יצרנית הכוננים הקשיחים מודיעה על "צפיפות שיא" של טרה ביט לאינץ' רבוע תודות לטכנולוגיית ה-HAMR, גורמת לנו לתחושת דז'ה וו קלה
בחצי השנה החולפת עלה עולם הכוננים הקשיחים לכותרות בדרך כלל בהקשרים שליליים למדי – ההצפות בתאילנד ועליית המחירים, קיצוץ בתקופות האחריות והתכנסות השוק לכדי שתי שחקניות עיקריות בלבד. עם זאת, נראה כי מדי פעם עדיין אפשר למצוא ידיעה חיובית ומעניינת גם כאן.
סיגייט (Seagate), יצרנית הכוננים הקשיחים הגדולה בעולם לפחות עד ש-Western Digital אשר רכשה לאחרונה את חטיבת הקשיחים של היטאצ'י תחזור לייצור בהיקף מלא, מכריזה עתה כי הצליחה להגיע לצפיפות מידע של טרה ביט לכל אינץ' רבוע עבור כוננים קשיחים, בהתבסס על טכנולוגיית ה-HAMR (ר"ת Heat Assisted Magnetic Recording, 'הקלטה מגנטית בעזרת חום' בתרגום חופשי).
טכנולוגיית ה-HAMR נמצאת בפיתוח כבר שנים, ומתיימרת להוות תחליף לטכנולוגיית ההקלטה הניצבת (Perpendicular Magnetic Recording, או PMR) שנפוצה כיום בעזרת שילובו של לייזר בראש המכני אשר משמש לכתיבת הביטים ואחסון המידע.
אחסון מידע על מדיות מגנטיות כיום מבוסס על שינוי קוטביותם של "אשכולות" אטומים, באופן המאפשר ייצוגם כ-'0' או '1' לוגי. אחסון מידע בצפיפות מוגברת דורש את מיזעורם של אותם אשכולות, כאשר בשלב מסויים נוצר מצב בו אשכול מסויים עלול להשפיע ולשנות את קוטביות האשכולות שסביבו, ובכך לגרום בעצם לפגיעה במידע השמור. אי לכך, לצורך המשך המזעור נדרש מעבר למדיות מגנטיות שעמידות יותר לשינויי קוטביות אך גם אינן פוגעות במאפיינים הבסיסיים של הכוננים הקשיחים.
כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית ה-HAMR, במסגרתה נעשה שימוש בלייזר לצורך חימום רגעי של אשכול החומר המגנטי בעת כתיבה המידע – מה שמאפשר כאמור את המשך תהליך מיזעור האשכולות והגדלת צפיפות אחסון המידע.
HAMR לעומת PMR. באמת הייתם זקוקים להוכחה נוספת לכך שלייזרים הופכים כל דבר לטוב יותר? |
בסיגייט מצהירים כי זו הפעם הראשונה בה נראה אחסון מגנטי בצפיפות של טרה ביט לאינץ' רבוע, אשר מהווה עליה של יותר מ-50 אחוז לעומת צפיפות אחסון מירבית של כ-630 גיגה ביט לאינץ' רבוע שמאפיינת את הכוננים הקשיחים המתקדמים ביותר שזמינים כיום.
המשמעות? כוננים בנפחים כפולים מאלו שאנו רגילים לראות כיום, 6TB-8TB (טרה בייט) לכונן 3.5 אינץ' נייח ו-2TB-1.5TB לכונן 2.5 אינץ' נייד, בדרך אלינו. לפני שאתם רצים לשבור את קופות החסכון נסביר כי טכנולוגיית ה-HAMR עדיין לא הגיעה לזמינות מסחרית (בשנת 2010 העריכו אנשי שוק הכוננים הקשיחים כי זה יקרה החל משנת 2014), כאשר לא מן הנמנע שעד שזה יקרה נראה גם כוננים בטכנולוגיית ה-PMR הזמינה כיום מגיעים לצפיפות אחסון דומה של טרה ביט לאינץ' רבוע, שנחשבת למקסימום המוחלט עבורה.
עם זאת, עבור טכנולוגיית ה-HAMR המדוברת צפיפות של טרה ביט לאינץ' רבוע היא כנראה הסיפתח בלבד – מומחים מאמינים ששימוש בלייזר לצורך כתיבת המידע יכול להניב מדיות מגנטיות בעלות צפיפות אחסון של 5 טרה ביט לאינץ' רבוע ואף 10 טרה ביט לאינץ' רבוע בתוך כעשור, כלומר כוננים קשיחים בעלי נפח של 60TB (!) ומעלה, כאשר הערכות מתקדמות יותר מדברות גם על צפיפות אחסון של 50 טרה ביט לאינץ' רבוע בעתיד בטכנולוגיה זו.
תרשים של ראש כתיבת מידע בטכנולוגיית HAMR, אחד מהפטנטים של סיגייט בתחום שהוגש לפני קרוב לעשור |
החלק התמוה ביותר בכל הסיפור הנ"ל הוא טענתה של סיגייט כי היא הראשונה שמצליחה להציג צפיפות שכזו עבור כונן קשיח, בעוד שעוד בסוף השנה שעברה ראינו את המדענים במכון מכון IMRE משלבים טכנולוגיית הקלטה בשם BPR (ר"ת Bit Patterned Recording) ומלח שולחן בכדי להשיג צפיפות מדהימה של כ-3.3 טרה ביט לאינץ' רבוע. יתרה מזאת, בשנה שעברה ראינו את TDK היפנית מצהירה כי השיגה צפיפות של 1 טרה ביט לאינץ' רבוע תוך שימוש באותה טכנולוגיית HAMR ממש. עושה רושם שבמחלקת יחסי הציבור של סיגייט לא ממש מעודכנים, או לחילופין מתקשים להתבטא כראוי.
סיגייט לא התייחסה בפירסום שלה למספר מגבלות מרכזיות אפשריות עבור טכנולוגיית ההקלטה בעזרת לייזר, כגון השפעתה על אמינות הכוננים, השפעתה על הביצועים ובעיקר השפעתה על מחירם, אך אנחנו אופטימיים (בזהירות) ומקווים שעם השקעה ראויה ניתן יהיה להתגבר על משוכות אלו ולהינות מפירותיה של הטכנולוגיה החדשנית במשך עשור או שניים, במהלכם נייחל שמישהו ירים את הכפפה ויפנה אל טכנולוגיית ההולגרפיה האלקטרונית הקוונטית, שעשויה לאפשר את אחסונם של אקסה ביטים של מידע בכל אינץ' רבוע – שישה סדרי גודל מהצפיפות עליה אנחנו מדברים כיום.