יותר מעשור חיכו מעריצי Final Fantasy למשחק ה-15 בסדרה הוותיקה. האם ההמתנה הענקית הזאת הייתה שווה את זה? בואו לגלות
כבר לפני 10 שנים חברת Square Enix הכריזה על הכותר ה-15 בסדרה הראשית של Final Fantasy. הוא התחיל בכלל בתור ספין-אוף ל-Final Fantasy 13, ואי שם במהלך שנות הפיתוח הפך לכותר בסדרה הראשית עם הבטחה להיות הכותר הגדול ביותר שהיה עד היום עם עולם פתוח ומערכת קרב מבוססת אקשן. שנים של טריילרים, דמואים ואייטמים באתרי גיימינג על דחיות תאריכי יציאה, וסוף סוף אנחנו זוכים לשחק בתוצר המוגמר. אבל האם כל ההייפ וההמתנה הארוכה השתלמו?
הפעם המשחק לוקח אותנו לממלכה בשם Lucis, ועוקב אחר יורש העצר, הנסיך נוקטיס (המכונה בקצרה נוקט) ושלושת חבריו פרומפטו, גלדיוס ואיגניס שמשמשים לו כמלווים ושומרי ראש. המשחק מתחיל כשארבעתם לוקחים את המכונית המגניבה של נוקט ויוצאים לנסיעה לעיר הבירה של אומה שכנה לצורך נישואיו הקרבים. אבל המסע הזה משתבש כשהאימפריה של Niflheim בוגדת בממלכת Lucis ופולשת לתוכה, ונוקט וחבריו מוצאים עצמם נמלטים מצבא Niflheim ששולח לכל מקום חיילים לרדוף אחר החבורה. אבל כמובן שנוקטיס לא ישב בשקט כשהממלכה שלו נמצאת בצרה, ולכן הוא וחבריו ינסו להלחם בכל דרך שתקרה בדרכם, ובדרך לעזור לו לחזק את הכוחות העתיקים שעוברים במשפחתו ושיעזרו לו להלחם ב-Niflheim.
אבל למרות עלילת הרקע העגמומית והרצינית למדי, למעשה רוב המשחק מרגיש כמו טיול של ארבעה חברים טובים שהלכו לחפש לעצמם הרפתקאות, וזה גם מה שמציל את המשחק מכשלון במחלקת העלילה. מדוע אתם שואלים? כי העלילה של המשחק יכולה להיות מבלבלת לפרקים ומסיבה מוזרה מצפה מכם לראות את הסרט "Kingsglaive: Final Fantasy XV" שיצא בצמוד ליציאת המשחק, כך שמי שלא ראה אותו יישאר עם לא מעט שאלות. אני באמת לא יודעת מי ב-Square Enix חשב שזה רעיון טוב, כי האמת שזה פשוט רעיון נוראי, לצפות מהשחקנים להשלים את העלילה ממקור חיצוני. אפילו במחלקת הCGI והקאטסינס המרהיבים שאנחנו רגילים לקבל מסדרת פיינל פאנטזי צפויה לכם אכזבה. יש מעט מאוד כאלה, וחלק מאלו שכבר יש לקוחים מהסרט.
אבל כאמור מה שמציל את המשחק הוא ההתמקדות דווקא במסע של נוקטיס וחבריו, בקשר ביניהם ובמה שהם עוברים בכל רגע נתון. לכל אחד מהחברים אופי ייחודי: נוקטיס על אף מעמדו, הוא בחור קצת מופנם וקצת מפונק. פרומפטו הוא חבר של נוקטיס מבית הספר, והוא מלא חיים, מצחיק ופזיז. גלדיוס לעומתו, הוא שומר ראש ותיק שלא ממהר להכנס לצרות, ואיגניס הוא הבחור המחושב והרציני. במהלך כל המסע הזה, החבורה לא מפסיקה לדבר, לפטפט ולזרוק הערות אחד לשני, על דברים שמתרחשים באותו רגע, או על דברים שקורים בעולם. והדיאלוגים ביניהם זה אחד הדברים הכי טובים שקרו למשחק, יחד עם הדיבוב האיכותי (גם באנגלית וגם ביפנית) שממש מבטא את האופי הייחודי שלהם. שזה מצויין כי כאמור הם כמעט ולא שותקים.
ארבעתם יעברו הרפתקאות מטורפות לגמרי, והמשחק מספק כמה וכמה רגעים אפיים ומלאי אקשן, קרבות בוסים שישאירו אתכם חסרי נשימה, ולא מעט רגעים מרגשים.
אבל החלק השני של המשחק הוא המסע של החבורה ברחבי העולם ברכב המלכותי ה"Regalia". אפשר לנהוג ברכב, אבל זה ממש ממש לא קרוב לנהיגה נורמלית, אלא יותר לנסיעה על מסילה קבועה. אז בד"כ פשוט בחרתי בנהיגה אוטומטית שמעבירה את ההגה לאיגניס. ולא, זה לא משעמם כמו שזה נשמע. יש למשחק נוף משגע, וממילא תמצאו את עצמכם חונים כל כמה שניות כדי לחקור נקודות מעניינות במפה.
בנוסף לרכב, תוכלו להשכיר את שירותיהן של ציפורי צ'וקובו ולהכנס לעומקן של סביבות שונות, לחפש מקומות נסתרים ואוצרות וכמובן להכנס לדאנג'נס מסוכנים שיעניקו לכם בסופם כלי נשק חדש לנוקטיס.
במהלך הטיולים שלכם תצטרכו גם לשים לב לשעה של היום, כי בערב תתקלו במפלצות חזקות במיוחד. כך שלרוב לקראת ערב תרצו להגיע לנקודת קמפינג או למלון. הצורך הזה גורם לכם לתכנן את הדרך לאותו היום, ומוסיף אמינות לעולם המשחק, אבל ייתכן שלא כל השחקנים יתחברו לקונספט הזה שקוטע את המשחקיות שלכם.
בזמן קמפינג, תוכלו לנצל את כישורי הבישול של איגניס שיבשל ארוחה שתחזק אתכם ליום שאחרי, ובמהלך המסע הוא יילמד מתכונים חדשים וטובים יותר כשתמצאו מרכיבים חדשים בשדה, או תאכלו ארוחה במסעדה. נוקטיס אוהב דייג, ותוכלו ללכת לנקודות דייג במקומות שונים בעולם ולתפוס דגים שאיגניס יכול לבשל בערב (או פשוט למכור אותם). ופרומפטו אוהב צילום, כך שבסוף כל יום הוא יציג לכם את התמונות שצילם במהלכו ותוכלו לשמור אותן ולשתף עם חברים.
האופי של כל דמות גם בא לידי ביטוי בסגנון הלחימה שלה. הפעם מערכת הקרבות מבוססת אקשן, ובתור השחקן, אתם שולטים על נוקטיס, והיכולת המיוחדת שלו לזמן כלי נשק ולשגר את עצמו ברחבי שדה הקרב. החברים שלכם יתקיפו על דעת עצמם ואין לכם שליטה עליהם, מלבד האפשרות לגרום להם להפעיל יכולות מיוחדות כשמד היכולות מתמלא. בנוסף, החברים גם ישתפו פעולה לקומבואים שונים, כשתבצעו פעולות מסוימות ע"י נוקט כמו התחמקות ממתקפות. תוכלו גם להשתמש בקסמים, אבל הפעם מדובר יותר בסוג של רימוני קסם שאתם מייצרים בעצמכם, כך שהשימוש בהם מוגבל בכמות ודורש תכנון זהיר, כי גם אתם והחברים שלכם יכולים להפגע מהם, ולא רק היריב.
אגב – מי שמתגעגע לקרבות בתורות שאפיינו חלק מהמשחקים הקודמים בסדרה, יוכל להדליק את ה-wait mod שיאפשר לכם לתכנן כל מהלך שתבצעו. לי אישית זה נראה כמו מצב משעמם למדי, ולכן בחרתי להישאר עם מצב האקשן, שדורשת קצת הסתגלות, והיא הרבה יותר מעבר מלחיצה על כפתורים בלי להבין מה אתם עושים. למעשה אם זה כל מה שתעשו, יהיה לכם ממש קשה. המשחק דורש מכם לשים לב למה שקורה מסביבכם, שזה לא תמיד פשוט עם כל הבלאגן שהולך שם בד"כ. אבל בדיוק בשביל זה יש את החבורה שתוציא אתכם מצרות, ותוכלו לחזק את הקשר איתם וללמד את הדמויות יכולות חדשות ע"י עץ יכולות.
כדי לחזק את הדמויות אף יותר, לעלות רמות ולקנות ציוד טוב יותר, המשחק מעודד אתכם לטייל ברחבי העולם של המשחק ולבצע משימות צד. לצערי הרב, כמעט כולן מבוססות על "לכו לשם, תהרגו את המפלצת הזאת, לכו לפה, תמצאו לי את החפץ הזה". אין איזה סיפור מרתק מאחוריהן, ולכן בשלב מסויים הפסקתי לעשות אותן, למעט משימות שמביאות כסף, או משימות צייד מפלצות שמספקות אקשן ואתגר. ללא ספק, המשימות של העלילה הראשית הרבה יותר מספקות, והאמת שחבל. כי זה עולם די מרתק, וחבל שלא הייתה יותר השקעה, בייחוד כשנזכרים כמה זמן הוא היה בפיתוח.
המשחק עצמו יחסית די קצר למשחק פיינל פאנטזי מסורתי, ואפשר לסיים אותו אפילו תוך 30 שעות. לגיימרים מבוגרים ונטולי זמן, זה דווקא מצויין. ייתכן שמעריצי הסדרה הותיקים יקבלו את זה פחות בהבנה.
לסיכום, נראה שכרגיל אובר ההייפ וההמתנה הארוכה קצת מעיבים על הטעם של משחק שהיה יכול להיות טוב בכל מצב אחר. אל תטעו, זה עדיין משחק מהנה מאוד. הוא מספק חוויה נהדרת מלאה באקשן, קטעים אפיים, טיול בעולם יפייפה וחי, והדמויות הראשיות שלו מצויינות. אבל הוא מאכזב בתחום העלילה ומשימות הצד, וזה ממש צורם לנוכח הזמן הארוך שבו המשחק היה בפיתוח. ולמרות שהפעם Square Enix ניסו להתאים את הטעם של המשחק יותר למערב, בכנות, אני לא לגמרי בטוחה שאנשים שמעולם לא נגעו במשחק תפקידים יפני יתחברו אליו. בקיצור, בתור חובבת של משחקי תפקידים יפניים, אני עדיין ממליצה על המשחק בלב שלם, אבל הוא בהחלט יכל להיות הרבה יותר.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems