בהפרש של שבועיים בלבד חלפו ממש קרוב אלינו שני אסטרואידים מבלי שנתגלו מבעוד מועד. יש סיבה לפאניקה?
הסרט "ארמגדון" שיצא בשנת 1998 עוסק באיום פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ. העלילה מתארת מדענים המגלים כי בתוך 18 ימים ייפגע הכוכב שלנו, והם מנסים להציל את העולם. אבל סרטים לחוד ומציאות לחוד. במציאות עולה השאלה – האם תהיה לנו בכלל אפשרות כלשהי לקבל התרעה על פגיעת אסטרואיד לפני כניסתו לאטמוספרה? רק במהלך השבועות האחרונים חלפו שני אסטרואידים בגודל שבין 7-20 מטר כל אחד במרחק 40 עד 80 אלף קילומטר מכדור הארץ. זה אולי נשמע רחוק, אבל במונחי חלל מדובר במרחק קרוב ביותר – פחות מרבע מהמרחק שלנו אל הירח. בעוד שברור ששני האסטרואידים לא היו ממש במסלול פגיעה בנו, עדיין מטרידה המחשבה שגילינו אותם רק לאחר שהם כבר חלפו לידינו.
במהלך השנים האחרונות נעשים יותר ניסיונות לאתר אסטרואידים הנמצאים במסלול קרוב לכדור הארץ במטרה להיערך לפגיעתם. הבעיה היא, שגם אם מאתרים אסטרואיד מסוים שנמצא במסלול קרוב לכדור הארץ, קשה מאוד לנבא את המשך מסלולו. אסטרואידים משנים את נתיבם בעת שהם מתקרבים לשמש. עוצמת קרינת השמש משמשת כמעין מדחף המסיט את האסטרואיד מנתיבו. תופעה זו קרויה "Yarkovsky effect" והיא קשה מאוד לחיזוי ולהערכה. לפני מספר ימים שוגרה לחלל החללית OSIRIS REX כדי לחקור אסטרואיד בקרבת מקום בשם BENNU שגודלו כ-500 מטר. אחת ממטרות החללית היא לחקור גם את אפקט ירקובסקי, כדי לאפשר בעתיד חיזוי טוב יותר של תנועת אסטרואידים. החללית צפויה להגיע ליעדה רק בעוד כשנתיים.
הפעם הראשונה בה הצלחנו לבצע גילוי מוקדם של פגיעת אסטרואיד בטרם פגיעתו הייתה בשנת 2008. במקרה זה הגיעה ההתרעה רק 19 שעות לפני הפגיעה. למזלנו היה מדובר באסטרואיד בגודל 4 מטרים שהתפוצץ אי שם מעל מדבריות סודן. אך גם אם היינו יכולים לגלות אסטרואיד בהתרעה מוקדמת יותר (לצורך העניין – של 18 ימים מראש, כמו בסרט "ארמגדון") – האם היו לנו האמצעים להשמיד אותו בטרם כניסתו לכדור הארץ? הפתרון הראשון ההגיוני העולה על הדעת הוא שילוח טיל הנושא פצצה גרעינית בעוצמה גבוהה מאוד כדי להשמיד את האסטרואיד. הבעיה היא, שאין ביטחון שבידינו טיל המסוגל להמריא בתוך ימים או שבועות ספורים לכיוונו של אסטרואיד ועליו פצצה בסדר גודל זה של יעילות. גם פתרון של שליחת בני אדם כמו בסרט "ארמגדון" אינו סביר. הטיל Saturn-V, שהיה מסוגל לעשות זאת והטיס את האדם הראשון לירח, איננו מיוצר כבר שנים ארוכות והיו בעבר אף שמועות שתוכניות הייצור שלו הושמדו על ידי נאס"א, אם כי בנאס"א עצמה הנושא הוכחש.
תוכנית לבניית טיל עוצמתי יותר בשם Ares-V נגנזה לפני מספר שנים. הטיל Atlas-V, ששלח את החללית Osiris REX לאסטרואיד לפני מספר ימים, מסוגל לשאת ליעדים מרוחקים רק משקלים נמוכים בהרבה לעומת הטיל Saturn-V. גם אם נצליח לבנות טיל מתאים בזמן סביר לאחר כל הבדיקות הדרושות כדי שלא יתפוצץ על מטענו הגרעיני עוד בטרם שיגורו, וגם אם יגיע הטיל לאסטרואיד ויתפוצץ במטרה – גם אז לא ברור אם הפיצוץ אכן יפתור את האיום וחלקיקי האסטרואיד לא יגיעו בכל זאת אל כדור הארץ באותו מסלול פגיעה, ועכשיו כשהם גם שופעי קרינה רדיואקטיבית. פתרונות אגרסיביים פחות מפיצוץ גרעיני קיימים על הנייר, כגון הסטת האסטרואיד בעזרת קרני לייזר. בשלב זה מדובר רק על רעיונות תיאורטיים שהדרך והתקציב ליישומם בעתיד אינו ברור.
פגיעת אסטרואיד התרחשה מספר רב של פעמים לאורך ההיסטוריה הארוכה של כדור הארץ וגרמה להשמדה של מרבית בעלי החיים. בספרו “A Short history of nearly everything” תיאר הסופר Bill Bryson כיצד תיראה פגיעה של אסטרואיד כדוגמת הפגיעה שהתרחשה ב-Manson Crater לפני 74 מיליוני שנים. לפי הערכות, באותו זמן נפגע כדור הארץ מאסטרואיד בקוטר של כשני קילומטר. לדברי הסופר, פגיעת אסטרואיד בגודל של בית עלולה להשמיד עיר שלמה. במקרה של פגיעת אסטרואיד בסדר גודל של Manson Crater ישנה סבירות גבוהה שנדע עליו רק כשהוא כבר יזהר באטמוספירה עקב להט החדירה אליה. כשניה לאחר מכן יפגע האסטרואיד וישמיד מיידית כל דבר חי ברדיוס של כ-250 קילומטר בעקבות החום האדיר. בני אדם שישהו בטווח של כ-1500 קילומטר ייהרגו, ככל הנראה, מגל ההדף ומקריסת בניינים. ברחבי העולם יתהוו גלי צונאמי אדירים ויתרחשו רעידות אדמה והתפרצויות געשיות. בתוך שעה תכסה אפילה את פני כדור הארץ וסלעים בוערים ינשרו בכל מקום ויציתו שריפות. על פי ההערכה, כמיליארד וחצי בני אדם ייהרגו כבר ביום הפגיעה הראשון. כאמור – ישנה סבירות שפגיעה כזאת תתרחש בוקר בהיר אחד ללא התרעה מוקדמת, כך שמרבית האוכלוסיה כלל לא תבין מה התרחש. כפי הנראה יקרסו כל אמצעי התקשורת האלקטרוניים ולא יאפשרו העברת מידע והנחיות לציבור. אלו שיצליחו לשרוד את השלב הראשון של הפיצוץ יתקשו לשרוד את תנאי החיים הקשים שישררו בכדור הארץ בתקופה שתבוא לאחר מכן.
פיצוץ בסדר גודל של Manson Crater הוא נדיר יחסית ומתרחש אחת למספר מיליוני שנים, אך פיצוצים קטנים יותר מתרחשים בתדירות גבוהה יותר. בשנת 1908 אירע פיצוץ אדיר מעל אזור בלתי מיושב בטונגוסקה, רוסיה. עוצמת הפיצוץ גרמה לשיטוח של 2000 קילומטרים רבועים של יער, והיא מוערכת בעוצמתה לפיצוץ הפצצה הגרעינית החזקה ביותר שייצרה ארה"ב אי פעם. מאז עברו יותר ממאה שנים וכדור הארץ הופך למאוכלס יותר ויותר, מה שהופך את ההסתברות לפגיעה שכזאת באזור מיושב לגבוהה יותר. מעבר שני האסטרואידים במרחק כה קצר מכדור הארץ מהווה תזכורת נוספת לעובדת שבריריותם של חיינו כאן על פני כדור הארץ, ולמשאבים שאולי כדאי להפנות לטובת שימורם מפני פגיעה חיצונית.
