הרבה אנשים בארץ חושבים הגיימינג הוא תחום לגברים בלבד. רעות חושבות אחרת לגמרי. כדי להעמיק ולבדוק מי באמת היא רעות, לפניכם ראיון עם גיימרית.
שלום רעות, ספרי לנו קצת על עצמך.
שלום לכולם, אני רעות, בת 26. אני עובדת System במחלקת IT בסופר פארם, ולומדת בג'ון ברייס קורס MCITP ובהמשך CCNA. בזמני הפנוי אני אוהבת לשחק משחקים, ובמיוחד Call Of Duty. אני משחקת גם משחקים בכללי כמו פול, כדורגל ופוקר.
אני משחקת משחקי מחשב וקונסולה מגיל שש, פחות או יותר. חוץ מלשבת ולשחק במחשב אני אוהבת ללכת לחברים ולשחקPS3. שם לפעמים אני מקבלת בראש, אבל תמיד נותנת פייט.
תמיד נמשכתי לעולם המחשבים, באם זה לפרק אותם ולהרכיב אותם מחדש, או אם זה לקנות חלקים ולהרכיב לי את המחשב שתמיד רציתי. זה התחביב העיקרי שלי. מעבר לזה אני אוהבת אפייה, ובפרט לאפות עוגות מעוצבות והזויות.
מה גרם לך להתחיל להתעסק בספורט אלקטרוני וב-Call Of Duty?
מגיל קטן אהבתי משחקים ואת כל הסגנונות, אם זה היה לשחק במגאסון עם הקלטות הישנות או להריץ משחקי מחשב דרך הדוס (כי לא היה עוד חלונות). זו היכולת להתנתק ולהיות מי שאתה ומה שאתה רוצה להיות. והכל בעולם וירטואלי שבו אין השלכות למעשים, והכל אפשרי. את CoD הכרתי דרך בן משפחה שמכיר מקרוב את ההתמכרות שלי למשחקי מחשב והמליץ לי על המשחק. אני יכולה לומר שאחרי הסיבוב הראשון ידעתי שמצאתי משהו מיוחד, שאני אהנה ממנו עוד הרבה זמן. מדובר במשחק FPS מצויין, בעיקר ברמה התחרותית. משום מה בנות עוד לא גילו את המשחק מספיק, ועדיין בוחרות בעיקר ב-Counter Strike.
את משחקת בקבוצה תחרותית?
אני משחקת כי זה כיף, נתחיל מזה. אני חברה בקבוצה מקצועית, ויש לנו שחקנים בקבוצה שמשחקים ביחד כבר כמה שנים, זה קבוצה של חברים. בקבוצה משחקים הכול: פאבליק, תחרותי וגם מיקסים, כל עוד נהנים, מה זה משנה? בעיניין תחרותי זה דיי "איש איש במשחקו ישחק". אין טקטיקות או הכנה מוקדמת… כמה שיותר לשחק ביחד. כל השאר מתגבש עם הזמן.
מה היחס של הקהילה הישראלית לנשים?
התגובה הראשונית היא הפתעה. אחריה בדרך כלל מקבלים את זה בחיוך. לצערי ישנם אנשים שלא מגיבים טוב לרעיון שיש שחקנית, ומשום מה האגו שלהם נפגע וזה מורגש. בפעם הראשונה שנכנסתי לשרת הדיבור של אתר ויגיימס כמעט יצאתי בוכה, ירדו על נשים ודיברו בצורה מלוכלכת מאוד. למזלי חבר לקלאן, נוריאל, היה איתי, ודיי הרגיע את המצב. רק עם הזמן אנשים למדו להכיר אותי ולכבד. היום אני יכולה לומר שרוב השחקנים מכבדים ומפרגנים לעוד בנות לבוא לשחק.
מה דעתך על קהילת הבנות הגיימריות בישראל?
תראה, יש בחורות שמשחקות משחקי מחשב כמו Sims ובאפליקציות בנייד או הפייסבוק. אי אפשר לקרוא לזה גיימריות בדיוק. אני יותר מאשמח אם בנות יתחילו לשחק במשחקי מחשב כבדים ובקונסולות. אני בטוחה שאם הן ינסו הן יאהבו את זה. הן צריכות למצוא את המשחק שמתאים להן ולהתחיל לתת בראש לכל הסטיגמות שיש על גיימריות!
את חושבת שאפשר לשלב בין גיימינג לחיים? זה אפשרי גם לשחק, גם ללמוד ולעבוד?
אפשרי בהחלט. כשאוהבים משהו מוצאים את הזמן לעשות אותו. אני עובדת משרה מלאה ולומדת פעמיים בשבוע עד השעה .21:00 ואפילו עובדת יום נוסף בשבוע עד .22:00 זה ממש לא קל. בעיקר השלב שצריך לקום בבוקר לעבודה. מחשבים לא נופלים מהעצים, מישהו צריך לשלם עליהם.
אחרונה הצטרפת לארגון e-Srael Gaming, מה התפקיד שלך שם?
זה תפקיד ניהולי שיווקי. המטרה היא לחזק את הגיימינג הנשי בישראל, למשוך נותנות חסויות שיבואו להשקיע פה בטורנירים שכולנו נוכל להנות מהם. בנוסף, אנחנו מנסים להגדיל את החשיפה לשוק הנשי, שעוד לא התפתח בישראל לעומת העולם. גיימניג נשי הוא דבר דיי מקובל בחו"ל, ויוצר באז חיובי ומרחיב את מעגל הגיימרים. אני כולי תקווה שנוכל ונצליח למשוך שחקניות ושחקנים נוספים להצטרף לקהילה. ל-e-Srael Gaming נכנסתי לאחרונה, ואני מחכה כבר להתחלת העבודה המשותפת בארגון עם מיכאל ואבנר למען פיתוח הגיימינג הנשי בישראל.
את פועלת למען פיתוח קהילת הנשים הגיימריות?
אני מאמינה שהתחלתי לעשות את זה עוד מלפני שנים. בעיקר בנסיונות לשכנע חברות טובות גם לשחק. הניסיונות האלו לא צלחו כל כך, הן העדיפו לקנות גינס ב-1800 שקל מאשר כרטיס מסך בסכום כזה. אבל הרבה השתנה מאז, עם הפיתוחים האחרונים בעולם המשחקים שמשכו יותר בחורות לבוא לשחק, כמו ה-WII וה-KINECT. היום ניתן לראות יותר ויותר בחורות משחקות וזה נהדר.
"הן העדיפו לקנות גינס ב-1800 שקל מאשר כרטיס מסך" |
בחופש חנוכה האחרון השתתפת בלאן גדול במודיעין בחסות HWZone ו-e-Srael Gaming.
כן. ללאן הקודם בהוד השרון הגעתי בתור צופה וכדי לעודד חבר לעבודה ששיחק שם. לראות את הארגון גרם לי לרצות להגיע לשם בפעם הבאה בתור שחקנית, ובלאן בחנוכה זכיתי לשחק, וזו הייתה חוויה מדהימה לראות את כולם! הכי מוזר היה לצעוק במשחק ולראות שהם ממש לידי. מגיע מצב שאני מדברת עם אנשים תקופה ארוכה ואני לא יודעת מי הם, ולראות אותם פנים מול פנים זה משעשע ברמות.
אם חושבת שאירועים כאלו יכולים לתרום להתפתחות של קהילת הגיימרים והגיימריות בישראל?
ברור שכן. אם זה מה שגרם לי לרצות לשחק יותר ולהתמקצע יותר במשחק אני בטוחה שזה יגרום לשחקניות ולשחקנים אחרים גם לרצות לקחת את המשחק לשלב הבא ולהיכנס לקהילה, לקבוצות ולתחרויות. זה כבר לא להיות מאחורי המחשב ולשחק מהבית. זה להגיע למקום ולהבין שזה שונה לגמרי ממה שחושבים.
מילות סיום לקוראים?
תשחקו, תהנו, תצחקו.
אל תשכחו לפרגן לשחקנים אחרים גם אם הם איתכם בקבוצה, גם אם הם בקבוצה היריבה, ובמיוחד אם הן בחורות. עם כל האהבה, צריך לזכור שזה משחק, אז לא לקחת דברים אישית .ותנו בראש.
בהזדמנות הזו אני רוצה להודות למיכאל ואבנר שנתנו לי את ההזדמנות לקחת את הגיימינג לשלב אחר לגמרי וכמובן ל-MSI נותנת החסות שלנו על ההשקעה במשחקים אלקטרונים בישראל.