סיבה לקנא? בקנדה האינטרנט המהיר הפך רשמית למוצר צריכה בסיסי

במדינת הענק בצפון אמריקה ישקיעו יותר מחצי מיליארד דולר במטרה להבטיח שכל אזרח, בכל נקודה, יוכל לקבל מהירויות שגבוהות יותר מאלה הנפוצות בישראל

אין וויכוח על כך ששירות האינטרנט בארץ ישראל עבר שדרוג לא קטן בשנים האחרונות, כשהיום ניתן לקבל חיבור קווי ביתי עם מהירויות הורדה של כמה מאות מגה-ביטים בשנייה במחיר תחרותי יחסית, בין היתר תודות להגדלת מספר השחקניות בתחום עם פתיחתו של השוק הסיטונאי שאיפשר לחברות נוספות להציע למשתמשים חבילות של תשתית וספק גם יחד.

עם זאת, האינטרנט בישראל עדיין רחוק בצורה בלתי מבוטלת מהשירותים שמוצעים במדינות המובילות בתחום, עם שירותי סיבים שמאפשרים לקבל מהירויות של ג׳יגה-ביט בשנייה ואפילו יותר – לא בכל מקום במדינה, אך בפריסות שמתרחבות בזריזות.

כעת, קנדה, אחת המדינות המובילות בתחום שירותי האינטרנט כבר עכשיו, מכריזה על החלטה מעניינת שתוכל להפוך אותה למובילה המרכזית בתחום בעתיד הלא רחוק – והופכת את חיבור האינטרנט המהיר למוצר בסיסי שמבחינתה כל אזרח חייב שיהיה זמין עבורו בביתו. מה זה אינטרנט מהיר בהגדרה הקנדית? אינטרנט במהירות של 50 מגה-ביט בשנייה לפחות בהורדה ובמהירות של 10 מגה-ביט בשנייה בהעלאה. כן כן, אתם לא טועים – מדובר במהירויות העלאה שהצרכן הישראלי הממוצע יכול רק לחלום עליהן ברוב המקרים.

הועדה של הממשלה הקנדית אשר אחראית על התקשורת הכריזה כי תשקיע סכום של 750 מיליון דולר קנדים, כמעט 550 מיליון דולר אמריקאים, בכדי לנסות ולהבטיח כי בתוך עשור כלל אוכלוסיית המדינה הקרה תהיה בעלת גישה למהירויות האינטרנט המהיר שאותן הגדירה – זאת בהשוואה למצב כיום, כש"רק" 82 אחוזים מהאוכלוסייה נהנית מגישה לטכנולוגיה זו. מדובר באתגר לא קטן בכלל במדינה עצומה בה שטחים כפריים (ואפילו פראיים) ריקים רבים, אך נראה שהקנדים נחושים להצליח במשימה ומוכנים להשקיע בכך סכומי כסף בלתי מבוטלים (אם כי גם לא כאשר שיספיקו בהכרח לביצועה המלא, משום שכידוע פיתוח תשתיות הוא עסק יקר מאוד).

אנחנו יכולים רק לאחל הרבה הצלחה לקנדים במשימתם הלאומית הטרייה והמעניינת, ולקוות שגם בארצנו הקטנה נזכה לראות יום בו אינטרנט זריז באמת יהיה זמין לכלל הצרכנים בכל היישובים, ולא רק בשכונות המרכזיות של הערים המרכזיות.