לאחר 15 שנים, הלאמה של Winamp מסיימת את דרכה

3 שורות, כתובות בשחור על רקע אדום, מסמנות את סופה של תקופה: "Winamp.com ושירותי הרשת הקשורים בו לא יהיו זמינים יותר לאחר ה-20 לדצמבר. בנוסף, נגני המדיה Winamp לא יהיו יותר זמינים להורדה. בבקשה הורידו את הגרסה האחרונה לפני תאריך זה, ראו את הערות השחרור לגבי שיפורים בגרסה האחרונה. תודה על התמיכה בקהילת Winamp במהלך למעלה מ-15 שנים". הודעה פשוטה, לקונית, וללא שום דרמות.  שבצורה סמלית, מאגדת בה את הרעיון מאחורי התוכנה.

הנגן, ששוחרר לראשונה בשנת 1997 תחת חברת Nullsoft בניצוחם של ג'סטין פרנקל ודמיטרי בולדירב, תפס פופולאריות במהירות רבה. לא היה זה נגן ה-MP3 היחיד, ואפילו לא הראשון.
Winamp הגיעה כאשר היו בחוץ ענקים כמו Windows Media Player ו-Real Player, אך היא הייתה חינמית (לפחות בהתחלה), קלה, ופשוטה. אפילו היום – קובץ ההתקנה שוקל רק 16 מגה בייט, וקיים אפילו בגרסת דיאט של קצת פחות מ-9 מגה בייט. כלום ושום דבר אל מול 95 המגה בייטים ששוקלת iTunes כיום.

פורמט ה-MP3 היה קיים עוד משנת 1995, אך דרך קלה להשתמש בו – לא הייתה.
Winamp הגיחה לעולם והלכה יד ביד עם נפסטר, זוג תוכנות אשר סימנו את תחילת המהפכה של השמעת (והורדת) מוזיקה דיגיטלית. זוג התוכנות הללו לא היה יכול להצליח, ללא קיום השני.
קשה מאוד היה למצוא אנשים שלא הכירו את הסלוגן "Winamp – It really whip's the llama's ass". עד היום הוא חרוט במוחי, ואני מוכן להישבע שאני לא היחיד שמסוגל לחקות את הדרך שבה הוא נאמר בדיוק מירבי.

התוכנה קסמה מאוד לכל המשתמשים, ומהר מאוד תפסה נפח שוק של כ-60 מיליון משתמשים ברחבי העולם. היו בה דברים קטנים, פשוטים, שעבדו בצורה נהדרת. היא הייתה מודולארית מאוד, אפשרה לשנות מעטפת (Skins), ואוסף נרחב שגדל מידי יום של הרחבות ותוספים (Plug Ins) שאפשרו לה שימושים של מעבר לנגן המוזיקה שלנו. אם רצית להרגיש שיש לך מערכת שמע איכותית הכוללת מגבר – החלפת לסקין שמדמה כזו. רצית להרגיש DJ? גם סקין כזה קיים.

פוטנציאל לא ממומש

ביוני 1999 נרכשה Nullsoft על ידי ענק התקשורת AOL בסכום שבין 80 ל-100 מיליון דולרים. רכישה זו מסמנת בדיעבד את ההתדרדרות. הוא היה בשיאו באותה תקופה, ומכאן החל לדשדש במקום.
אף פעם לא הרגשתי צורך לשדרג את Winamp. היא תמיד עבדה טוב, אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו. אך בתור פדנט, שאוהב לראות שכל המערכת שלו מעודכנת – מהתקנה להתקנה התחלתי להרגיש שמשהו משתבש.

ההתקנה התארכה, הפכה מייגעת משהו. נפח הקובץ גדל כל פעם (ובאותם זמנים, של חוסר אינטרנט מהיר היה זה משמעותי), פתאום היה צורך להיות על המשמר מפני ניסיונות התקנה של Bloatware. איפה נעלמה הפשטות והתמימות הזו שקנתה אותי מלכתחילה?
הרכישה הייתה יכולה להיות התחלה של משהו נפלא, הפוטנציאל שהיה גלום בה היה אדיר, אך הניהול והביצוע תחת AOL היה לוקה בחסר.

ההזרמה הרגה את הנגן

למרות זאת, Winamp המשיכה לחיות ולהתקיים במחשביהם של עשרות מיליוני משתמשים בעולם. בשנת 2010, הצטרפה לטלפונים מבוססי האנדרואיד שלהם. שנה לאחר מכן גם גרסת המקינטוש יצאה לאוויר העולם. פעולות אלו היו בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי. בשנים אלו שירותי הזרמה כגון Pandora, Spotify, iTunes Radio ואפילו Youtube החלו להתחזק.

מחלוצי ההזרמה

הנגן הקטן, שהיה מהראשונים לתמוך בשירותי הזרמת מדיה (SHOUTCast), הפך לפחות ופחות רלוונטי. את רוב המוזיקה היום אנשים צורכים משירותי ההזרמה, הצורך בנגן ייעודי נעלם. אפילו אני, מודה ומתוודה, מוצא את עצמי מאזין יותר למוזיקה בהזרמה, מאשר דרך Winamp.

ועדיין, Winamp תמשיך להתקיים אצלי על המחשב, לשם הנוסטלגיה, החוסר יכולת להתנתק ממנה. לכל אחד יש זיכרונות מהילדות הקשורים במוזיקה. לגיקים שבנינו, לא רק למוזיקה יש חשיבות, אלא גם לדרך שבה היא התנגנה. ובכל זאת, איזה עוד אלטרנטיבות קלות ונוחות יש לנו לניגון אוסף המוזיקה שלנו?

יש עוד תקווה

יחד עם העצבות, התקווה מתה אחרונה. אוהדי (אולי אוהבי?) התוכנה פתחו בעצומה המבקשת מ-AOL לחשוף את קוד המקור של Winamp, שתוכל להמשיך להתקיים גם לאחר סגירתה באופן רשמי. בנוסף, החלו שמועות אשר מצביעות על התעניינות Microsoft לקנות את התוכנה והשירותים הנלווים אליה. ניתן להעלות הרבה ספקולציות לגבי מהלך שכזה, מיקרוסופט היא האבא של ה-Windows Media Player, אחד המתחרים. האם שמיקרוסופט מנסה לוודא כי אכן התוכנה תיקבר סופית, או שישנן תוכניות מעניינות לגבי עתידה?