הגרפיקה – בהשראת דיסני
הגרפיקה איכזבה אותי. לא כי היא הייתה גרועה, אלא כי לא היה מספיק ממנה. רציתי עוד! מה שכן, לא ציפיתי למשחק של BioWare כמובן, וכמשחק אינדי סביר להניח שלא היו להם מספיק משאבים, אבל המשחק לפעמים הרגיש איטי ותקוע.
| הגרפיקה נעשתה ביד |
קיוויתי לקטעי המעבר שב-Mark of the Ninja, וקיבלתי ספר אינטראקטיבי במקום. זה לא דבר רע, כמובן – Stoic העדיפו לשים את התוכן והסיפוריות בחשיבות עליונה – אבל התמונות והטריילרים שראיתי לפני הכינו אותי לחוויה שונה לחלוטין. האנימציות נערכו ידנית על ידי אחד משלושת חברי Stoic בטכניקת הנפשה מסורתית, כמו של סרטי דיסני של שנות ה-60. לטענת החברה, הם שאבו השראה מ"היפיפיה הנרדמת".
לצייר פריים אחר פריים זה לא דבר קל, ועל זה אני מעריכה את ארני יורגנסן (Arnie Jorgensen), האמן שאחראי לגרפיקה, ואת Stoic בכלל שיכלו לעשות זאת בדרך המודרנית, אבל בחרו בדרך המועדפת עליהם אפילו שהיא קשה.
לפני הצביעה, קונספט
תוצר סופי
דרוש מדובב
|
The Banner Saga פלטפורמות משחק: מחשב אישי
דרישות מערכת מינימאליות:
מעבד: Pentium 4 1.8GHz או Athlon XP 1700+
זיכרון: 512 מגה-בייט
כרטיס מסך: GeForce 210 או Radeon X600 Series
|
על הפסקול אחראי אוסטין וינטורי (Austin Wintory) והוא ילחין גם את המשחקים הבאים בטרילוגיה. כמלחין עטור פרסים, המוסיקה של The Banner Saga מעולה. אין מה להוסיף. כשהקשבתי לפסקול מההתחלה לסוף נדהמתי. אין בזה שום דבר גרנדיוזי, הקטעים פשוטים אבל מעבירים את האווירה הנורדית של המשחק בצורה מדהימה. אני לא מגזימה, זה היה מעולה.
את הסאונד יצרה החברה Kpow Audio, שעבדה בין היתר על הסאונד של המשחק N.A Noire. כאן, בדיוק כמו ב-N.A Noire, הם התרכזו בלהעביר חוויה אותנטית של המשחק. הם יצרו אמביינט כמעט ולא מורגש של מזג אוויר נורדי, רעש מלחמתי וקולות אנשים ברקע.
חבל לי ש-Stoic לא העבידו את המדובבים שלהם קצת יותר. למרות הציפייה שלי לדיאלוגים אנושיים, התאכזבתי לגלות שהם כתובים בלבד, וחוץ מקטעי המעבר לא זכיתי לשמוע את קולם של כל הגיבורים.
אני מקווה ששני המשחקים הבאים יהיו דינאמיים יותר, מבלי לאבד מאווירת הספר שלהם. היכולות של היוצרים צריכה לקבל במה גדולה יותר, ודיאלוגים קוליים יכולים להיות תוספת נחמדה לאווירה של המשחק.
שורה תחתונה
משחק ארוך, מעניין אך לפעמים מייגע. מי שאוהב משחקי אסטרטגיה – ייהנה מהמשחק. מי שלא – יכול לנסות, למה לא? אפילו אני הצלחתי ליהנות, למרות שזה לא הז'אנר האהוב עליי.
Stoic יצרו עלילה מרתקת, דמויות שקל להתחבר אליהן וחוויה נורדית מהנה. אני מודה שהשתעממתי בהתחלה, אבל המשחק נהיה מעניין יותר ויותר ככל שהתקדמתי בו, וכל מה שנותר לעשות עכשיו הוא לחכות למשחק הבא בטרילוגיה!
בשבילי 7/10
לא כל כך התחברתי למרות שנורא רציתי …
אני משחק על קשה ואין ספק שמאד קשה, דורש מחשבה על כל צעד וצעד, צעד לא נכון, וצריך להתחיל מתחילת הקרב במקרה הטוב.
אני נטשתי את המשחק, לא הצליח להחזיק אותי.
הבעיה הכי קשה לטעמי היא מערכת השמירות, היה מערך קרבות של איזה 4 גב לגב, הלך לי נהדר ואז בחרתי בדיאלוג שלא אהבתי ורציתי לעשות את הדיאלוג שוב, העלתי מחדש ונקודת השמירה האוטומטית היתה לפני רצף ארבעת הקרבות : מאד מדכא