ב-Darksiders 2 אנחנו מפנים עורף ל"מלחמה" מהמשחק הראשון, ואת פנינו לאחיו, פרש נוסף מארבעת פרשי האפוקליפסה – "מוות". הסיפור מתרחש בזמן מקביל למשחק הראשון, אבל עיקר המשחק אינו בסיפור שהוא מספר, אלא בדרך בה הוא מספר אותו (מספר סצינות השאירו אותי עם פה פעור, אבל על כך בהמשך).
עולם משחק גדול
כן, "מוות" הוא דמות הרבה יותר בטוחה בעצמה מאשר "מלחמה". הוא אינו שש להשתמש בכוחותיו (את זה הבנתי כשהוא השתמש בם כדי לפתוח דלת..), אבל יודע מתי להפסיק להשוויץ ולעשות את העבודה. חוץ מזה, כולם אוהבים דמויות ציניות, ו"מוות" הוא בהחלט דמות צינית, כנראה בהשפעת הגורל האכזר שנבחר לו.
יש לדבר הזה עין יפה. |
ב-Darksiders 2 ניפגש בדמויות רבות העומדות מול "מוות", ורובן אינן מאכזבות. גם "מוות" מתגלה כדמות עגולה, סוף סוף. את העומק של "מלחמה" יכולתי להשוות לרצפת הבית שלי. שיחות עם NPCs יחשפו משימות משניות חדשות, וחזרה למקומות בם ביקרתם בעבר – כדי לסחור בציוד שלכם – בהחלט שווה את המאמץ. כי כמו בכל משחק פעולה (או תפקידים) טוב, גם ב-Darksiders 2 יש המון חפצים שתוכלו לאסוף: דפים מ"ספר המתים", מגילות עם נ.צ. למבוכים מיוחדים או שרידים מתרבויות עתיקות יומין. איני יודע מה אתכם, הרגשתי פשוט מצוין שהצלחתי למצוא פריט חבוי.
אין כמו להאכיל את האויבים ולהירגע.. |
ישנם גם פריטים מיוחדים מאוד בעלי יכולות ספציפיות ביותר, למשל טפרים שנהנים ממכפילי נזק (Multipliers) שמבוססים על מומנטום. רמת הקוסטומיזציה האפשרית והירידה לפרטים היא אחת מהנקודות החזקות של Darksiders 2. מגני גוף שונים, מגפיים ומגיני זרועות הם רק חלק מהפריטים שתאספו במהלך המשחק ותוכלו ללבוש או למכור.
השריון הזה עושה לי טוסיק? |
מערכת הקרב של Darksiders 2 נהדרת. "מוות" הוא דמות מהירה במיוחד, שתכריח אתכם להישאר בתנועה כל הזמן. המספר הגבוה (יחסית) של כלי נשק מייחד כל אחד מהקרבות, אבל כשאין סיבה ממשית להשתמש בנשק המילי – הרי החרמשים מהירים מספיק – זה קצת מוציא לי את המיץ. בכל זאת, המשחק מספק מספר רגעים בלתי נשכחים: אין הרגשה טובה יותר מהלעיף אויב לאוויר במכה עצומה ואז למשוך אותו חזרה ולחסל אותו סופית.
"החיסול הסופי" של דמויות, שמתבצע ע"י לחיצה על כפתור אחד, חוזר ב-Darksiders 2, אבל בניגוד לקודמו, במשחק השני לא תוכלו להשתמש ביכולת הזאת על כל אויב ומתי שתחפצו.
היי, חמודים! |
|
קטן עליכם
..רק כמה חבל ש-Darksiders 2 אינו מאתגר. רוב הקרבות לא יגרמו לכם להזיע בכלל, ואוכל אפילו להמר שהמחשב של רוב השחקנים ישאר בריא ושלם בסיום המשחק. זו בהחלט נקודת מפנה מהמשחק הקודם, שהתבלט בזכות רמת קושי גבוהה במיוחד. עיקר הקושי ב-DS2 נובע בכלל מכמות האויבים האדירות שעשויות להגיע אליכם באותו הזמן.
גם הבוסים מאכזבים באותה המידה. קרבות הבוסים פשוטים וחסרי השראה, מה שודאי שאינו מצדיק את סצנות הענק המקדימות כמה מהם.
מלאך המוות
כיאה לאחד מרוכבי האפוקליפסה, גם "מוות", כמו "מלחמה", מסוגל להפוך למלאך המוות קוצר הנשמות לזמן מוגבל. היכולת הזו אמורה הייתה לעזור לי איכשהו, אבל בסוף העדפתי לוותר עליה. ראשית, ב"זמן מוגבל" התכוונתי לשניות בודדות. שנית, השניה שתידרש לכם להפוך את "מוות" שלכם למלאך המוות היא יקרה מפז, ובמהלכה אתם פגיעים וממשיכים לספוג נזק. היכולת הזאת, שאמורה הייתה לעזור לי להרגיש חזק ברגעי משבר, היא כל כך חלשה ולא אפקטיבית, שאני חייב לתהות מה חשבו שם החבר'ה של Vigil.
עוד יכולות מיוחדות (הפעם באמת מיוחדות..) יפתחו לרשותכם לאורך המשחק, שכולל שני עצי Skills. הראשון, Harbinger, מתמקד ביכולות הקרב הישיר של "מוות" (למשל, "מכת ספירלה", שפוגעת בכל מי שמסביב, או קסם שיחזק אתכם לשניות ספורות). השני, Necromancer, מאפשר לזמן חברים לקרב, כגון להקת עורבים רעשנית או שדים שיסיחו את דעתם של האויבים. כדי להשתמש בכל הטוב הזה, תצטרכו לאגור "זעם" (Wrath), משאב שמתחדש במהרה בזמן תקיפת אויבים. המנגנון הזה מאפשר להשתמש להשתמש בכישורים שלכם פעמים רבות בזמן קרב, ובמטרה לאזן – ב-Vigil לא הפכו אותם לחזקים מאוד. לא שזה משנה. כמו שכבר ציינתי, Darksiders 2 אינו משחק מאתגר במיוחד.
"אבק", העורב שילווה אתכם לאורך המשחק, אמור לעזור לכם לראות את הפתרון, אבל לרוב הוא יעיל כמו קופסת טונה. נו טוב, באין ציפור שיר גם עורב יחשב כזמיר..
שובו של הפרסי
לאורך המשחק, "מוות" מקפץ לו בין יתדות ורץ על קירות, מה שהרגיש לי ממש כאילו אני משחק ב-Prince of Persia. ישנה תחושה של תנועה מתמדת קדימה, ודמות כמו "מוות" היא מושלמת לקטעי הפלטפורמה הרבים: היא מהירה, חזקה וגמישה. אין כמו להשתמש ביכולות האלה כדי למצוא פריט אספנים מיוחד, שלא הייתם מוצאים בשום דרך אחרת.
המשחק עוזר לכם לקפוץ היטב: סימנים על הקירות מציגים את הדרך קדימה, ואפקטים קוליים נפלאים גורמים לכל קפיצה להרגיש וואחד קפיצה.
נקודות שמירה סלחניות
במקרים בהם קפצתם לא נכון, או שסתם מצאתם את מותכם בקרב, "מוות" ישתמש בכוחות שלו על מנת לעוף בחזרה לתחילת האיזור בו נפלתם, כך שלא תאבדו דקות רבות של התקדמות. זו גישה סלחנית למדי, שתואמת את הקו המתפשר של Darksiders 2 בנוגע לרמת הקושי (לפחות בהשוואה למשחק הראשון).
איזה נסיך פרסי? אימא לימדה אותי לעשות את זה |
גם Darksiders 2 חסר מצב ריבוי-משתתפים, אך הפעם תוכלו להתחרות במערכה לשחקן יחיד עם שחקנים אחרים מרחבי העולם ב"לוחות אונליין", על הסיום הכי מהיר של המשחק או של שלב מסוים. לא מעניין.
גם בתוך המשחק אתם עשויים להיתקל בבעיות, כמו מוות ללא סיבה, חזרה על משפטים או חלקי טקסט חסרים.
זה רק נראה מגניב |
אם אתם מסוגלים לסבול את כל אלה, או שברשותכם קונסולה, הייתי ממליץ לכם מאוד על Darksiders 2. אם אתם בעלי PC, אתם יכולים לוותר על התענוג, לפחות עד שטלאים ועידכונים משמעותיים יתחילו לזרום.
למרות הבעיות – מתבשל פה משהו טוב
- קטעי פעולה נהדרים
- חידות מהנות
- עולם משחק עצום בגודלו
- באגים ותקלות טכניות
- גרסת מחשב זוועתית
- בוסים קלים ומאכזבים (בעיקר הבוס האחרון..)