תשעים אחוזים מהתרופות שעוברות ניסויים בבעלי חיים, נכשלות בניסויים בבני אדם
בקיץ שעבר הכריזו המכונים הלאומיים לבריאות שהם מתחילים לבטל בהדרגה ניסויים בקופי שימפנזה. פרט ל-50, כל 451 השימפנזות שלהם יועברו למקלטים, אבל המכונים לא ירבו את הנותרים. השינוי מבוסס על מחקר שלהם משנת 2011 שקבע שהתפתחויות הביאו לכך שניסויים בבני אדם, מחקר מבוסס מחשבים ועכברים מהונדסים גנטית מניבים תוצאות יעילות יותר מקופי שימפנזה. ארצות הברית מגיעה למסקנה הזאת מאוחר. אוסטרליה, יפן והאיחוד האירופי כבר אסרו או הגבילו ניסויים בהומינידיים במחקר רפואי. אבל קהילת המדע צריכה לקחת את זה רחוק יותר. אנחנו צריכים לפעול כדי לשים קץ לכל הניסויים בבעלי חיים באופן מוחלט.
איברים על שבב הם אלטרנטיבה אחת. מכשירים בגודל אגודל משלבים שכבה דקה של תאים אנושיים עם מיקרו-שבבים ששואבים דרכם נוזל דמוי דם. במכון ווייס בהרווארד, בנו חוקרים מעיים אנושיים-על-שבב שמעתיקים התכווצויות שריר מעיים, וריאה-על-שבב עם שק אוויר ותאי נימים שמחליפים חמצן בפחמן דו-חמצני. הריאה המדומה יכולה להידבק ולחקות מחלות מסובכות כמו בצקת ראות הנגרמת על ידי טיפולים כימותרפיים. המכון עובד גם על שבבי רקמות מח עצם, לב ואפילו מוח.
גם מחקרים בבני אדם משתפרים. חיות מעבדה הן בדרך כלל שיבוטים זהים גנטית, אבל לאנשים יש הבדלי DNA רבים שיכולים להשפיע על האופן בו פועלת תרופה. לדוגמה, ב-2010 גילו ש-Plavix תרופה נפוצה למניעת התקפי הלב יעילה פחות בקרב כמעט אחד משלושה מטופלים בגלל הבדלים במערכות המטבוליזם שלהם. עכשיו, מבחנים גנטיים יכולים לסייע לרופאים לבחור אם לרשום את התרופה או לא, ומבחנים דומים יוכלו לעשות את אותו הדבר עבור תרופות אחרות. על ידי הסתמכות על בעלי חיים ותאים משובטים, כנראה שפסלנו תרופות יעילות לפני שהן הגיעו אפילו לניסויים בבני אדם.
לגיליון היכרות חינם למגזין פופיולר סיינס ישראל, לחצו כאן