיא אינה עושה די כדי למנוע הפצת תוכן מפר בפלטפורמות שלה. בסופו של יום, פסק הדין יקבע האם ישראל תצטרף למדינות המטילות אחריות כבדה על תשתיות האינטרנט, או שתשמור על ההפרדה המהותית בין ה"צינורות" לבין התוכן שעובר בהם.
