נשיא המדינה מדבר: היי-טק, מוח ומה שביניהם

כנס ההיי-טק השנתי של ישראל (HTIA) שנערך בירושלים, הביא עימו מספר בשורות חדשות, רעיונות חדשים וגם כמה נקודות מבט של בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית והעולמית. בנוסף לבכירי הענקיות שנאמו במהלך הכנס, והביעו את חזונם לגבי תעשיית ההיי-טק הישראלית, עלה לבמה גם אורח קצת פחות צפוי, שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל.
   

כשהגענו בבוקר יום רביעי, לפתיחת יומו השני של הכנס בבנייני האומה, פתחו את התוכניה ונרגשנו לגלות שהיום ינאם מולנו לא אחר מאשר נשיא המדינה. כגודל המעמד כך גם גודל האדם. במהרה חלפו להן ההרצאות המוקדמות, וכך, מצאנו את עצמנו בשעה 11:00, זוכים לכבוד לשבת בנאומו של האזרח מספר אחת שלנו, הנשיא שמעון פרס. האנגלית רהוטה, החזון מהדהד בראש, והעיניים צלולות מתמיד. אדם משכמו ומעלה.
 

לפני שנתחיל, ראוי לציין שהמראיין היה לא אחר מאשר יוסי ורדי, בוגר הטכניון, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל משרד הפיתוח, מנכ"ל משרד האנרגיה, כחבר בוועדה המייעצת לבנק ישראל, ובמספר רב של תפקידים בכירים נוספים בחברות היי-טק. ורדי הוא אחד היזמים החשובים בתחום ההיי-טק הישראלי, ומכונה לעיתים בתקשורת "הגורו של האינטרנט בישראל". הוא הציג את פרס במשפט "נקבל לבמה אדם, שכשנשאל לפני מספר שבועות מהי המורשת שהוא משאיר אחריו?" ענה: "ובכן, אני חושב שמוקדם לדבר על זה", וכל הקהל צחק ומחא כפיים כאחד.
 

פרס פתח את נאומו בתיאור כללי של הגלובליזציה שפוקדת את עולמנו בשנים האחרונות. לדבריו "הממשלה שלנו עומדת בפני אתגרים חדשים בכלכלה שהפכה לגלובלית, ומשפיעה על כל הממשלות בעולם ביחד". העולם ככפר גלובלי עומד בפני אתגרים חדשים, שמלבד הכלכלה, מתבטאים במצב הבטחוני, ובטשטוש "קו-המגע" הבטחוני במעבר מלחימה בצבאות, ללחימה בטרור הגלובאלי.

 "מי הולך לאבטח אותנו?" הוא שואל בהתרסה. "על מי נוכל לסמוך שיבטיח את הצרכים של דור העתיד שלנו?". התשובה שהוא עצמו מעלה היא שהחברות הגדולות, עם דגש על חברות היי-טק, הן שהפכו למעין "ממשלה אלטרנטיבית" והן אלו שכבר מכתיבות נהלים וקובעות סדרי יום בחברה.
 

"אין יותר מלחמות קלאסיות מכיוון שמדע לא יכול להיכבש על ידי צבאות. אני שואל את עצמי מי ישמור על העולם בעתיד. המהפיכה של צעיר בן ,27 מארק צוקרברג, גדולה יותר מהמהפיכה הקומוניסטית של לנין וסטאלין. הוא עשה את זה באמצעות המוח ולא באמצעות כוח". הסביר פרס בהתלהבות ובביטחון עצמי שחושף את האינטלגנציה הרבה שהוא נושא עימו.

 

פרס הוסיף וחיזק את דבריו: "חזקה עלינו ללמוד על עצמנו ועל קבלת ההחלטות שלנו, ולכן עלינו לפנות לחקר המוח. ההחלטה הפשוטה שלבחור בין טוב לבין רע, בין להיות שמח לבין להיות עצוב. אני מאמין שזה יקרה מהר מאוד. אומות העולם חוקרות את הנושא באינטנסיביות."

 

"התרומה הגדולה ביותר של היהודים לעולם – חוסר סיפוק. זה בדנ"א שלנו ומניע אותנו לאורך ההיסטוריה. לא הייתה לנו ברירה בראשית ימי המדינה. החקלאים שלנו הפכו מדענים. החיילים הפכו גם לאנשי טכנולוגיה. והיום? היום מגדלים דגים כמעט בלי מים".

בנקודה זו ביקש ורדי מפרס להציג לקהל את "דעתו המעניינת לגבי משמעות המוח האנושי", ונענה ש-"המוח שלנו מאפשר לייצר מחשבים כמוחות מלאכותיים, אך עדיין לא הצלחנו לחקות מוח כשלנו. אנחנו עדיין לא מודעים לקבלת ההחלטות שמתקבלות אצלנו במוח, ואנו חייבים להיכנס לתוך עצמנו וללמוד על התהליכים בחיינו". לטענתו הציוויליזציה החלה כשהתגלתה ההשתקפות – עד אותו הרגע אף אחד לא הסתפר או קצץ ציפורניים, אך מאותו רגע, כשהאדם קיבל את זכות הבחירה, הוא העדיף להיות נקי ומסודר. הוא מפציר בקהל לקחת בידיהם את ההחלטות ולחיות גם הם בצורה טובה יותר.
 

"מדוע דווקא ישראל לחקר המוח?" שאל ורדי, ופרס חייך ואמר "יש לנו הסטוריה קשה, תמיד סבלו כי היינו שונים ולא הסכמנו עם אחרים. כעת הרצון לחדש ולשנות, ולעשות מהפכות, נמצא בDNA- שלנו, אי אפשר להיפטר מזה. הדבר השני הוא האומה שלנו, עד שהגענו אליה והיא אכזבה אותנו. כולה מדבר צחיח ורק שני אגמים, אחד מת (ים המלח-הנקרא גם ים המוות) והשני גוסס" (הומור שחור תמיד מעלה בנו חיוך). לטענתו כל הדיכוי והאכזבה שעברנו הם אלו שנותנים בנו את הרצון האין-סופי לחדש ולהתחדש.