מדענים מסינגפור טוענים כי מצאו שיטה ליצור כוננים קשיחים בצפיפות משופרת
הכוננים הקשיחים אולי כבר לא נמצאים בשיאם, ויתקשו להתחרות במהירויות ואפילו באמינות שמציעים כונני ה-SSD הנוצצים, אך אין ספק שכל מי שמחפש נפח אחסון משמעותי במחיר הגיוני לא יהיה מסוגל להסתדר בלעדיהם – בתחום זה הכוננים הקשיחים הם עדיין המלכים הבלתי מעורערים.
כעת, מדענים מהמכון למחקר והנדסת חומרים (IMRE – Institute of Materials Research and Engineering) הממוקם בסינגפור מציגים שיטה חדשה לאחסון מידע על כוננים אלו, שעשויה לאפשר צפיפות הגבוהה פי שש מזו של הכוננים הקשיחים המוכרים לנו כיום תוך שימוש בנתרן כלורי, אשר מוכר יותר לרבים מאיתנו בשם "מלח בישול".
כוננים קשיחים מודרניים עושים שימוש בננו-גרגירים (גודלם נע בין 7 ל-8 ננומטרים) מגנטיים אשר מסודרים בצורה מקרית, כאשר כמה עשרות גרגירים שכאלו (אשכול) משמשים ליצירת ביט בודד של מידע. השיטה הזו מאפשרת ליצור צפיפות אחסון של כחצי טרה-ביט לכל אינץ' רבוע וזה מרשים, אך מה תאמרו על שיטה המאפשרת ליצור צפיפות אחסון של עד ל-3.3 טרה-ביט לאינץ' רבוע?
| הננו-גרגירים החדשים שיצרו המדענים מ-IMRE. מלח מוסיף טעם לא רק לאוכל שלנו, אלא גם לכוננים הקשיחים שלנו |
ד"ר ג'ואל יאנג (Joel Yang) מ-IMRE גילה כי תוספת של סודיום כלוריד לתמיסה המשמשת כבסיס ליצירת כוננים קשיחים כיום מאפשרת ליצור ננו-גרגירים "משופרים", שכל אחד מהם מסוגל לאחסן ביט של מידע. הננו-גרגירים החדשים גדולים יותר (כ-10 ננומטר), אך העובדה שצריך מבנה בודד בכדי לאחסון כל ביט של מידע היא זו שמאפשרת להגיע לצפיפות המשופרת ולאחסן יותר מידע באותו גודל פיזי.
יאנג והקולגות שלו הדגימו יכולות אחסון מידע במבנה בעל צפיפות של 1.9 טרה-ביט לאינץ' רבוע, ויצרו גם מבנה בעל צפיפות אחסון משוערת של 3.3 טרה-ביט לאינץ' רבוע.
כפי שניתן להבין מהכתוב בפיסקה הקודמת, היתרון הגדול של השיטה החדשנית הוא בכך שהיא מבוססת על אותם תהליכי ייצור אשר קיימים בשוק כבר עתה – מה שמגדיל פי כמה וכמה את הסיכוי שנראה את הטכנולוגיה מגיעה לכדי יישום מסחרי, אם כי כמו כל תגלית שמגיעה אלינו מהמעבדה, אף אחד לא ממש יודע כמה זמן יקח עד שזה יקרה.
ראוי לציין כי התגלית הנוכחית מגיעה במסגרת תוכנית שמטרתה הסופית היא ליצור שיטת אחסון מגנטית בעלת צפיפות של 10 טרה-ביט לאינץ' רבוע או יותר, מה שאומר שככל הנראה לא כדאי לאף אחד מאיתנו להספיד את הכוננים הקשיחים בזמן הקרוב.
לא ביזבוז להשקיע בטכנולוגיה המגנטית?
משפט מצחיק
"ואפילו באמינות שמציעים כונני ה-SSD הנוצצים" ידעתי שאתה מצחיק אלכסנדר אבל לא עד כדי כך , לSSD היו כל כך הרבה בעיות שהם ממש לא קרובים לאמינות של הכוננים הקשיחים.
ל-2
אכן, יש כונני SSD שהציגו בעיות אמינות לא פשוטות בכלל (בדיוק כמו כוננים קשיחים מסויימים, כמו ה-Hitachi Deathstar הידועים לשמצה), אבל יש גם כונני SSD בעלי אמינות ו"אורך חיים" טובים בהרבה מאלו של הכוננים הקשיחים באשר הם.
צארלי, אף פעם לא מת לך קשיח בהפתעה?
מה לעשות, מספיקה הפסקת חשמל ברגע לא טוב, מכה חזקה מדי, או שאר מרעין בישין, וכל ה 700ZB (כן, אני יודע, יש שם Z) שלך לא שווה יותר מגוש קלקר.
שאלה רצינית (בניגוד לבדיחות מעלי)
אם אנחנו כרגע נמצאים בצפיפות של חצי טרה לאינטש רבוע למה אנחנו לא רואים יותר ויותר דיסקים של 4 טרה, 6 טרה או אפילו 15 ו20 טרה?
הרי עם 2 פלטות אפשר להגיע למספרים האלה.
נכון, אולי לא כל אחד יקנה דיסק של 15 טרה אבל במקום שיהיו לי 4 דיסקים של 2טרה אני יוכל לקנות דיסק אחד שיכיל את הכל הדברים שלי…..
מה המכשול? או שאני לא מסתכל על זה בצורה נכונה?
כל הבצים בסל אחד?
מי באמת ילך על זה? לא עדיף כמה כוננים קטנים? מצד שני ..עד שבאמת יהיו גדלים כאלו, המחירים בטח יהיו כמו היום ולא בעיה להרכיב RAID מכמה ..
ל-5
איך הגעת מצפיפות של חצי טרה ביט לאינצ' מרובע לכוננים של 15 אן 20 טרה?
בוא נעשה חשבון:
הקוטר של הדיסק הוא 3.5 אינצ' ברוטו. בשבילך נניך שזה נטו קוטר הפלטה.
הקוטר הפנימי של הציר הוא בטח חצי אינצ' , בשבילך נניח שהוא אפס.
שטח הפלטה הוא:
1.75^2*PI או 9.62 אינצ' רבוע.
נכפיל בצפיפות שהזכרת ונקבל 600GByte לצד אחד של הפלטה. עבור 4 פלטות ושני צדדים, נגיע ל-4.8GByte.
עכשיו קח בחשבון שגודל הפלטות הוא לא 3.5 אינצ' אלא מעט יותר, שהשטח של המעגל הפנימי מוריד עוד שטח, שהפורמט של הדיסק גם הוא צורך תקורה (סנכרון של הסקטור, קוד תיקון שגיאות וכו') ונגיע למסקנה שאם יש דיסקים היום של 4 טרה אתה צריך להגיד תודה.
אז מאיפה בדיוק הבאת 15 טרה?
ל 7
אם שטח הפלטה הוא 9.6 אינטש רבוע והצפיפות היא חצי טרה לאינטש רבוע אז זה יוצא 4וחצי טרה לפלטה…..
שני צדדים נותנים 9 טרה ו2 פלטות נותנות 18 טרה
כוננים של 2טרה לא נראים לי הגיוניים עם צפיפות של חצי טרה לאינטש רבוע……