מה היה קורה אם היינו יכולים לשדרג את האינטרנט באותה המהירות בה אנחנו משדרגים את הגאדג'טים ביניהם הוא מחבר?
האינטרנט הומצא בארצות הברית, אבל מאז, שיפרו אותו מדינות אחרות בהרבה. ארצות הברית נמצאת במקום ה-13 בעולם במהירות התחברות, והאמריקנים בדרך כלל משלמים יותר כדי לקבל גישה לחיבורים היותר איטיים האלה. בחלקים מסוימים של המדינה, לא ניתן להשיג חיבור ברמה הנהוגה בעולם בעד שום סכום.
המערכת של ארצות הברית מפגרת חלקית בגלל שהיא קשורה פיזית להיסטוריה הארוכה שלה. לפני מאה שנה, לדוגמה, היה הגיוני להריץ קווי טלגרף וטלפון לאורך מסילות רכבת, שם מישהו כבר התמקח על זכות המעבר, אבל פירוש הדבר הוא שחבילות מידע של המאה ה-21 נעות כעת דרך רשתות שהותאמו עבור מסילות רכבת מהמאה ה-19. לא פלא שלטביה, דרום קוריאה ואחרות עוקפות אותה: הן ניבנו מאפס.
מספר ניסויים שבוצעו לאחרונה מראים כיצד ארצות הברית יכולה להתחיל לפתח בעצמה מערכת חדשה – אחת שהיא לא רק מהירה, זולה ונגישה יותר, אלא שסיכוייה להתיישן יהיו פחותים בהרבה.
| אילוסטרציה: ריאן סנוק |
המפתח הוא מארג רשתות אלחוטיות. מהנדסים מאפגניסטן ועד ברוקלין חוקרים כיצד להשתמש ברשתות האלה – המורכבות ממאות נתבי Wi-Fi המחוברים יחדיו על ידי תוכנה ייעודית – כדי להשיג מגוון מטרות: חיבור קהילות עניות לרשת, יצירת שירותי טלפון מחוץ לרשת הטלפונים הקווית, קישור בין פעילים במדינות בהם האינטרנט מצונזר. הנתבים זולים וכל הזמן משתפרים, לכן קל לשדרג את הרשתות. וכיוון שהם מתחברים זה לזה עצמאית, מבלי להזדקק לחברות הטלפון או הכבלים, לגישה אין עלות.
נכון לעכשיו, הבעיה היא, שלמשתמשים אין גישה לאף אחד מחוץ לרשת. אם הם רוצים לשלוח אי-מייל לסבתא שלהם, הם עדיין חייבים לשלם לחברת הטלפון.
אבל אם יבנו רשת גדולה מספיק, היא תוכל באופן תיאורטי לקחת את מקומו של האינטרנט המסחרי. פשוט צריך יהיה לרשת את המדינה עם מיליוני נתבים קטנים. כיצד היא יכולה להגיע להישג כזה? היא כבר הצליחה.
טלפונים, מחשבים ניידים, מצלמות, מכונות קפה, קונסולות משחק ומיליוני גאדג'טים אחרים מגיעים כולם כבר עכשיו עם Wi-Fi מובנה, והם מסוגלים להעביר מידע מאחד לשני. כל מה שחסר הוא פרוטוקול שתקשר ביניהם.
אז מה אם – ואכן, זהו אם גדול – ייצרניות היו מסכימות על הפרוטוקול הזה? מה היה קורה אם הן היו מתחילות להכניס אל תוך כל מכשיר Wi-Fi דרייברים משותפים למארג הרשתות? כמו רשת האינטרנט העולמית, הרשת שהייתה נוצרת כתוצאה מכך הייתה בהתחלה רק חידוש מסקרן. אבל כשמשתמשים היו מתחילים לבטוח במערכת, הם היו מוצאים יותר סיבות להתחבר – שהרי היא תהיה בחינם – ובסופו של דרך היא עשויה להגיע לאותה מסה קריטית שהרשת הגיעה אליה לפני עשור. והטוב מכל, כיוון שה"תשתית" תהיה מורכבת ממכשירי צרכנים בלבד, היא תשתפר באותה מהירות שהם משתפרים.
מערכת תקשורת כלל עולמית בנוייה לחלוטין מגאדג'טים נשמעת בלתי סבירה, אבל הרעיון שכל הכלכלה העולמית תעבור לרשת נראתה גם היא עד לא מזמן בלתי סבירה. כשפותחים מערכות סגורות, דברים קורים מהר.
עוד על חידושים בגליון דצמבר של popular science ישראל – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il
