שובו של הביטקוין וחבריו: כרטיסי Radeon RX נחטפים מהמדפים

הזדמנות פס ייחודית קצרת מועד ל- AMD לעשות קופה יפה, אם רק ישכילו להכות בברזל ומיד.

R9-390 MSI Gaming באחריות לעוד שנה וחצי, שמור אצל יקה פוץ עם אריזה מקורית וכל תכולתה מישהו ?

בהלצה כמובן 

** לא מוכר – ללא קשר למצב השוק דהיום

ציטוט של omrij

 

 

אתה בטוח שאתה מהנדס?

 

 

מתמטיקה בסיסית קשה לך להבין…

 

 

היחס כרייה/קילוואט הוא חשוב, אבל לא קריטי, כל עוד התוספת השולית היא חיובית.

 

 

 

 

נניח בשביל ההמחשה שבמצב טבעי אתה מצליח להוציא מטבע אחד בחודש ששווה 2000 שח והחשמל עולה לך 500. האם היית מוכן לעשות כמו אותם "כורים מקצועיים" ולהוריד את הביצועים בחצי (כלומר לכרות 1000 שח בחודש) ובתמורה לחסוך 300 שח בחשמל?

 

 

במקרה הראשון הרווחת 1500 שח ובשני 800 שח.

 

 

כנ"ל לגבי אוברקלוקינג, נניח ש15% אוברקלוק מוסיף 30% בצריכת החשמל. עדיין משתלם לעשות אוברקלוק.

 

 

 

 

מחיר הכרטיס והבלאי שלו הם שוליים בנישה הזאת.

 

 

כשאין בסיס בראש, אז קשה להכניס בו מאומה – מה לעשות ראש דיקט. עכשיו שב פעם אחת בסבלנות, קרא, אולי תלמד משהו:

אם מחיר הכרייה נעשה בלתי כדאי בשלב מסוים מבחינה כספית, כאשר הקושי בכריה ב- bitcoin עלה מעבר לסף מסוים,

ונוצר בשל כך מצב שמחיר המטבע הנמכר בשוק, היה נמוך מעלות החשמל שנדרשה על מנת להפיקו,

וזה מה שאירע בשלב מסוים בביט קוין, הדרך החידה להמשיך ולכרות בצורה ריווחית היתה באמצעות ייעול יחס הכרייה

ליחידת חשמל, ולהציב את האיזון בנקודה חדשה שנעשתה רווחית מחדש.

כדי לבצע זאת עשו בדיוק את שהוסבר כאן על ידי הח"מ.

ובכדי לפצות על ירידת ההספק מכרטיס בודד בשל underclock, התרחבו לרוחב על ידי הוספת עוד מאיצים לחוות הכריה.

המירו עלות חשמל בעלות חומרה.

אך אתה עסוק רק בלזלזל באחרים, בירידה לשפת רחוב פושטקית, ומכך מסגיר את גילך הצעיר בקלות ואת סגנונך הפרחי.

מזלנו שאינך אלא חבר פורום בדימוס, שכן מאז יותר טוב כאן – כשחסר תרבות דיון אינו יושב על ההגה עוד (את הנזק שלך כבר עשית בעבר מספיק).

תזכיר לנו כבר כמה הצבעות מינוס קבלת בכל פעם שסיגלת לעצמך את סגנון ההתדברות שהדגמת בשבוע האחרון ?

ועדיין לא הפנת את המסר…   ?

אזהרה:

בפעם הבאה שתמשיך לפגוע, או להעליב חבר פורום מן המניין, או לבצע לו דלגיטימציה, אפנה ישירות למנהל הנוכחי ואבקש אותו להתערב

ולהטיס מפה את הפה המלוכלך שלך לצמיתות. ואל תחשוב שחברות עבר שלך בסגל המנהלים תסייע לך.

יתרה על כך, אל תחשוב שלא אתפתה להראות בפומבי את שכתבו אלי במערכת המסרים ב- 4 עיניים (בעבר) חברי הנהלה אחרים

שהתנצלו בשימך על סגנון התבטאותך הפומבי, ורשמו מה הם חושבים אודות סגנון התנהלותך. בכך תראה באמת מה חשבו הקולגות שלך עליך.

הראשון שבהם יהיה nemesis (מצלצל מוכר ?)

לצערנו הנך עדיין טועה:

כאשר בכרייה משקלה של עלות החשמל נעשית כבירה, אז ה- shift בחישוב העלויות ייצור עובר להיות כבד יותר

על מרכיב עלות החשמל בנוסחה, ונעשה קל יותר על מרכיב עלות הון החומרה בנוסחה.

במצב דברים שכזה, עדיך לרכוש קצת יותר חומרה בכדי לפצות על הספק נמוך יותר פר יחידת חומרה,

אך להקטין משמעותית את עלות החשמל של תהליך הייצור.

והנה דוגמא קטנה ממוספרת כדי להבין את העקרון:

נניח שהכריה הגיע כאמור לקושי כזה, שבקושי ניתן להרוויח עוד כאשר עובדים עם המאיץ הגראפי בתדר עבודה דיפולטי שלו,

או שאף עברנו ממש את העלות הכדאית ולא ניתן להרוויח מאומה.

במצב דברים שכזה, נניח לשם הדוגמא שהגנו למצב כזה בו עלויות הייצור מתפלגות כדלקמן:

 90% הולך לטובת עלות החשמל, ורק 10% לטובת עלות החומרה.

עכשיו,

מספיק שמורידים את תדר עבודת הכרטיס ב- 10% סדר גודל, דבר שמאפשר לבצע undervolt של נניח 10% (דוגמא עקרונית לאו דווקא מדויקת)

 ובשל כך גם הורדת הצריכה החשמלית ב- 25 אחוז (בפועל היא יורדת מאד מהר. עבור כל X הורדה בתדר יורד הרבה יותר מ X בהספק הנצרך)

ובכדי לפצות על אבדן התדר ב- 10 אחוז, מרחיבים את חוות המאיצים בעוד כ- 10% מאיצים לערך.

בואו נראה מה יוצאת העלות לפני ואחרי השינוי:

במקור העליות היו 100%, זה הרפרנס, שהתחלקו 90% לחשמל ו- 10% לחומרה.

מה השינוי שבצענו ייצר:

עלות החומרה עלתה רק ב- 10%, בשעה שעלות החשמל להפקת מטבע ירדה ב- 25% .

המרכיב שמקודם היה החומרה הוא 10% מהתקורה הכוללת ועלה איפה מ- 10 ל- 11 נקודות,

כאשר המרכיב של החשמל ירד מ- 90 ל- 67.5 נקודות.

סה"כ איפה 11 + 67.5 יוצא 77.5 נקודות, לעומת 100 נקודות עלות מקודם.

הצלחנו להוריד את העלות ייצור מ- 100% רפרנס שלפני השינוי, ל- 77.5% של לאחר השינוי.

סכום:

כדי לדעת עד כמה כדאי להוריד את תדר העבודה, ובעטיו את החיסכון המתקבל כפועל יוצא מירידה בצריכת החשמל,

וכמה חומרה להוסיף על מנת לפצות, יש לבנות משוואה שבה סוכמים את סך החשמל הנצרך  (כאן צריך משוואת עקום הנצילות של החומרה)

וסך עלות החומרה הראונית לרכישה, לגזור אותה, ולמצוא את נקודת האופטימום.

זה ידידי, בפיזיקה (או כלכלה) שיטת מציאת פתרון באמצעות מתמטיקה דיפרנציאלית,

(אתה הרי מומחה לשוקי ההון, אמור להכיר את דרך החישוב הזו לא כך ?)

עכשיו ממתין לזלזול החוזר – כרגיל. או ליותר מכובד היה ותתעשט, שתכתוב לפנינו את הנוסחה ותראה את הפתרון.

omrij,

במטותא, שמור על כבוד שאתה מתיימר להחזיק בקרב הקורא, כמי אשר מתיימר כמותך לבוא מעולם הכספים (הצהרה עצמית שלך).

עדיין כתבת דברים לא נכונים לחלוטין והתוספת בסוף "יהיה משעשע" מהצד עושה אותך ל…

הדוגמא שניתנה קודם על ידי החתום מטה – היא העלות המעשית והמדויקת אשר ממדלת את מפעל יצור כריית מטבעות

לא תאורתית, לא מנותקת מהמציאות, אלא אחד לאחד ואין בילתה.

כאשר עלות החומר היא הכבדה, נגיד 90% והחשמל זול רק 10%, אם נבדוק במשוואה שניתנה על ידי המהנדס (מתמטיקאי ליתר דיוק)

ואז יתכן ויקרה המצב שאתה ציינת, בו כדאי יותר להמהיר כנראה את הכרטיסים ולהרים את צריכת החשמל עד כמה שניתן,

שהרי החשמל זול ולא אכפת ממנו כל כך, בשעה שהחומרה יקרה ורצוי לרכוש כמה שפחות ממנה.

ובמקרה ההפוך שבו משקל החשמל גדול והחומרה קטן, הרי שהנוסחה תצביע על כדאיות להרחבת גודל חוות המאיצים

תמורת פשרה בהספק החשמל הנצרך.

לא תתחמק מכך. עכשיו שתי אפשרויות :

או אתה מרים את הכפפה ומראה לנו את אופן החישוב במדויק באמצעות הנוסחה שקבלת, או שאתה מרכין ראש ואומר

אוקי, קבלתי, למדתי משהו. וכך זוכה לכבוד מהקהל (וגם ממני).

הדבר הבא שאני מציע לך כמשהו יותר קל לבצוע:

זה קח את הנתונים הבאים – יהי משקל החומרה  50% מסך העלות ומשקל החשמל גם הוא 50%, הראה דוגמא מפושטת

בדומה לזו שהח"מ הדגים קודם, והראה איך וכמה כדאי להוריד את צריכת החשמל, וכמה להתרחב במאיצים גראפיים, בכדי

לקבל נקודת שיווי משקל חדשה וטובה יותר. הראה דוגמא עקרונית…

ככה תרגיל כדי לשחק עם הערכים ולחוש אותם. זה יהי פרודוקטיבי שכן היה ותרצה להיכנס לנושא בעתיד, לכרייה, או מישהו מהחברים,

יבנו איך לחשבו בטרם כניסה לפרויקט ואת כדאיותו.

ואולי אחרי התרגיל הזה שתעשה, לראשונה (יש תקווה ?) תתחיל ללמוד לכבד ולא לזלזל באחרים. כי כרגע זו היתה הבעיה הכי

כבדה בצד שלך, שעשתה אותך לבן שיח בלתי נסבל. אני עדיין תולה תקווה שאוכל לסייע להחזירך לדרך הישר בהיבט הזה.

לצערי אינך מבין את העסק בבסיסו,

ולא באשמתך חלילה, זה קורה משום שאינך מהנדס ולא מתמטיקאי – כך מובן מהתוכן שהנך מעלה אשר מעיד על כך,

ולראיה נוספת, גם מעיד על עצמך שעוסק בשוק ההון ולא במדעים מדויקים, או פיתוח או מחקר בתחום הנדסי/פיסי,

מחשבי/אלקטרוני, הנחוץ להבנת המודל.

זה עובד כך:

עלות החשמל אינה תלויה במרכיב שמבצע את הכרייה. לא מעניין אותנו מי הוא. מעניין אותנו כמה חשמל הרכיב צורך ליחידת פלט

שהוא יודע לייצר. סוכמים כמה פלט נדרש בכדי להשלים כרייה של יחידת תוצר, נגיד מטבע אחד, וכך מקבלים את יחס הפלט/כסף שמקבלים מהמפעל.

החישוב של החשמל הוא איפה עלות יחידת חשמל ליחידת פלט/תוצר. זה יכול להיות CPU, GPU, רכיב ASIC ייעודי, כל רכיב ונצילותו שלו.

אחר כך יש את נצילות הרכיב פנימה מבחינה חשמלית (שוב לא משנה מי הוא), העיקר שיש לנו את גרף הנצילות שלו ליחידת תדר כפונקציה

של מתח חשמלי, קרי כמה פלט/תוצר הוא מפיק ליחידת תדר/מתח בכל אחד ואחד מהתדרים והמתחים שבהם הוא עובד בין מינ' למקס'.

בדר"כ רכיבי asic הם בעלי נצילות דומה אשר מתלכדת זו לזו לא משנה אם זה CPU, GPU, או ASIC ייעודי….

שכן כולם באופן דומה/זהה – הטכנולוגיה הטרנזיסטורית שולטת בכל אחד מהם בבסיסם.

הנוסחה של עלות החומרה הנדרשת היא לינארית וגם בה לא מעניין אותנו סוג החומרה, אלא כמה עולה יחידה אחת שלה.

ההכפלה היא איפה לינארית: X יחידות גורר X הכפלה של התפוקה המצרפית של כל היחידות יחדיו.

הנוסחה שהביא לפניך המתמטיקאי מתאימה לכל מערכת, תהייה זו מתבססת על GPU, על CPU, או על ASIC ייעודי,

ואפשר להחליף אותם בספור זה בזה והמשוואה עדיין תהיה תקפה.

לגבי בחור כזה או אחר שמבצע כרייה בדוגמה שהבאת, בהחלט ניתן להיכנס לפרמטרים שבהם הוא עובד, בכללם לבחון כמה חשמל צורך

האמצעי שהוא עובד עימו ליחידת פלט, ולחשב במדויק, כתלות בעלות יחידת החומרה שברשותו, האם עבורו יהיה נכון לרדת לחצי תדר

במכונה שעימה הוא עובד, ובעטיה להוריד את צריכת החשמל לבערך 5% (נגיד סדר גודל) ואז לרכוש עוד מכונה אחת נוספת בכדי לפצות,

וככה להרוויח יותר או לא, בעיקר בזכות הורדה דרסטית של עלות החשמל המצרפי של שני המעבדים לבערך 10% מהמצב של לפני כן.

כך שלשאלתך אכן ניתן לחשב במדויק את הכדאיות עבורו, ושלא לשאלתך, תקוותי שמתחיל להבין כבודו ולו בקצת איך העסק הזה מתנהג ואיך מחושב.

ואם יש לכבודו עדיין ספק בדברים שהובאו לפניו מבחינה מדעית או הנדסית או חישובית, שיואיל בטובו להעבירם לבחינת גורם שלישי המוסכם עליו,

כדי שיקבל אישרורו או לאו.

ואחרי שיקבל אשרור יחזור לפה, ויכנס מחדש לפוסט שתלה לפני שעתיים ובו שאל בכוונת זלזול, אם כותב שורות אלו מהנדס בכלל, והאם יודע משהו במתמטיקה.

ויתנצל על שהעלה את סגנון התנהלותו זה.

דע: להתנצל ולתקן זוהי אינה חולשה – אלא חוזקה שמראה גם על בגרות.

ברשותך נעבור למשהו אינטימי ואתה מכיר אותי כבר:

כותב שורות אלו זכה בצעירותו פעמיים באולימפיאדת המתמטיקה בישראל מחוז צפון בשנים 1988 (מקום ראשון) וב- 1990 (מקום שלישי).

הגביעים/מדליות אצלי על המדף עד היום מאובקים (וקצת חלודים – זה לא היה זהב אמיתי אז אלא דמוי צבוע), ויכול להראותם לכל מתעניין/דורש.

הסיבה שמשתף זאת כרגע היא על מנת שאם יש לך עדיין ספק, אז רד ממנו. אפשר לסגור את הספק הזה בשנייה אחת.