לרגל ליל כל הקדושים, בואו להכיר חמישה שלבים מצמררים ומלחיצים במיוחד במשחקים גדולים שנחתו עלינו ללא אזהרה מוקדמת
כולם יודעים שהמשחקים המוצלחים ביותר הם משחקים אווירתיים, כאלה שקשה להרפות מהם, ושהמחשבות עליהם ממשיכות לצוף גם כשנמצאים הרחק מהמסך. יצירת משחק אימרסיבי היא משימה לא פשוטה, אך מספר רב של משחקי אימה הצליחו לעמוד בה בהצלחה במרוצת השנים.
האתגר האמיתי טמון בשילובם המוצלח של קטעים השונים לחלוטין מכל שאר המשחק. אז לכבוד ליל כל הקדושים, קבלו משהו קצת אחר: חמישה שלבים מפחידים מופתיים.. ממשחקים שאינם משחקי אימה.
Robbing the Cradle (מתוך: Thief: Deadly Shadows)
Thief, שיצא לקראת סוף המילניום שעבר, היה משחק התגנבות פנטסטי, ולכן אין פלא שבאותה העת הפך ללהיט הכי גדול של Looking Glass. מי ששיחק במשחק ודאי זוכר שלב ספציפי אחד שמתרחש בקתדרלה נטושה, אשר יצק רובד אימתי על פני מכניקות ההתגנבות הרגילות.
הזמן חלף, סטודיו הפיתוח נקלע לקשיים ונסגר, ו-Eidos רכשה את הזכויות על המותג. שנים לאחר מכן, עת הגיעה השעה לעמול על המשחק השלישי בטרילוגיה, נזכרו ב-Ion Storm באותו שלב מ-1998 והחליטו לשדרג אותו – ולשלב משימה מצמררת גם במשחק שלהם. ז'אנר האימה לא היה זר לוורן ספקטור, שעמד בראש צוות הפיתוח. הוא עבד לפני כן על "סיסטם שוק" המקורי.
התוצאה הייתה "Robbing the Cradle", אחד השלבים האחרונים של Deadly Shadows (ומשחק מילים על הביטוי שמשומש בהקשר של מדונה בשנים האחרונות). על גארט, הפרוטגוניסט, הוטלה המשימה לפרוץ לבית יתומים, שהפך בחלוף השנים לבית משוגעים. המבנה נרדף ע"י הרוח הסוררת של רוצחת אכזרית, שזכתה לכינוי "האישה האפורה".
המשחק בשלב בית היתומים היה ונותר חוויה מורטת עצבים, והשלב מהווה דוגמה להעברת סיפור דרך סביבת משחק. המשימה הייתה להיפטר מארטיפקטים ישנים שקשרו את אחת מקורבנות "האישה האפורה" למקום. Thief 3 היה משחק מאתגר גם כך, אז סלילת דרכו של גארט הפגיע דרך סביבה השורצת ברוחות של שומרים היוותה מבחן יכולת אמיתי. השלב הפך לכה אייקוני עד שמשחק ה-Reboot מלפני שנתיים כלל גם הוא שלב שעוצב בהשראתו.
We Don’t Go To Ravenholm (מתוך: Half Life 2)
יש הרבה סיבות לכך ש-Half Life 2 הוא אחד ממשחקי הפעולה האהודים בהיסטוריה, אך אחת המשמעותיות בהן היא הורסטיליות של המערכה לשחקן יחיד שלו. בפחות מ-20 שעות, גורדון פרימן מספיק לעשות כל כך הרבה: להתעורר מתרדמת ולגלות את מצבה העגום של האנושות, לברוח מ"עיר 17" הנצורה, לנווט באגי דרך אינספור אגמים ושלוליות ולהצטרף לכוח ההתנגדות של המורדים בחיילי הקומביין.
השלב הזכור ביותר במשחק מבחינת רוב השחקנים, כך אהמר, הוא הביקור בעיר הנטושה רייבנהולם. פרימן נאלץ לפעול בניגוד לאזהרות ולעבור דרכה, אחרי שנפרד בעל כורחו משותפתו החביבה אלכס. העיר שימשה בעבר מקום מסתור עבור גדודי ההתנגדות אך ננטשה, וכעת, כך מתברר, שורצים בה מיני זומבים ויצורים, כמו ה-Headcrabs המקפצים.
השוטטות ברייבנהולם היא חוויה מלחיצה, דווקא משום שעד אותה נקודה Half Life 2 היה מאוד רחוק ממשחק אימה. למרות זאת, אני זוכר לחיוב את השימוש הנרחב והמהנה ב-Gravity Gun באיזור, שהתאפשר באמצעות הפיזור המדויק של מלכודות קטלניות ברחבי הסביבה, וכן את המפגש עם הכומר גרגורי, התושב היחיד שנותר בעיר.
The Morgue (מתוך: Batman Arkham Asylum)
הכותר הראשון בסדרת ארקהם מתרחש כולו במוסד לחולי הנפש "ארקהם אסיילום", אחד מסימני ההיכר של גות'אם. הוא משופע בקרבות בוס, במהלכם באטמן נאבק בשלל האויבים האייקונים שלו מחוברות הקומיקס.
באחד הקטעים במשחק איש העטלף נתקל לראשונה באחד מאותם נבלים, והחביב עלי באופן אישי – הדחליל. כמיטב המסורת, הדחליל מטיל מורא שלא דרך כוחו הפיזי, אלא באמצעות שימוש באמצעים לא קונבנציונליים כמו גז ההזיות שלו. שואפי הגז, כך הוא נהנה לציין תמיד, נאלצים להתמודד עם הפחדים הגדולים ביותר שלהם. גם באטמן נופל קורבן לתעלולי הדחליל, שמוביל אותו לאורך מסדרונות צרים היישר אל חדר מתים.
אף פעם לא נעים לשהות בחדר מתים, אבל זה נכון שבעתיים כשקולות מוזרים לוחשים מכל כיוון וארונות מתחילים להיפתח ולהיסגר על דעת עצמם. באטמן המסכן אף הוזה שהוריו מאכלסים את שקי הגופות. המשך השלב כולל לחימה בשורה של הזיות נוספות, ומרגיש כמו משחק מבוכים ודרקונים בו הדחליל הוא שליט המבוך (קצת כמו הקווסט המוכר מ-Fable III, רק ממש לא הומוריסטי).
Fort Frolic (מתוך: Bioshock)
ביושוק, המשחק של קן לווין ו-2K, הוא יצירת מופת אמתית. לא שיחקתי בו מאז שיצא, לפני כמעט עשור, אבל אני זוכר את הדמויות ואת השלבים בפירוט רב. יש לו הכול: סיפור שייזכר לדורות אשר מסופר באמצעות הסביבה וקלטות האודיו הפזורות לאורכה ולרוחבה (ברוח "סיסטם שוק" המבריק שכבר הזכרנו), עיצוב שלבים שאין שני לו, וכמובן – אווירת המתח שהוא משרה לרוב אורכו. זהו לא משחק אימה, אבל אי אפשר להיות נינוח בעת סיור בראפצ'ר, העיר התת-מימית בה הוא מתרחש.
השלב המפחיד ביותר בביושוק הוא גם היפה ביותר בו. הוא מתרחש באזור הבילויים של העיר, "Fort Frolic" שמו, שהוקם ע"י האמן והיזם סנדר כהן. בימי הזוהר של ראפצ'ר היו תושבי העיר מבלים במרכזי הקניות, בתי הקולנוע, אולמות התיאטרון והמסבאות שפזורים בו. אחרי מלחמת האזרחים שקדמה להתרחשויות במשחק, כהן סגר את שעריו בפני הציבור, התבודד בו והחל להשתגע.
הביקור ב-Fort Frolic אינו סימפטי במיוחד. הזכר היחיד להמולה של פעם הם אורות הניאון המנצנצים שמוצבים בשערי בתי העסק ומועדוני החשפנות, ואת שחקני התיאטרון החליפו האויבים במשחק, ה-Splicers, שמקבלים את הוראות הבמה שלהם מכהן אחוז הטירוף. השלב כולל מספר סצנות מבעיתות במיוחד, כמו המפגש הראשון עם הגרסה של ביושוק לזומבים הסטנדרטיים, ה-Splicers. האויבים השקטים האלה נוהגים להתחבא בצללים ולתקוף בהפתעה, או פשוט לא לזוז ולהעמיד פני פסלים. השלב בונה את המתח בצורה נהדרת לקראת העימות הסופי עם כהן.
The Ghost Haunts at Midnight (מתוך: Vampire The Masquerade: Bloodlines)
אין הרבה משחקים מוצלחים שאפשר להגיד עליהם היום שלא היה כדוגמתם. היהלום הלא מלוטש והמלא בבאגים של Troika נותר אחד מהמשחקים האלה. גם כמעט עשור וחצי אחרי שיצא, אני לא מצליח לחשוב על אף משחק שדומה לו, ובטח לא על משחק תפקידים אורבני אווירתי ממנו.
הזרות נוטפת מכל פינה ב-Bloodlines: מארבעת הרובעים הייחודיים של לוס אנג'לס על שלל המסבאות, המועדונים, המלונות, הדיינרים ובתי החולים המלחיצים שלהם; מהדמויות אפופות המסתורין וחולות הנפש; ומכמה מהשלבים המפחידים ביותר במשחקי מחשב, שלשמם הרי התכנסנו היום.
באחד הקווסטים המוקדמים של המשחק בסנטה מוניקה, מנהלת מועדון ה-Asylum, הברונית תרזה, מבקשת מהשחקן להביא עבורה חפץ מסוים. החפץ שייך, כך היא מספרת, לרוח שרודפת את בית המלון הנטוש Ocean House. היא מציידת את השחקן במפתח לכניסה למלון דרך הביוב, ושולחת אותו לדרכו תוך ידיעה ברורה שיש סיכוי לא קטן שלא ישוב לעולם.
המלון משרה אווירה לא נעימה, בלשון המעטה, וגורם לשחקן להרגיש כמו פרסונה נון גרטה מהרגע שדלת הכניסה אליו נפתחת. גרם המדרגות קורס כשמנסים להשתמש בו. כלי מתכת מתעופפים מהמדפים ופוגעים בשחקן. לחישות וחזיונות מתעתעים בו. אם זה לא מספיק, באחד מחדרי השינה האורות נכבים ונדלקים – אלא שכתובת "צא החוצה", כתובה בדם, מופיעה לפתע על הקיר. השלב במלון Ocean House הוא משלבי האימה המשובחים במשחקים, והוא אפילו לא היחיד המוצלח ב-Bloodlines.
אילו שלבים מפחידים זכורים לכם ממשחקים? שתפו אותנו בחוויות בתגובות!