Applied Materials מכריזה על טכנולוגיה ליצירת ציפויים דיאלקטריים שיהוו בסיס לדור חדש של פאנלים למסכים בעלי רזולוציות וזמני רענון משופרים בהתבסס על טכנולוגיית ה-IGZO
הפאנל בעל רזולוציית ה"רטינה" המרשימה של האייפד החדש מבית אפל הוא נדבך נוסף במירוץ אל עבר רזולוציות אדירות ששטף את עולם הסמארטפונים (והטאבלטים) בשנתיים האחרונות, מאז השקתו של האייפון 4 למעשה.
רזולוציית המסך וצפיפות הפיקסלים שבו הפכו לאחד מהנתונים המרכזיים עבור כל מכשיר חדש שמגיע לחנויות, ואף על פי שכבר היום יתכן שתצטרכו להשקיע לא מעט מאמץ על מנת לזהות את ההפרדה בין אותן נקודות אור מיניאטוריות נראה שטרנד השכלול בתחום לא ממהר ללכת לשום מקום, ואף מאיים להתרחב גם אל תחום המסכים והטלוויזיות עם בואו של עידן ה-Ultra HD, בין אם אתם רואים בזה ברכה ובין אם אתה סבורים שמדובר במירוץ חימוש טיפשי וחסר כל תועלת.
מי שתורמת עתה את חלקה לקידום התחום היא Applied Materials, הספקית הגדולה בעולם של ציוד ייצור עבור תחום המוליכים למחצה ואמצעי התצוגה (עליה יכול להיות שכבר שמעתם היות והיא מעסיקה מעל 1,000 עובדים בארץ), אשר מכריזה על טכנולוגיה חדשה שמאפשרת את יצירתם של ציפויים דיאלקטריים (dielectric film) עבור פאנלים מבוססי תחמוצת מתכת מסוג IGZO (ר"ת Indium Gallium Zinc Oxide).
כיום, רובם המוחלט של המסכים אשר מבוססים על פאנל LCD עושים שימוש במערך טרנזיסטורים דקי סרט (TFT) עשויים סיליקון אמורפי, אשר מציעים ייצור פשוט יחסית, תפוקה גבוהה, מחיר נמוך ואופציה ליצור משטחים בגדלים של עד לתשעה מטרים רבועים.
עם זאת, הדרישה המתגברת למסכים בעלי צפיפות פיקסלים גבוהה מאי פעם וקצבי רענון מהירים יותר מעמידה את התעשייה בבעיה, היות ואותו סיליקון אמורפי מציע ניידות אלקטרונים נמוכה, מה שמקשה מאוד על דחיסתם של יותר ויותר פיקסלים לאותו שטח ועל הגדלה של קצבי הרענון – הקצב בו כל פיקסל ופיקסל מקבל אות ממקור השליטה במסך, שעומד כיום על עשרות ואף מאות פעמים בשניה.
שתי טכנולוגיות אלטרנטיביות לסיליקון אמורפי הן פוליסיליקון בטמפרטורה נמוכה (LTPS, טכנולוגיה עליה מבוססים הפאנלים בעלי רזולוציית הרטינה שבאייפון 4 ובאייפון 4S, אגב) ותחמוצת מתכתית (Metal Oxide), כאשר LTPS מעניקה את ניידות האלקטרונים הגבוהה ביותר אך כוללת גם ייצור מסובך יותר, תפוקה בעייתית ומחיר ממוצע של פי 2 מסיליקון אמורפי.
אי לכך, טכנולוגיית טרנזיסטורים דקי סרט המבוססים על תחמוצת מתכתית מסוג IGZO נחשבת לעתיד תחום אמצעי התצוגה, היות והיא מעניקה ניידות אלקטרונים שגבוהה בכמה סדרי גודל מזו של הסיליקון האמורפי לצד תהליך ייצור מסובך פחות מ-LTPS, רמת אחידות (uniformity) טובה, מחיר שגבוה רק בכשליש לעומת הסיליקון האמורפי, צריכת חשמל פחותה ועוד.
פאנל בגודל 10.1 אינץ' וברזולוציה של 2560×1600 פיקסלים מבית סמסונג המבוסס על טכנולוגיית IGZO. יגיע אל הטאבלט הקרוב אליכם עוד השנה ? |
פאנלים מבוססי IGZO עלו לכותרות לפני מספר חודשים, אז דווח כי אפל תעשה בהם שימוש עבור מסך הרטינה של האייפד החדש. מאוחר יותר דווח כי בחברת הענק לא היו מרוצים מהתפוקה שהציגה שארפ עבור הפאנלים מבוססי IGZO, ובסופו של דבר נראה כי בחרו להתבסס על פאנלים "סטנדרטיים" (סיליקון אמורפי, כאמור) מבית סמסונג.
עתה נטען כי טכנולוגיית הפאנל הסטנדרטית והדחיסות הפיקסלים הגבוהה שלו היא אחת מהסיבות המרכזיות לבעיות ההתחממות של הטאבלט אשר מעסיקות את הרשת בימים אלו, ויש מי שסובר כי גם באפל יעברו לעשות שימוש ב-IGZO ברגע שהטכנולוגיה תבשיל במידה הדרושה.
המכונה מבית Applied Materials שתהיה אחת מאלו שתאפשר למסכים שלכם להפוך למתקדמים מאי פעם, אל תשכחו לומר תודה |
הטכנולוגיה החדשה מבית Applied Materials מאפשרת את יצירתם של משטחים מבוססי IGZO בגודל של עד ל-9 מטרים רבועים בטכנולוגיה זו, ובחברה מאמינים כי נוכל לראות מסכים גדולים (החל מטאבלטים וכלה בטלוויזיות) ברזולוציות וקצבי רענון משופרים נוחתים בחנויות עוד השנה. האם אתם מוכנים לראות "רזולוציות רטינה" משוכללות ונוצצות בכל מקום אליו תביטו? יתכן שזה אוטוטו קורה.
אנחנו אפילו לא קרובים לגבול שהעיניים יכולות לקלוט כרגע
FHD במסך 42 אינטש עדיין לא נראה מציאותי לגמרי, אז זה נשמע כמו קדמה מבורכת.
במסכים הקטנים יותר, מסך ברזולוציה כמו של האייפד החדש מספקת וזה כנראה יהיה הגבול שלהם, אבל במסכי טלוויזיות גדולים הגבול לדעתי יכול לעלות פי 16 בערך עד שנגיע לגבול יכולת הראייה שלנו (אולי קצת פחות בהתחשב במרחק הצפייה, אבל יותר טוב מעכשיו זה בטוח).
עדיין מחכה
אני אישית עדיין מחכה שטכנולוגיית ה-UHD תכנס חזק לשוק ואז, יהיה באמת מהפך!
ל1
כדי להגיע ל330PPI במסך של 55" לדוג' אתה צריך רזולוציה של 16000X9000 ,אתה יודע כמה קובץ כזה ישקול ,יקח זמן והרבה זמן עד שבאמת נגיע לכאלו תוצאות במסכים הגדולים לא רק בגלל היצור של כזה מסך ,אלה גם בגלל הבעתיות של התוכן הזה ,תוכן כזה ישקול כך כך הרבה שיהיה צריך להקים תשתיות חדשות כדי שחברות הכבלים יוכלו לספק תמונה כזאת ,פיתוח חדש של מדיות פיזיות אם עדיין יהיו כאלו ואפילו אם להתייחס לדיסקים הקשיחים אז יעברו עוד כמה שנים לפני שתוכל באמת לאחסן מספיק תכנים ברזולוציה הזאת עד דיסק קשיח סטנדטי .
ל 3 – אין צורך ב 330PPI
אין שום צורך ב 330PPI במסך 55 אינטש.
אף אחד לא יושב פחות מ 30 סנטימטר ממסך בגודל כזה.
כמובן שהיתי מעדיף UHD מאשר FHD במסכים גדולים (26 אינטש ומעלה), אבל באמת שאין צורך ברזולוציה של 16000 על 9000.
ל3
אמי לא יודע אם אתה זוכר, אבל לפני 7 שנים מחשבים חדשים נמכרו עם כוננים של 40 גיגה והמסכים היו 17 אינץ עם רזולוציה של אייפד 1. העולם מתקדם בקצב מסחרר ומה שהיום נראה לך חסר תכלית יהפוך באמצעות השיווק לצורך.
ל-5
זה עדיין המציאות בצה"ל…