עמותת ה-WiFi Alliance מכריזה על צעד שנועד להפוך את תקן ה-802.11ac החדש לברירת המחדל העדכנית בשוק המחשבים. מה המשמעות עבור השוק הישראלי והבעייתיות הגדולה שבו?
במהלך המחזק מאוד את מעמדו של תקן 802.11ac כסטנדרט האלחוטי המוביל, הודיעה השבוע ה-WiFi Alliance על פתיחת מסלול לאישור תאימותם של רכיבים, נתבים, כרטיסי רשת ונקודות גישה לתקן זה.
כזכור, ה-WiFi Alliance היא עמותה בין לאומית, ללא כוונת רווח, המאגדת בתוכה מאות חברות העוסקות בתחום התקשורת האלחוטית. עד היום אישרה העמותה למעלה מ-15,000 מוצרים אלחוטיים שונים, הן בתקן G והן בתקן N, ופתיחת מסלול האישור למוצרים בתקן AC מעידה על החשיבות שהיא רואה בו.
מאז הכרזת המוצרים הראשונים התומכים בתקן זה, בראשית השנה שעברה, הולכים ותופסים מוצרים המבוססים על תקן 802.11ac נתחים משמעותיים יותר בשוק הנתבים. מסקר שפירסמה חברת המחקר הבין לאומית ABI Research בחודש פברואר השנה עולה, כי שוק הרכיבים האלחוטיים עומד לעבור בתקופה הקרובה שינוי מהותי.
בגרף משמאל, המסכם את נתוני הסקר, ניתן לראות כי בפועל שוק השבבים לתקן N בתדר 2.4Ghz בלבד (Single Band) כבר אינו קיים. המשמעות היא שהיצרניות כבר אינן משקיעות בתחום ה-Single Band ונמצאות בשלבי חיסול של קווי המוצרים הללו. במקביל גם שוק השבבים הדואלים התומכים בתקן N, נמצא בדעיכה ויעלם כמעט לחלוטין תוך כשנה וחצי.
לעומת זאת, שוק השבבים בתקן AC חווה גידול משמעותי וכבר בשנה הבאה היקף השיווק בו יעלה על זה של תקן N. הסיבה לכך נעוצה בגידול המשמעותי במספר החברות המפתחות ומשווקות שבבי AC – מחברה אחת (Broadcom) ברבעון השלישי של 2012 ל-7 חברות כיום, ובכלל זה חברות "המעגל השני" כמו Realtek ו-Mediatek.
שפע הרכיבים הזמינים בתקן AC מוזיל את העלות שלהם וכתוצאה מכך גם חברות סיניות וטיוואניות, ששמות דגש על מחירי המוצרים, מסוגלות לפתח ולשווק מוצרי בתקן AC. כך, בשבועות האחרונים, אנו עדים לגל הכרזות רחב במיוחד של מוצרים בתקן AC ממגוון חברות מובילות כמו Linksys, D-Link ו-Netgear אך גם מחברות כמו Trendnet, TP-LINK ו-Edimax (כל הלינקים במשפט זה הן להכרזות מהשבועות החרונים).
המוצרים הללו, המתבססים על רכיבים חדשים ומעודכנים (2nd generation AC), מנצלים את תכונות תקן 802.11ac עד תומן וסקירות טכניות שלהם, המתפרסמות באתרי אינטרנט ברחבי העולם, מגלות מוצרים משובחים, בעלי קצב שידור אלחוטי גבוה וטווח כיסוי משופר.
אנו בישראל יכולים רק לקנא במבחר הרחב של נתבים, נקודות גישה וכרטיסי רשת איכותיים בתקן 802.11ac הנמצאים בהישג ידם של לקוחות ברחבי העולם. השיווק בישראל של שני נתבים המבוססים על תקן זה יחל רק בחודשי הקיץ ובכל מקרה אלה יהיו מוצרים מסורסים שעברו התאמה מיוחדת לדרישות משרד התקשורת וצה"ל לשימוש בתדר 5Ghz. כיוון שהתאמה זו דורשת השקעה מיוחדת מצד היצרניות ומכיוון שלא כולן ששות לבצע אותה, במיוחד לשוק קטן כמו מדינת ישראל, מספר המוצרים בתקן AC שאנו צפויים לראות כאן בעתיד יהיה קטן מאוד.
עוד מ-NetCHEIF:
מערכת הבטחון משתמשת במספר רצועות בטווח התדר 5Ghz המוגדרות בתקן 802.11ac והמהלכים לשחרור רצועות נוספות, שיעמידו את ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות בעולם, מתקדמים בעצלתיים. כרגיל אצלנו, הויכוח בין משרדי הבטחון, התקשורת והאוצר הוא על סכומי הכסף שיקבל הצבא על מנת לשחרר את הרצועות הללו. הצבא מבקש מימון מיוחד של עשרות מיליוני שקלים על מנת לבצע את התאמות במערכות שלו אך כצפוי משרד האוצר מסרב לממן הוצאה ודורש ממערכת הבטחון לממן אותה מהתקציב הקיים.
זו אינה הפעם הראשונה שהמונופול של מערכת הבטחון על משאבי התדרים (ספקטרום) של מדינת ישראל חונק את ההתפתחות הטכנולוגית ומשאיר את ישראל מאחור. בתחילת שנות ה-2000 סרב הצבא לשחרר את הערוצים הנדרשים לצורך שימוש בטכנולוגית Bluetooth בישראל ורק התערבות ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, חילצה את העגלה מהבוץ.
בשלב זה קשה לדעת מתי (ואם בכלל) תהיה התערבות ממשלתית גם לגבי תדר 5Ghz – עד אז ישראל תשאר מאחור ואנו הצרכנים נאלץ להסתפק במוצרים אלחוטיים נחותים ומיושנים.
ב-NetCHEIF תוכלו למצוא סקירות ומדריכים נוספים בנושאי נתבים, שוק הסלולאר הישראלי ורשתות ביתיות.
