מדריך ביתי ללכידת וגיבוי וידאו

מדריך זה זכה במקום הראשון בתחרות כתיבת המדריכים שלנו שנערכה בחודש שעבר, כל החודש. הזוכה, נאור ידעי, לקח הביתה שרת NAS מדגם TS-110-EU של חברת QNAP, עם כונן קשיח בנפח 2TB.

הקדמה
 
לפני שנלמד כיצד לוכדים וידאו (Capturing, בלעז), נתחיל ברקע קצרצר על שיטות השידור הנפוצות: NTSC (ר"ת National Television Standards Committee) היא שיטת שידור הנמצאת בשימוש בארצות הברית, יפן ובמספר מדינות נוספות. לעומתה, PAL (ר"ת Phase Alternating Line) הינה נפוצה יותר ונמצאת בשימוש ברוב מדינות אירופה ואף במדינת ישראל. אחרונה חביבה הינה SECAM, אשר אינה נפוצה. לא נתעכב על ההבדלים המפרידים בין שיטות השידור השונות, כיוון שאין לכך חשיבות במדריך זה.
שיטות שידור PAL ,NTSC ו-SECAM ופריסתן על פני הגלובוס

קלטות הוידאו שיש לנו בבית הן מסוג VHS, שזהו הסוג הנפוץ ביותר של קלטות וידאו שהיו קיימות לפני מספר שנים בשוק. קלטת הוידאו פותחה אי שם בשנות ה-70 על ידי החברה היפנית JVC, ובדומה לקרב בין פורמט הבלוריי לפורמט ה-HD DVD, גם ה-VHS, בסופו של דבר, הפך לתקן בעולם הוידאו וכבש את השוק. כאמור, שיטת השידור הנפוצה בישראל היא PAL, ולכן הסיכוי שברשותכם קלטות וידאו בשיטת השידור אחרת נמוך, אלא אם רכשתם אותה בארץ אחרת. בכל מקרה, לשיטת השידור במדריך זה חשיבות נמוכה, שכן מכשירי וידאו מודרניים תומכים בכל שיטות השידור.
 
הכנות מקדימות
 
בכדי ללכוד את סרט הוידאו למחשב, נצטרך, כמובן, מכשיר וידאו המחובר אליו. חיבור המכשיר הוידאו למחשב יתבצע על ידי כרטיס טלוויזיה או על ידי פתרון ייעודי אחר. אני ממליץ לחבר את מכשיר הוידאו דרך כרטיס טלוויזיה שכן לכידת הוידאו תהה איכותית יותר בשיטה זו. מחירו של כרטיס טלוויזיה נע בין 80 ל-1500 שקלים ואף צפונה מכך, כתלות באיכות הכרטיס.
כרטיס הטלוויזיה בו נשתמש במדריך זה
כאשר רוכשים כרטיס טלוויזיה יש לשים לב לשיטת השידור בה הוא תומך. נעדיף כרטיס שיתמוך ב-PAL, המשמשת בתור שיטת השידור בארץ. אולם, יש לזכור כי מרבית כרטיסי הטלוויזיה כיום תומכים בשתי שיטות השידור הנפוצות: NTSC ו-PAL. החיבורים הרלוונטים למדריך זה על גבי כרטיס הטלוויזיה הינם חיבור ה-S-Video וחיבור ה-Video.
Video
S-Video
Tuner
הערה: החיבור השמאלי הינו חיבור ה-Tuner, והוא אינו רלוונטי למדריך זה, אם כי הוא נפוץ במרבית כרטיסי הטלוויזיה.
 
השלב הבא בהכנות לקראת ההקלטה הוא לבדוק אילו חיבורים קיימים במכשיר הווידאו שלכם. החיבורים הנפוצים הינםSCART  ו-Composite.
חיבור ה-SCART 21 pin
כניסת ה-Composite
חיבור המחשב למכשיר הוידאו נעשה על ידי כבלים להעברת האותות. את הוידאו נושא אחד מחיבורים המתוארים לעיל, בעוד שאת השמע נושאים 2 כבלים המיועדים לערוץ הימני והשמאלי.
לגבי מתאמים, כל משתמש יאלץ לבדוק אילו חיבורים קיימים אצלו בכרטיס הטלוויזיה ובמכשיר הוידאו על מנת לחבר כשורה את כל החיבורים. במדריך זה אתייחס למתאמים בהם נאלצתי להשתמש.החיבורים הקיימים בכרטיס הטולוויזיה בו השתמשתי הם Video ו-S-Video, והחיבורים במכשיר הוידאו הם יציאת Video ויציאת שמע אחת. לכן, ליציאת הוידאו במכשיר נחבר כבל Video (הכבל עם המחבר הצהוב), ישירות לכרטיס הטלוויזיה במחשב ללא מתאם. כעת, על מנת לחבר את ערוצי השמע, נעזר במתאם. צד אחד במתאם יחובר למכשיר הוידאו והצד השני יחובר לכבל ה-RCA הכפול שמגיע מהמחשב.
מתאם RCA
שימו לב שאתם מחברים את הכבלים לחיבור ה-Out במכשיר הוידאו ולא לחיבור ה-In, שכן אנו מעוניינים להוציא מידע מהמכשיר, ולא להכניס אליו מידע. לאחר סיום הקלטת הוידאו, נפח הקובץ שנוצר יכול להגיע ל-100 גיגה-בייט ויותר – היכונו לכך מראש!