אוכל סרטים, אבל לא כמו Retina
ה-N12 מציג סרטי וידאו באיכות גבוהה בצורה טובה. הצבעים חדים וחמימים, התמונה ברורה וכל מכלול הפרטים הטכניים שאמורים לפעול בכדי להציג וידאו בצורה מושלמת עובדים נפלא. עם זאת, עדיין מרגישים שחסר משהו, המסך מרגיש פשוט מדי וישן מדי, ולא הצליח לרגש אותנו כמו מסכי ה-SuperAMOLED או מסכי ה-Retina. עם זאת, חשוב לזכור שה-N12 עולה כשליש ממחירו של האייפד בארץ, ולכן אין מה להשוות, מה גם שנהינו מאוד לראות סרטים, למרות ההתפנקות של ה-Retina.
האזנה למוסיקה
ה-N12 מכיל את הנגן המובנה של אנדרואיד, ומעוצב בדיוק כמו הנגן שראינו כבר ב-xoom של מוטורולה. העיצוב מינימליסטי ובעת ניגון על המסך מופיעים לחצנים המאפשרים לעצור את השיר, לעבור לשיר הקודם ולשיר הבא ומעבר לספריית המוסיקה. הנגן מגיב טוב ללחיצות על מסך המגע ומתרגם אותם לפקודות במהירות רבה, הדפדוף בספריית המוסיקה נוח מאוד וכולל בתוכו מעברים תלת-מימדיים מרשימים, ושיטות ארגון ותפעול של הספריה באופן נוח במיוחד.
איכות השמע פנטסטית, במיוחד כאשר משתמשים באוזניות איכותיות. כאשר מנתקים את האוזניות, האיכות נעלמת (כמובן) ואנו מוצאים את עצמנו מאזינים לרמקול המובנה של המכשיר. הרמקול, תופתעו לגלות – דווקא לא כל כך רע, ואם נעלה שלב נוסף באמירה זו נספר לכם שאיכות הרמקול המובנה של ה-N12 לא נופלת מזה של האייפון 4.
מכונת משחקים משומנת
הגיימרים מביניכם ודאי חשים צמרמורת קרה ולא נוחה עולה במעלה עמוד השדרה שלהם. "איך אתם מעיזים לקרוא לטאבלט, ועוד סיני, ועוד לא ממותג – מכונת משחקים? משומנת?". אנחנו יודעים שזהו ביטוי קצת ממש גדול, אבל עצם העובדה שאיחרנו בשבוע את תאריך הגשת הביקורת – זה אומר הכל.
חוויית המשחק, הן במשחקים פשוטים ומפגרים כמו הציפוים הזועמות, או הנינג'ה שחותך פירות, והן במשחקי תלת מימד עם גרפאיקה מעולה – ה-N12 מעניק למשתמש חוויית משחק שגורמת לו להזיע, ועושה לו אוברקלוק של 200 אחוז לקצב פעימות הלב.
המסך בגודל 7 אינץ' נוח לכל סוג המשחקים: במשחקים כגון Fruit Ninja הוא נוח דיו בכדי להחזיקו ביד אחת וביד השניה לשסף גרונות, אההה פירות. במשחקי FPS ו-Shooters למיניהם, כפתורי השליטה הממוקמים בצד המסך פשוט נוחים לגישה באמצעות שתי האגודלים.
חוויית המשחק של ה-N12 ממכרת בטירוף, במחשקים הדורשים מד תאוצה כגון Asphalt המוכר, החיישן עובד מצויין ומגיב מעולה להזזת המכשיר. בכל משחק אחר – הקומפלקס של מסך קטן, רזולוציה בינונית וחומרה לא רעה בכלל עובד פשוט פנטסטי, אפילו ה-PlayStation Vita שלנו נשאר מאוד מאוכזב בפינת החדר, בעודו מחובר למטען, כאשר העדפנו להרוג אויבים וירטואלים דווקא דרך ה-N12.
ה-N12 אינו מצוייד במצלמה קדמית כמו שאר הטאבלטים שכבר יצא לנו להכיר. וכן, זה חיסרון, אם כי חיסרון לא גדול. לדעתנו – מצלמה בטאבלט זה פשוט דבר לא נוח. השטח של הטאבלט גדול יותר מכל מצלמה אחרת ולכן, הצילום איתו פשוט אף פעם לא נוח.
עם זאת, המצלמה הקדמית של ה-N12 טובה דיה לכל שיחת וידאו, אפילו עם אובאמה. איכות הצילום – לא משגעת, לא הפילה אותנו, אבל סבירה. לגבי צילום סטילס – זוועתי, התמונות מלאות בגרעון דיגיטלי, מטושטשות, מתות, חסרות צבע וחדות – מאכזב.
סוללת ה-4500mAh של ה-N12 מאפשרת לו לחיות כ-5 שעות רצופות במצב של משחק, גלישה, צפייה בוידאו או גלישה באינטרנט, או לחלופין עד 12 שעות של האזנה למוסיקה, לפני שהוא יצטרך ללגום חשמל מהשקע שבקיר. אנחנו הסתדרנו איתו יומיים שלמים, בשימוש מפעם לפעם: קצת משחקים, קצת יוטיוב, קצת סרטים וקצת מוסיקה – הוא הסתדר מעולה.
