טרנזיסטורים דקים וגמישים מבית IBM – המהפכה הבאה? • HWzone
טכנולוגיה

טרנזיסטורים דקים וגמישים מבית IBM – המהפכה הבאה?

IBM פיתחה טרנזיסטורים דקיקים וגמישים שעשויים לאפשר את ייצורם של וטאבלטים גמישים, דקיקים וקלים מאי פעם

קבלו עדכונים לפני כולם בטלגרםקבלו מאיתנו עדכונים לפני כולם - בטלגרםהצטרפו כבר עכשיו לערוץ הטלגרם של הזון


בשנים האחרונות ניתן לראות בסרטים וסרטוני הדמייה רבים את המגמה העתידנית הבאה: מכשירים גמישים.

בכדי להגיע לטכנולוגיה פועלת זו, צריך שלושה רכיבים לפחות: רכיבים אלקטרוניים גמישים, או קטנים מספיק שיאפשרו קימוט וקיפול ללא נזק, מסכים גמישים, וסוללות גמישות.

את המסכים הגמישים סמסונג כבר הדגימה בשנים האחרונות.
סוללות גמישות קיימות בפיתוח במספר מקומות. והרכיב השלישי החשוב ביותר הוא רכיבים אלקטרוניים גמישים.

כעת, מעבדות IBM הכריזו על הצלחה בפיתוח נאנו-רכיבים שתודות לגודלם המיקרוסקופי, מאפשרים הטמעה במכשירים שניתנים לקיפול או עיצוב לכל צורה הניתנת להמצאה.

דוגמא לשכבה דקה של מעגלים אלקטרוניים

סטפן בדל (Stephen Bedell) ודווד שהרג'רדי (Davood Shahrjerdi), חוקרים במרכז המחקר של על שם תומס ג' ווטסון מותחים את מעטפת הביצועים באמצעות רכיבים נאנו-אלקטרוניים. בעובי שהוא פי 10000 דק יותר מזה של דף נייר, המעגל האלקטרוני מקולף מפרוסת סיליקון ומודבק לפיסת פלסטיק.

השימוש ברכיבים בסדר גודל כזה לא רק מאפשר יצירת מחשוב קטן ונייד יותר, אלא אף רומז לאפשרות של שיפור משמעותי בכוח מחשוב במכשירים בגדלים המקובלים כיום, ללא צורך במקור כוח חזק יותר.
"מעגלים אלקטרונים דקיקים וגמישים הם כל כך קלילים, ששכבות רבות של מעגלים מסוג זה ניתנות להערמה זו על זו, והתוצאה תהיה כוח מחשוב ברמות שלא נראו עד כה", מספר סטפן בדל.

על שכבה אחת ניתן להתאים עד 10 ביליון טרנזיסטורים, והכוח הנדרש להפעילם הוא רק 0.6 וולט. זוהי פריצת דרך עצומה שפותחת אפשרויות מבחינת כוח,גמישות ויעילות שלא דורשות פשרה כלשהי.

מחשוב גמיש וממוזער אינו המטרה היחידה של טכנולוגיה זו. קילוף נשלט, הטכניקה בה נעשה שימוש בכדי לקלף את השכבה הדקה של המעגלים, ניתנת לשימוש עבור מגוון מטרות וחומרים אחרים. מסבירים כי ניתן להשתמש בטכנולוגיה לשיפור תאורת מצב קבוע (נורות לד הן דוגמא טובה לתאורה כזו), על ידי החלפת שכבת הספיר שאינה כה יעילה, ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי ליצור תאורה קטנה וידידותית יותר לסביבה.

תחשבו על טאבלט בגדלים והמשקלים הנוכחיים, שמציע ביצועים של מחשב עוצמתי בעודו שומר על צריכת אנרגיה דומה לנוכחית. או מכשיר רב ליבות, הניתן לקיפול או אף ללבישה או הדבקה על ביגוד קיים. האפשרויות הן רבות ומדהימות. זהו פתח לדור חדש ומדהים של שלא ניתן היה לדמיין לפני מספר שנים מועט.

האם אתם מוכנים לעבור לעתיד כזה שבו מחשבים יהיו משובצים בכל מקום שתוכלו לחשוב עליו וגם כמה כאלה שלא? שתפו אותנו בדעתכם בתגובות!


תגיות

2 תגובות

  1. לא הבנתי את העניין של קילוף מעבד קיים לכדי מלא מעבדים
    מהכתבה עולה תמונה כאילו לוקחים מעבד קיים ופורסים אותו להמון שכבות ואיכשהו כל שכבה ושכבה ממשיכה לעבוד בפני עצמה בכח עיבוד המקורי? הבנתי נכון זה נשמע מוזר ולא הגיוני למה יצטרכו פחות מתח בשביל להפעיל את המעבד רק בגלל שהוא דק ופרוס? העניין של הגמישות זה מובן ונתפס אבל לא הבנתי איך העוצמות עיבוד פתאום יקפצו

  2. הבהרה ל-1
    תקרא שוב. טכניקת הקילוף היא רק חלק מהסיפור. מדובר ברכיבים נאנו-אלקטרוניים. כלומר כבר על פרוסת הסיליקון המעגלים מורכבים מרכיבי נאנו, עוד לפני הקילוף. השימוש ברכיבים כאלה מאפשר מחשוב ברמות מזעור שלא נודעו קודם. וכמו כן, ככל שהרכיבים זעירים יותר, כמות האנרגיה שהם דורשים תהיה קטנה יותר. זה הגיוני, אחרת הם ישרפו.
    א.א.

כתיבת תגובה

Back to top button
Close
Close