סלט של טכנולוגיות במכשיר אחד
קונסולת המשחק Wii U הינה הממשיכה הישירה של קונסולת המשחק הקודמת לה ה-Wii מבית נינטנדו. בסקירה זו אציג את התרשמותי מקונסולת המשחק הבהחלט לא שגרתית הזאת ואסביר למה לדעתי מצבה של נינטנדו לא בדיוק מזהיר.
בנובמבר 2012 הודיעה נינטנדו בקול תרועה שהיא משיקה את קונסולת המשחק החדשה שלה – Wii U. לא ידעתי כל כך למה לצפות אך קיוויתי שנינטנדו תעשה שינוי פאזה, תעזוב מעט את פלח השוק בו קונסולת ה-Wii התמקדה ותצעד לעבר שוק הגיימינג הבוגר יותר. השליח צלצל בפעמון והיא הגיעה:
מה באריזה:
- קונסולת ה-Wii U
- שלט משחק בעל צג מגע
- מעמד להטענת השלט וחיבור נלווה לחשמל
- כבל חשמל לקונסולה
- חיישן תנועה
- מעמדי פלסטיק להחזקת הקונסולה והשלט
- דיסק משחק נינטנדו-לנד
- חוברות הוראות והדרכה למשתמש
- כבל HDMI
כשזה מגיע לבאנדל, נינטנדו לא חסכה ודאגבה לכל כל פריט עזר שימושי. חשוב להזכיר כמדובר בגרסאת ה-Deluxe של הקונסולה המגיעה עם יותר נפח אחסון פנימי. להלן מאפיינים טכניים של הקונסולה:
- מעבד: PowerPC תוצרת IBM בעל 3 ליבות בתדר 1.24 גיגה-הרץ.
- ליבה גרפית: מבית AMD Radeon, מבוססת ליבת Lette בתדר 550 מגה-הרץ. סביר להניח כמדובר בשבב המקביל בביצועיו ל-Radeon HD5670.
- זיכרון: סה"כ 2 גיגה-בייט, 1 שמור למערכת ו-1 לשימוש דינאמי.
- אחסון: כ-8 גיגה-בייט בגרסא הסטנדרטית וכ-32 גיגה-בייט בגרסאת ה-Deluxe שאותה אני מסקר.
- מקלט WiFi תקן BGN
יציאות אותן נמצא בקונסולה:
- קורא כרטיסי SD
- ארבע יציאות USB 2.0 – שניים מקדימה ושניים מאחור
- יציאות וידאו מסוג AV
- יציאת וידאו מסוג HDMI
אופן התקנת הקונסולה הוא מאוד פשוט – מחברים את כבל ה-HDMI בין הקונסולה לטלויזיה ואת החיישן מניחים על הטלויזיה, מעליה או מתחתיה כפי שמתואר בתמונה.