בואו לגלות כיצד נוצר המותג הכי מפורסם והכי רווחי של חברת בליזארד מאז ומעולם
עם התקדמות הטכנולוגיה, משחקים הופכים להיות מורכבים יותר גרפית, ואיכות הפקתם עולה משנה לשנה. אבל בעוד שמשחקים חדשים כבודם במקומם מונח, למשחקים נוסטלגיים שמורה לכולנו פינה מיוחדת בלב. בפינת הנוסטלגיה של גיימג'מס תוכלו להצטרף למסע בנבכי הזמן בו נגלה מחדש משחקים קלאסיים שהיוו חלק מהילדות שלי ושל כל מי שנולד בשנות השמונים והתשעים.
הפעם אנחנו הולכים לחזור בזמן לאמצע שנות התשעים, תקופת זוהר של תעשיית הגיימינג בה נוצרו והתפתחו לא מעט ז'אנרים של משחקים. אחד מאותם ז'אנרים היה RTS – קיצור של Real Time Strategy ובעברית "אסטרטגיה בזמן אמת". משחקים אלו צברו לא מעט פופולאריות בזכות Dune 2 משנת 1992, שאמנם לא היה הראשון מסוגו, אבל הוא היה זה שהציג את המשחקיות שהגדירה את הז'אנר לכל המשחקים שעתידים לבוא.
למרות האהדה לה Dune 2 זכה, בשנתיים שלאחר מכן לא יצא לשוק אף משחק מהז'אנר, וחברה קטנה וצעירה בשם Blizzard החליטה לנצל את הואקום שנוצר, ולבנות משחק אסטרטגיה בזמן אמת משלה.
התוצאה הייתה Warcraft: Orcs & Humans, משחק שלקח את הז'אנר למחוזות הפנטזיה. בתחילת המשחק עליכם לבחור באיזה צד לשחק – הצד של בני האדם, או של האורקים שמנסים לפלוש לממלכה שלהם. המשחק עצמו מורכב מסדרה של שלבים, כשבתחילת כל שלב אתם מקבלים מידע על המשימה שעליכם לבצע: למשל לבנות בסיס בגודל מסויים או להרוג את כל האוייבים באזור.
כל שלב כזה מצריך אתכם להתנהל במספר חזיתות. קודם כל עליכם לדאוג לבסיס שלכם, להגדיל בהדרגה את הצבא ומספר העובדים, וכן לשלוט עליהם כדי שיאספו עבורכם משאבים ויבנו מבנים חדשים שמשמשים להזנת הצבא והעובדים, למחקר ופיתוח כלי נשק חדשים ועוד. בחזית השנייה, עליכם להשתמש בחיילים כדי להגן על הבסיס מפלישה אבל גם לשלוח אותם לסיורים ברחבי המפה כדי לאתר אוייבים ונקודות חדשות לאיסוף משאבים.
לא ממש קיימים הבדלים גדולים במשחק עם האורקים או בני האדם, ואת השוני היחיד תמצאו רק בכמה יכולות שונות של חלק מהיחידות. למשל הנקרומנסר של האורקים יכול להחיות יחידות מתות ולהפוך אותן לשלדים שילחמו עבורכם, בעוד שהכהן של בני האדם יכול לרפא. השלבים עצמם פחות או יותר זהים, לא משנה עם איזה מחנה בחרתם לשחק.
אין ספק שלתקופתו מדובר במשחק נהדר, אבל הוא לא ממש עומד במבחן הזמן. איסוף המשאבים, נקודת המפתח עליה עומד כל הבסיס שלכם, מאוד איטי. ולכן להגיע לחלק הכיפי באמת של המשחק – סיור וקרבות עם היריב יכול לקחת שעה. בנוסף, הבינה המלאכותית של היריבים שלכם לא משהו, אבל גם ככה להלחם בהם זה לא נוח כי יש הגבלה על סימון של ארבעה חיילים בלבד בו זמנית, כך שלהזיז כוחות ממקום למקום יכולה להיות משימה מאוד מייגעת.
אבל כאמור, בתחילת שנות התשעים הז'אנר היה בתחילת דרכו וכנראה שלגיימרים של פעם זה לא הפריע כי הוא הצליח מספיק כדי לשים את בליזארד ווורקרפט על המפה, ובכך לתת להם הזדמנות ליצור משחק המשך.
אז שנה מאוחר יותר יצא Warcraft II: Tides of Darkness, שהצליח להתעלות על קודמו מכל בחינה. קודם כל הגרפיקה שופרה משמעותית והציגה הרבה יותר פרטים. המבנים, החיילים ובכלל הסביבה, נראים פתאום הרבה יותר צבעוניים וחיים, והמפות עצמן הרבה יותר מגוונות וגדולות. המשחק הביא איתו גם סוגים חדשים של מבנים שיכולתם לבנות, יחידות חיילים חדשות, נוספו כלי תחבורה מעופפים ואוניות וכן משאב חדש – נפט, שנוסף לעץ וכסף מהמשחק הראשון. המשחק גם הציג דמויות גיבורים, שהן דמויות בעלות שם ודיבוב משלהן ושהגיעו עם יכולות הייחודיות להן. הבינה המלאכותית של האוייבים גם היא שופרה מעט ונתנה לכם יותר אתגר, לצד העובדה שכעת יכולתם לסמן בו זמנית תשע יחידות חיילים, מה שהפך את ניהול הקרבות למשימה הרבה יותר נוחה.
גם כאן יכולתם לבחור בין האם לשחק את בני האדם או האורקים, כשהעלילה ממשיכה את המשחק הראשון ומציגה לנו את המלחמה השנייה בין שני המינים. למרות שכמו קודם לא היה הבדל גדול בין שני הצבאות, המשימות לעומת זאת היו שונות לגמרי ולקחו אתכם במסלול שונה, כך שהייתה סיבה מצויינת לשחק במשחק פעמיים.
אבל כמו המשחק הראשון, גם וורקראפט 2 מרגיש קצת איטי במונחים של היום. הוא עדיין משחק מאוד כיפי, אבל בהחלט ידרוש מכם לא מעט סבלנות.
לשמחתנו הבעיה הזאת נפתרה בוורקראפט 3, שיצא מספר שנים מאוחר יותר ב-2002, לאחר שבליזארד לקחה הפסקה עם המותג לטובת סטארקראפט ודיאבלו.
המשחק השלישי היה הרבה יותר מבוסס עלילה והפך את דמויות הגיבורים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. במקום שלבים שלכל אחד משימה, כעת המשחק היה מחולק לקמפיינים, שבכל אחד מהם שלטתם על צבא אחר – בני האדם, האורקים, האל-מתים והאלפים. במקום משימות מוגדרות מראש, הייתם מקבלים קווסטים בזמן שחקרתם את המפה, קווסטים שהייתם צריכים לסיים כדי להתקדם בעלילה. בנוסף, כל החלק של ניהול הבסיס נעשה הרבה יותר נוח ופשוט, ואיסוף המשאבים – החלק המייגע במשחקים הקודמים – הפך למהיר פי כמה, כך שלוקח הרבה פחות זמן להגיע לרגע שבו אתם יוצאים עם החיילים שלכם לחקור את השלב.
כל זה הפך את המשחק להרבה יותר מבוסס אסטרטגיה ואקשן, ולכן לדעתי להרבה יותר כיפי. זה משחק שללא ספק עומד במבחן הזמן, וחברת בליזארד אפילו שחררה לו פאטץ' לפני מספר חודשים. כן כן, בהפרש של ארבע עשרה שנים! הפאטץ' משפר את התמיכה של המשחק במערכות הפעלה מודרניות. אחרי זה אי אפשר שלא להעריך את בליזארד על זה שהם לא נוטשים את המשחקים הישנים שלהם.
מצד שני הם כן נטשו את סדרת וורקראפט המקורית לטובת הספינאופים "World of Warcraft" ו-Hearthstone. אבל למרות דעיכתו של ז'אנר האסטרטגיה בזמן אמת אי אפשר שלא לקוות שיום אחד- אולי בכל זאת – יצא וורקראפט 4.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems
Sion Tziki Sasson
מפתיע שלא התייחסתם למשחק שבוטל Warcraft adventures ושדלף במלואו לרשת לפני חודשיים.
מהלך מדהים וייחודי….