| החלק השני – חפירה לעומק |
• אי תלות במוסד אחד או מדינה אחת, אשר כלכלתם נתונה לתנודות קיצוניות הקשורות למצב פוליטי, מזג האוויר, זמינות משאבים וכדומה.
• היכולת להעביר סכומי מטבע בכל גובה שהוא בין נקודה א' ל-ב' בכל העולם בתוך זמן קצר ביותר, ללא עמלות, וללא הגבלות ומיסוי.
• אנונימיות. כל ארנק ברשת ביטקוין מיוצג באמצעות כתובת ארוכה (27-34 תווים אלפאנומריים) וכתובת זו בלבד. כאשר אתה מעביר כסף לכתובת כלשהי, העסקה נרשמת על שם המקבל בלבד.
• אבטחה. הכסף מאוחסן כביטים על מחשב (עד שיומר למטבע מקומי, וגם זה לא הכרחי, כי יש חנויות שמקבלות ביטקוין), וניתן לגבות ולהעביר את קובץ הארנק מוצפן על כונן פלאש נייד כך שגם אם הוא ייגנב, הכסף ישאר בטוח היות וצריך מפתח הצפנה בשביל לגשת לתכולת הארנק. כיום ניתן אפילו לשמור את הארנק כקוד רשום על פיסת נייר, או אף כקוד QR הניתן לקריאה על ידי סמארטפונים.
• היכולת לשלם בסכומים קטנים ביותר (מיקרו-תשלומים) ללא תשלום עמלות, הופכת קניית פריטים וירטואליים מבוססי מידע לקלה ופשוטה מאי פעם.
• חיסכון לכלכלה: מחקר שנערך ב-2004 טוען כי אם כלכלה של מדינה שלמה תעבור להתבססות מלאה על מטבע אלקטרוני, החסכון לתוצר הלאומי הכולל (GDP) יהיה של אחוז אחד מהתוצרת.
• מעבר לשימוש בכסף אלקטרוני בלבד פותח פתח להתייעלות אישית בהוצאות כספיות. כאשר משתמשים בכסף המיוצג על ידי ביטים ומספרים בלבד, ניתן בקלות לקבוע מסגרת הוצאה חודשית, ולקבל תזכורת כל פעם שמתקרבים למגבלה. זה אפשרי גם עם חשבונות בנק מסורתיים, אבל הרבה יותר קשה ליישום במסגרת אפליקציה סלולרית או אחרת.
• כסף אלקטרוני לא מלכלך את הידיים. כיום כסף נייר או מטבעות הם אחד ממעבירי המחלות הגדולים ביותר בעולם. שימוש בכסף אלקטרוני ישאיר את הידיים נקיות היות ואמצעי התשלום יהיה הטלפון הסלולרי, המחשב, או הטלפון הנייח.
• ארנקים קלים יותר. דיי למשיכת המכנסיים כלפי מטה עם כל המטבעות שקיבלת במכולת כשקנית מסטיק בזוקה עם שטר של חמישים שקל!
| סיכון או רווח? |
חסרונות
• קשה יותר לתת תשרים קטנים או לוותר על תשרים בכלל. שטרות ומטבעות יותר נגישים בשביל לשלם ולרוץ. כדי לוודא שתשלום או תשר (טיפ) בביטקוין נעשה, צריך להמתין ולקבל אישור, וזה יכול ליצור מצבים לא נעימים.
• המטבע אינו נחשב מאובטח ובטוח באותה רמה שמטבעות מאובטחים ומבוטחים על ידי מוסדות מסורתיים – כמו בנקים ומדינות. מעבר להצפנה המקשה על שימוש בארנק אם נגנב, ברוב המקרים בהם ביטקוין נגנב, לא תקבל אותו או פיצוי הולם בחזרה. במקרה של בורסת MT. GOX אנשים קיבלו פיצויים רק על עסקאות שהיו בתהליך. כיום אין ביטוח זמין למטבע, אך דיונים נערכים בנושא כבר לפחות חצי שנה, ויש אתר/חברה בפיתוח אשר עשויה לאפשר ביטוח ראשוני מסוג זה.
• ביטקוין, או כל מטבע דיגיטלי אחר, אינו בשימוש נרחב נכון להיום. יש רק קומץ בתי עסק פיסיים ומקוונים המקבלים את המטבע, וככזה, קשה לעבור לשימוש בלעדי במטבע. המטבע גם תלוי בשווי המרתו למטבע המקומי. גם אם ניתן לרכוש באמצעותו בחנות או מסעדה, ערכו נקבע בהתאם לשוויו בכסף מקומי, והמחירים בביטקוין ישתנו כל יום בהתאם.
• ניתן לאבד את הארנק. אם גיבית ומחקת את הארנק מהמחשב שלך, אתה נסמך על גיבוי מגנטי או אחר שניתן לאבד בקלות (גם אם קשה למוצא הלא-ישר להשתמש בו).
• ערך המטבע אינו יציב. התנועה של ערך המטבע משתנה במהירות גבוהה יותר מכל מטבע פיסי. הרכישה הראשונה שנעשתה עם ביטקוין הייתה של שתי פיצות, שנרכשו ב-10000 מטבעות ביטקוין (במאי 2010, כאשר הם היו שווים כ-25 דולר). כיום אותה כמות מטבעות שווה כ-170000 דולר. אך המטוטלת נעה גם בכיוון השני באותה חדות, כאשר הפריצה לבורסת הביטקוין הגדולה ביותר החלה מפולת בערך המטבע שהביאה אותו משיא של כמעט 30 דולר, לפחות מ-3 דולרים במהלך חמישה חודשים בלבד. זה גם מאוד מבלבל כאשר קונים בהקפה למשל, וכאשר באים לשלם את החשבון, לפתע מוצאים שהחוב הקטן בביטקוין יעלה לך בערך עשרים אחוז יותר בכסף פיסי מאשר אם היית משלם לפני שבוע..
• המטבע מתוכנן להתנהג כמו זהב. ולכן, ערכו רק יעלה עם הזמן. זה נשמע נהדר עבור משקיעים, אבל זוהי ההגדרה של דיפלציה, ודיפלציה מדכאת השקעות וחסכונות, מה שגורם לפעילות כלכלית להאט יותר ויותר. גם אם תמיד ניתן יהיה להשתמש בו (בחלקים וחלקיקים קטנים יותר ויותר של המטבע השלם) ולא יחסרו יחידות, המטבע המקורי עצמו יגיע לכמות הסופית שלו ב-21 מיליון יחידות.
אני הולך לחכות לפני שאני אשקיע את הכסף שלי בביט כוין..
ניתן לזה זמן להתפתח.. נראה לאן זה הולך משם
כתבה יפה!
לגבי אנונימיות זה לא נכון. כל הפואנטה היא שהמערך פתוח
לגמרי לצפיה מצד כולם.
עברו כבר שנתיים מאז שהתעניינתי בנושא ולכן אני לא זוכר מדוע שקיפות כל העסקאות היא מרכיב מרכזי במערך- אבל אני כן זוכר שנתוני העברה בין משתמשים הם פומביים.
הערות
אתר עם מידע נוסף בעברית – http://bitcoin.org.il
השם של המפתח הראשי של התוכנה התקנית (לא הייתי קורא לו המייסד השני, הוא נכנס לזה רק שנה וחצי אחרי שזה התחיל לפעול) הוא Andresen ולא Anderson.
#3 – ההעברות בין הכתובות הן פתוחות, אבל אין קישור מיידי בין כתובות לבין אנשים ולכן מי שפועל בתבונה יכול לשמור על רמה של פרטיות.
אזהרה לגבי ארנקי רשת
בכתבה כתוב שיש ארנקי רשת "דרך אתר Blockchain (ואתרים אחרים)".
אמירה זו מטעה מכיוון שהארנק של blockchain.info שונה מהותית מרוב ארנקי הרשת האחרים.
בארנק רשת רגיל בעל האתר שולט במטבעות המופקדים והוא יכול לאבד אותם או לגנוב אותם (כמו שכבר קרה מספר פעמים בעבר). בארנקים כאלה אני לא ממליץ להשתמש אם הסכום משמעותי.
blockchain.info מציע ארנק היברידי בו המשתמש שולט במטבעות, ובאמצעות מספר כללי בטיחות פשוטים הוא יכול לדאוג שהם ישארו בטוחים.
מי שמעוניין בתוכנה לוקאלית אבל פחות כבדה מהתוכנה התקנית (שבה כרגע האתחול הראשוני לוקח מספר ימים) יכול לנסות את https://multibit.org/, בה אין צורך באתחול.
קנו שניים שלושה מטבעות
אולי הנכד יהיה מליארדר כי הוצאתם 15 שקל היום
לגבי ההערות של מני (4+5)
תודה על התיקון והתוספות. עדכנתי את המאמר.
א.א.
ולטל לוי מפייסבוק:
זה לא בדיוק חידה. האלגוריתם פותר בעיית הצפנה מתימטית מורכבת. אבל זה יותר כמו מירוץ מפני שהזוכה הוא מי שחותם את הפיתרון ראשון. אם אתה מחזיק מחשב עוצמתי מספיק, אתה תזכה במירוץ על ידי שימוש בכוח "חייתי" (Brute Force) פשוט כי תפתור את הבעיות מספיק מהר. קשה מאוד עד בלתי אפשרי "לפרוץ" את האלגוריתם. בזמנו הדאגה הייתה שהיוצרים של התוכנה ינצלו זאת לטובתם, אבל זה לא קרה, והקוד של ביטקוין הוא פתוח, מה שאומר שהרבה ניסו. המגבלה של 21 מיליון מטבעות נוצרה במכוון, כדי להפוך את ביטקוין למשאב מוגבל, ולתרום לעליית הערך שלו. נכון להיום נכרו כ-10-11 מיליון מטבעות מה שאומר שאנחנו בחצי הדרך (מבחינת מטבעות, מבחינת זמן, בגלל רמת הקושי העולה, ייקח עוד 20 שנה עד שכל המטבעות ייכרו).
א.א.
ההשלכות הן אדירות לטובת הציבור
כרגע יש לחלק קטן מהאוכלוסיה את היכולת לייצר כסף ולחלק קצת יותר גדול יש גישה קלה לכסף (טייקונים) כל האחרים רבים ביניהם על השאריות. מודל של מטבע מבוזר שלא שייך לאיש ישנה לחלוטין את החברה בקנה מידה גדול יותר מהאינטרנט
כתבה פשוט מעולה !
כל הזמן חקרתי על זה – והכתבה נתנה את כל התשובות ובצורה מקצועית ( באמת כל הכבוד ! ) אני רק מאוד אשמח למדריך נרחב על איך ניתן לרכוש (אני בעצמי נתקלתי בקשיים)
טל לוי – עוד כמה תשובות
זה לגמרי לא. תראה, השקעה במטבעות רגילים (מה שנקרא פורקס) היא השקעה מאוד תנודתית. ביטקוין הוא מוצר יחסית חדש, אין לו אבא ואמא במובן של בנק מנפיק או מדינה שערבה לכך שאם הוא נופל הם יקנו כמות גדולה להציל אותו. כך שאין סיבה טובה למשקיעים גדולים (ו-30 אלף דולר על השקעה ספקולטיבית זה הרבה כסף אם אתה לא בטוח שתראה אותו בחזרה) לשים על זה כסף. מעבר לכך, המטבע עולה ויורד בהתאם לביקוש. המשבר הפיננסי בעצם דחף אותו למעלה מפני שהוא מציע אלטרנטיבה לא רעה למטבעות המונפקים על ידי מדינות, כל עוד אתה לוקח את המגבלות שלו בחשבון. המחשבים הייעודיים הללו היו בפיתוח כבר שנה או שנתיים לפחות, המחשב הראשון נשלח ללקוחות בשבוע האחרון, בגלל זה אנשים לא השתמשו במחשבים כאלה עד עכשיו.
בכל מקרה, אף אחד לא מכריח אותך לקנות ביטקוין, סה"כ הצגתי את הנושא במאמר, ונראה שזה אכן מעניין לא מעט אנשים.
א.א.
עוד הערות
#10 – ראה http://www.bitcoin.org.il/איך-משתמשים-ב-blockchain-info-מדריך-למתחיל/ בשביל פתיחת ארנק ו – http://www.bitcoin.org.il/איפה-קונים-ביטקוינים/ בשביל קניית ביטקוין.
#7 – מצוין. אבל אתה יודע מה זה אומר – עכשיו אני אקרא את הכתבה יותר לעומק ואציק לך עם עוד תיקונים. (יש בכתבה הרבה פרשנויות שאני לא מסכים איתן אבל אשתדל לא להיכנס לזה).
"הודתה בורסת הביטקוין הגדולה ביותר, Mt. Gox כי בסיס הנתונים שלה נפרץ וחשבונות רבים של משתמשים נגנבו. " – כמות הכספים שנגנבו מהזירה היתה קטנה מאד, וכזכור לי החברה פיצתה את הלקוחות. ההשפעה הקונקרטית היחידה היא הדלפה של כתובות אימייל. הבעיה היתה התקשורת שלא הבינה מה קרה ודאגה לדווח שזהו, נסגרה הבסטה של ביטקוין.
"ההודאה הביאה (כצפוי) לנפילת ערך המטבע" – הפריצה (או יותר נכון ה-FUD התקשורתי בעקבות הפריצה) עזרו לירידה אבל קשה לומר שהיא הביאה לה. העלייה ל-$32 היתה בועה, וההתפוצצות שלה החלה עוד לפני הפריצה והיתה ממשיכה כך או כך. רק אנשים שלא הבינו בכלל מה זה ביטקוין (ולמרבה הצער היו גם כאלה) חשבו שלפריצה יש השפעה ארוכת טווח על השער ומכרו בעקבותיה.
"לערך של פחות משלושה דולרים" – למעשה הירידה הגיעה עד 2 דולר.
"כדי לוודא שתשלום או תשר (טיפ) בביטקוין נעשה, צריך להמתין ולקבל אישור, וזה יכול ליצור מצבים לא נעימים." – כן ולא, בעיקר לא. ההמלצה היא לחכות לאישור אבל גם בלי אישור קשה לבטל פעולה. מוכר פלאפל יכול לקבל תשלום בביטקוין ולא לחכות לשום אישור ואני בספק אם פחות מ-99.9% מהתשלומים יעברו בלי בעיה. (וה-0.1% שאיתם אולי תהיה בעיה זה פחות מה-3% שהוא היה משלם לכרטיס אשראי). קל וחומר בטיפ שנותנים לא כתנאי לקבלת המוצר אלא בגלל התרבות והרושם שנוצר, אף אחד לא הולך לנסות לבטל טיפ שהוא שילם. יש גם פעולות מתקדמות שמקבלות אישור מיידית.
"ודיפלציה מדכאת השקעות וחסכונות, מה שגורם לפעילות כלכלית להאט יותר ויותר." – זאת דעה אחת, הדעה הסבירה יותר לדעתי היא שזה גורם ליעילות, מניעת בזבוז, התמקדות בייצור של מה שאנשים באמת רוצים וכלכלה בת-קיימא. הנקודה שלי היא שאני לא חושב שראוי להציג דעה מסוימת כעובדה גורפת.
ארנקי רשת – התיקון לא מבהיר את מה שאמרתי לגבי ההבדל בין blockchain.info לאחרים. ניחא, בכל מקרה אני יותר בעד בהתקנה לוקאלית. מה שאני חושש ממנו זה שאנשים יראו המלצות ל – blockchain.info ויחשבו שגם ארנקי רשת משותפים זה בסדר.
ל-6 – 15 שקל לא יקנו לך אפילו מטבע אחד
השער כיום הוא כ-82 ש"ח למטבע ביטקוין יחיד, והשער עולה כל יום. בשלושה שבועות בערך עשיתי מעל ארבעים אחוז רווח. אז אולי תחשוב להוציא כמה מאות או אולי אלפיים שקל. עדיין השקעה טובה בהנחה שהמטבע ימשיך לעלות, ונראה לי שהוא ימשיך. אבל זו רק דעתי.
הביטקוין לא לבד
היום יש כבר מספר מטבעות דיגיטלים שמתחילים להיות מעיינים…
הנה כתבה שמצאתי – http://bitcoin-israel.co.il/%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D