ביצועים, ממשק ושימושיות
ביצועים, ממשק ושימושיות
בכל הנוגע לביצועים, נקודת הפתיחה של ה-OnePlus 5 מצויינת – הוא מתבסס על ה-SoC המתקדם ביותר שניתן להשיג, ה-Snapdragon 835 של קוואלקום, וכולל כמות מכובדת של 6GB ואפילו 8GB זיכרון (בדגמי ה-64GB וה-128GB בהתאמה).
ואכן, הדבר הראשון שמרגישים כשלוקחים את הטלפון לידיים זה כמה שהוא מהיר. נגיעה קלה על סורק טביעות האצבע והמכשיר פתוח עוד לפני שהספקתם למצמץ. חד משמעית מדובר בסורק טביעות האצבע המהיר ביותר שנתקלנו בו מעולם עד כה. בהשוואה למשל ל-Galaxy S7, שבו גם יש צורך ללחוץ על כפתור הבית הפיזי לפני שסורק טביעות האצבע בכלל נכנס לפעולה, וגם לאחר הלחיצה עוד מספיקים לראות את מסך הנעילה לחצי שניה לפני שהוא נפתח, פה מדובר בפעולה זריזה משמעותית שגם חוסכת לחיצה מיותרת וגם פועלת משמעותית יותר מהר. זה עד כדי כך מהיר, שבהתחלה חשבנו שמסך הנעילה כלל לא הוגדר.
גם בכל הנוגע לשימוש שוטף הביצועים כמובן לא איכזבו, הפעלה ומעבר בין האפליקציות מתבצע בצורה חלקה, גלישה באינטרנט היא מהירה מאוד (ובהשוואה ישירה ל-Galaxy S7, כל האתרים נטענו מעט מהר יותר כשגלשנו אליהם עם ה-OnePlus 5), אפליקציית המצלמה נפתחה מיידית ללא עיכובים, ובגדול – אין הפתעות. מדובר בביצועים של מכשיר דגל לכל דבר.
המכשיר מגיע עם מערכת הפעלה OxygenOS המבוססת על אנדרואיד 7.1.1 (נוגט), וקרובה מאוד לגירסת האנדרואיד הנקיה. המערכת קלילה ופשוטה לשימוש, ומגיעה ללא אפליקציות bloatware מיותרות. הממשק נוח וכולל הגדרות מתקדמות ולא מעט אופציות להתאמה אישית, למשל האפשרות לקבוע פעולות שונות עבור שלושת הכפתורים הראשיים – דרך לחיצה רגילה, ארוכה, או כפולה. לכל אחת מהאופציות בכל אחד מהכפתורים ניתן להגדיר פעולות מסויימות כמו פתיחה של המצלמה, פתיחה של חלון חיפוש, כיבוי המסך ועוד. לצערנו – לא היה ניתן להגדיר לפעולה פתיחה של אפליקציה ספציפית.
כמו כן המכשיר מאפשר הגדרה של מגוון swipe gestures, למשל פתיחה מהירה של פאנל ההתראות בהחלקת אצבע מכל נקודה במסך הבית (ולא רק מהקצה העליון) – זה כשלעצמו פיצ'ר שגרם לי עד היום לזנוח את לאנצ'ר ברירת המחדל ולהתקין דבר ראשון Nova Launcher בכל טלפון גדול פיזית שהיה ברשותי, מכיוון שאחרת הגישה לפאנל ההתראות דרשה גמישות-אצבעות ממש לא סבירה.. משמח לראות שברירות המחדל שמגיעות עם המכשיר חושבות על כל הדברים הקטנים.
ברמת האפשרויות המתקדמות יותר, אלו שלא ניתן בהכרח להשיג במכשירים אחרים גם לא באמצעות החלפת לאנצ'ר, ניתן למצוא למשל את האפשרות לקבוע לחיצה כפולה על המסך עבור הדלקת המכשיר כאשר המסך מכובה, או למשל הגדרה של פעולות מסויימות על ידי ציור של האותיות O / V / S/ M / W על גבי המסך – כולל, למשל, מה שהיה חסר בהגדרות הכפתורים הראשיים – הפעלה של אפליקציות ספציפיות.
מי מכם שמשחקים הרבה בטלפון, ישמחו לדעת ש-OnePlus שילבו במכשיר מצב "גיימינג", אשר חוסם התראות ומבטל את כפתורים המגע בזמן משחק, כמו גם להקליט את המסך על מנת לשתף את סרטון המשחק שלכם לאחר מכן.
המיקום של הרמקול הוא לא אידיאלי. הרמקול אומנם חזק, אבל הוא ממוקם בצד השמאלי של החלק התחתון והוא נחסם כלכך בקלות על ידי היד שמחזיקה את הטלפון שזה פשוט לא יאמן. ייתכן שמדובר בהרגל ("אתם מחזיקים אותו לא נכון") אבל בשורה התחתונה במכשירים שבהם הרמקול ממוקם בצד הימני – מהניסיון שלנו הוא נחסם הרבה פחות. לזכותו כאמור יהמר שהוא נשמע חזק וברור, והצלצול שלו נשמע חזק יותר באופן משמעותי מזה של ה-Galaxy S7 למשל.
הטלפון
הטלפון
לפעמים אנחנו שוכחים שהמטרה של הטלפון החכם היא לשמש גם כ…טלפון. במקרה של ה-OnePlus 5 נראה שתכונה זו לא נשכחה מאחור, ואיכות השמע של שני הצדדים בשיחה היתה טובה – במיוחד במקומות בעלי קליטה בעייתית. בהשוואה ל-Galaxy S7, iPhone 7 ומכשירים נוספים, נראה שבמקומות בהם הם התקשו לקבל קליטה טובה והתנדנדו סביב 2 פסי קליטה בלבד, ה-OnePlus 5 הראה קליטה מלאה או כמעט מלאה, ובמקומות בהם הם איבדו קליטה לחלוטין והשיחה נקטעה כמעט באופן שיטתי, הוא לא איבד ושמר על שיחה חלקה לאורך מספר ניסיונות.
המסך
המסך
בניגוד לשאר היצרניות בשוק, OnePlus החליטה להישאר עם רגליים על הקרקע ולא לעוף למחוזות ה-2K/4K הרחוקים. המסך של ה-OnePlus 5 הוא בגודל 5.5" וברזולוציה של 1920×1080 "בלבד", בעל הגנת גורילה גלאס 5 למניעת שריטות/שברים. לדעתנו בכל הנוגע לרזולוציה מדובר ביתרון, שכן אין שימוש מעשי לרזולוציות גבוהות יותר (מלבד אולי שימוש כתצוגה ל-VR, אבל יש שיאמרו שמדובר בגימיק בלבד) ומהצד השני זה מאפשר חיסכון לא קטן בצריכת הסוללה. 1+ מבחינתנו.
ניתן לכייל את המסך לפי 4 פרופילי צבע: כיול ברירת המחדל, כיול DCI-P3, כיול sRGB וכיול מותאם אישית. יחד עם זאת חשוב לציין שכיול ה-sRGB הינו חלקי בלבד, שכן המסך מכסה רק 89.8% מהתקן, עם צבעים שנראים לא משהו – בעיקר באיזור האדום. בסופו של דבר אנחנו מצאנו את פרופיל ברירת המחדל למועדף ביותר, למרות שמבחינת דיוק הצבעים הוא לא אידיאלי. פרופיל ה-sRGB לדוגמה היה הרבה יותר מדוייק מבחינת הצבעים, אבל הוא פשוט הרגיש דהוי עם צבעים "מתים" מדי. אומנם הצבעים יותר מדוייקים טכנית אבל בטלפונים לדעתנו זה לא עושה את זה, ויש עדיפות לפרופיל צבעים עם יותר פאנץ'.
יש גם מצב לילה שמעבר להנמכת עוצמת התאורה למינימום גם יחליף את פרופיל הצבעים באופן זמני לכזה שיקל על העיניים לצפיה בחושך. ניתן להפעיל אותו ידנית או לקבוע אליו מעבר אוטומטי יומי בהתאם לשעות. מצב מעניין נוסף הוא מצב ה"קריאה", שיהפוך את המסך הצבעוני למסך בגווני אפור, סטייל אמזון קינדל עם תצוגה שנראית כאילו היא מודפסת בדיו (e-ink) ונוחה במיוחד לקריאה של טקסטים ארוכים. גם את מצב זה ניתן להפעיל ידנית, או להגדיר לו להידלק אוטומטית בהפעלה של אפליקציות ספציפיות.
בשימוש מול שמש ישירה עם עוצמת תאורה מקסימלית המסך נראה בסדר גמור והיה קריא למדיי, אם כי היה ניתן להבחין בהפרש קל לטובת העוצמה המקסימלית של ה-Galaxy S7 (כאשר הגלקסי הוגדר במצב אוטומט, מה שנותן לו "בוסט" בתאורה המקסימלית). בפועל בלי השוואה ישירה בין שני המסכים ההבדל לא היה מהותי, שניהם היו מעדיפים לעבור לצל (כמו כל מסך טלפון) אך שניהם גם היו שמישים יחסית גם בשמש הישירה.