במקביל לשמועות על כך שחוזה הטכנולוגיה עשוי להתחיל לפתח אותה בצורה מסחרית, חברת Hyperloop One מציגה לנו ריצת ניסוי עם מהירויות של מעל ל-300 קמ"ש
גם אם תחבורה ציבורית לא בדיוק מעניינת אתכם כיום, סביר להניח כי אם יכולנו להבטיח לכם הגעה מבאר שבע לתל אביב (ומכל מקום אחר ברדיוס של מאות קילומטרים מגוש דן) בתוך דקות ספורות, המצב היה משתנה – וזה פחות או יותר מה שעומד בבסיסו של קונספט ה-Hyperloop לבניית "צינורות תנועה" בוואקום יחסי שיצמצם משמעותית את התנגדות האוויר ויוכל להוביל נוסעים ממקום למקום ביעילות ובמהירויות אדירות באמצעות רחיפה מגנטית.
רעיון ה-Hyperloop הבסיסי נהגה בידי היזם אילון מאסק והופץ בחופשיות לכל דורש בתקווה כי יקומו מספיק חברות שיוכלו להפוך אותו למציאות, וזה אכן מה שקרה – כשאת הפירות הראשונים של מהלכים אלו אנחנו מתחילים לקבל עכשיו.
אחת מהחברות המתקדמות ביוּתר בפיתוח טכנולוגיית ה-Hyperloop עונה לשם Hyperloop One – והיא מכריזה כעת כי הצליחה להשיג מהירות תנועה מרשימה למדי של כ-309 קמ"ש בהתבסס על מסלול ניסוי ייעודי באורך של כ-500 מטרים ובהתבסס על אב-טיפוס קפסולת נסיעה אשר עשוי מסיבי פחמן.
לטענת המפתחים מהירות הנסיעה הוגבלה למעשה רק באורכו של המסלול הזמין (מרחק הבלימה הנדרש עבור קרון הנסיעה עמד על כמעט 150 מטר), כאשר מסלול ארוך יותר עשוי היה לאפשר קבלת מהירויות נסיעה של כמעט 1,100 קמ"ש, שכבר היו הופכות לשיא חדש בתחבורה קרקעית ומאפשרות לגמוע את המרחקים המאפיינים את ארצנו הקטנה בתוך כמה דקות בלבד, כאמור.
הניסויים של Hyperloop One עתידים להמשיך בעתיד הקרוב גם במדינות אחרות מחוץ לארצות הברית, במקביל לנסיונות לקבל הסכמים ומימון לבניית מסלולי תנועה מעשיים בין מיקומים מרכזיים ברחבי העולם – אך מה שבאמת עשוי להזניק את הטכנולוגיה קדימה הוא בראש ובראשונה התערבות אפשרית מצד מאסק בכבודו ובעצמו, שלא היה פעיל יתר על המידה עד עכשיו.
לפי דיווחים עדכניים, מאסק מתכנן לנצל את המיזם המסקרן הטרי שלו, The Boring Company (שנוצרה לשם פיתוח טכנולוגיות כריית מנהרות מהירות וזולות), בכדי לקבל אישורים רשמיים ליצירת עורקי Hyperloop ייעודיים ברחבי ארצות הברית, אשר לכאורה יוכלו לשמש את אותם מיזמים נוספים אשר מפתחים את קרונות הנסיעה וטכנולוגיות ההנעה, כדוגמת Hyperloop One ו-Hyperloop Transportation Technologies.
אז האם בעוד עשור מהיום נוכל לנוע ממקום למקום בקצבים שגבוהים פי 10 מאלו הזמינים לנו היום? כנראה שהסיכויים לכך הם בלתי מבוטלים, לשמחתנו.
אלון מאסק הוא הילד שבנו, רק עם הרבה כסף
התאוצות הן בעיה, שלא יתעלפו לנו זקנים וחולים
כן, כמו כל ההתעלפויות במטוסי נוסעים שמגיעים כמעט ל 1000 קמ"ש. ואל תשכח את הקונקורד, שם אף אחד לא נשאר בהכרה אחרי שהמטוס עבר מאך 1.
או שבטח התאוצה תהיה כמו שם, הדרגתית ומתונה, מספיק שלא תרגיש יותר מדחיפה קלילה בכסא למשך כמה שניות בהתחלה, זו האופציה המועדפת עלי 🙂
לא ניראה לי יותר גרוע מנסיעה באוטובוסים עירוניים בגוש דן עם נהגי פורמולה1 מופרעים שמנזקים מ/לתחנה בבלימה גם באוטובוס עמוס נוסעים עומדים שלחלקם גם לא נשארו עמודים להיאחז בהם.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נהגה על ידי אלון מאסק, משעשע אתה.
הרעיון קיים מאמצע המאה העשרים והוא לא feasible היום בדיוק מאותן הסיבות שהוא לא היה feasible אז.
to mention a few:
המעבר מריק ללחץ רגיל(ולהפך) לוקח המון המון זמן ואנרגיה.
שינויי טמפרטורה בצינורות מתכת ארוכים משפיעים על אורכם(ובינתיים אין להם שום פתרון לזה ולכן כל ההדגמות האלו הן על צינורות בארוך אפסי).
שמירה על ריק היא דבר קשה וצינורות דקים הם לא בדיוק הדרך לעשות את זה.
כל כשל לאורך הצינור יוביל ל"ירייה" של כל(!) הקפסולות האלו שנמצאות על אותו קו במהירויות דומות לכדורי אקדח לתוך מה שנמצא בסביבה(כנראה שזה יהיה ישר לתוך שאריות המתכת מהצינור שקרס תחת הלחץ האטמוספרי).
בשילוב עם שתי הנקודות האחרונות ברור שכל אידיוט עם אקדח או רובה יכול פשוט להשמיד לחלוטין את כל המערך הזה וזה בלי לדבר בכלל על רעידות אדמה.
השאלה מה יותר בטוח (ואסטתי) – מעל האדמה בתוך פלסטיק שקוף, או מתחתיה.
גם לטוס לחלל זה לא Feasible…
לא, לטוס לחלל זה feasible אם אתה מוכן להשקיע כמויות פסיכיות של כסף, גם שיירו אותך בשפורפרת ווקום זה אפשרי, זה פשוט יעלה כל כך הרבה יותר ממה שהם אומרים וייקח כל כך הרבה יותר זמן ממה שהם מראים.
(להדגמות שלהם לקח להם מעל חצי שעה להפוך את השפורפרת הקצרה לווקום.
מה אילון מאסק היה עושה בלי הגעון שלנו Moon-Mage 🙂