יצאנו לבית אריקסון בכדי לבדוק מה מחכה לנו, וגילינו כמה דברים מפתיעים אודות שוק הסלולאר. את הראיון ניהלנו עם שני בכירים באריקסון:
- דימיטרי פילקובסקי – מנהל טכני בכיר באריקסון ישראל
- ערן מנגד – מנהל טכני באריקסון ישראל
מה אריקסון עושה בימים אלו?
"זוהי שאלה טובה, כרגע יש לנו מספר התמקדויות: החל במציאת פתרונות חכמים לעומס תעבורת הנתונים, דרך טיפול בניהול של מערכות תשלומים, וכמובן גם פתרונות חכמים להגדלת תעבורת הרשת. כיום, תופתע לשמוע שדווקא רשת ה-GSM היא זאת ששולטת ב-80-90 אחוזים מהעולם."
מה הפתרונות שאריקסון מציעה בכדי לפתור את עומס התעבורה ברשת?
"אחד הפתרונות הישימים לבעיה, הוא פשוט לרכז מספר אתרי תקשורת (אנטנות ונקודות גישה) בצפיפות גבוהה יותר, דווקא במקומות בהם יש ריכוז אוכלוסין גדול יותר כמו אצטדיוני כדורגל, קניונים וכו'. הפתרון השני הוא פתרון שהפך לדבר הכי לוהט בתעשייה הזאת – רשתות הטרוגניות."
רשתות הטרוגניות?
"אלה רשתות שמורכבות מכמה שכבות: יש שכבת מאקרו שהיא השכבה הבסיסית, הרשת הקיימת שכולם כבר מחוברים אליה, לרבות GSM, HSPA וכו'. השכבה השנייה תהיה שכבת Pico Cells, שהם תאים זעירים שיוכלו לתת מענה נרחב יותר לדרישת תעבורה. השכבה השלישית תהיה Wi-Fi, שכמובן תהיה חייבת להיות מנוהלת על ידי אותו ספק כמו השכבה הראשונה והשנייה.
הרשת כמובן, תהיה רשת חכמה שיודעת להבין את השירות שהמשתמש מתכוון לצרוך בעת התחברותו אליה. הרשת תקצה למכשיר את השכבה המתאימה ביותר עבורו, תוך חישוב המשתנים כגון סוג השירות, צריכת תעבורה וכו'. וכך בדיוק – מקבלים הרבה יותר תעבורה, במהירות רבה יותר – על אותו הספקטרום."
ומה לגבי דור רביעי?
"אנו חוזים שבעוד 3-4 שנים, רשת ה-LTE שמכונה גם "דור רביעי" תתפוס את מקום ה-GSM. הבעיה היא שספקטרום גלי הרדיו הולך ואוזל. הוא הופך למשאב יקר, ומפעילים משלמים המון כסף עבורו. חברת מירס לדוגמא שילמה לאחרונה 700,000 שקל על חתיכת ספקטרום, ולמרות שמפעילות באירופה משלמות מיליארדים על חתיכות כאלה – פה זה די הרבה.
דבר ייחודי לרשת ה-LTE הוא מהירות ההעלאה, שנושקת ל-50 מגה-ביט בשנייה. זוהי מהירות גבוהה שמתאימה בעיקר לשירותי סטרימינג מתקדמים, החל מגיימינג ועד לשידורי טלוויזיה באיכות גבוהה – הישר למכשיר הנייד".
מהו המצב בעולם כרגע?
כרגע רשת ה-GSM היא הפופולרית ביותר. היא שולטת בכ-90% מכלל הרשת בעולם. רשת ה-UMTS שולטת בכ-35 אחוזים, ורשת ה-LTE זוכה רק לטעימה קטנה של 3-4 אחוזים מכדור הארץ. לקראת שנת 2016 רק נראה את ה-LTE קורמת עור וגידים, וחוזים כי היא תשלוט בכ-35 אחוזים מהרשת."
כמה אריקסון מעורבת בשוק הישראלי?
"אריקסון מחזיקה ב-100 אחוזים מהתשתיות של המפעילה "פלאפון", עוד 100% מהתשתיות בפרטנר וכ-70 אחוזים מרשתות הדור השלישי בסלקום, כאשר את שלושים האחוזים הנותרים מחזיקים נוקיה וסימנס. כמו כן, כרגע הרשתות בארץ עוברות תהליך מודרניזציה. סלקום ופלאפון, שתיים מהמפעילות הגדולות בארץ כבר בשיתוף עם אריקסון מתחילות להגדיל את הרשתות ולהוסיף פריסות חדשות ברשת הדור השלישי". בנוסף לכך, אני מאמין שכבר בשנה הבאה נתחיל לראות את רשת ה-LTE נפרסת ברחבי הארץ.
בתערכות הסלולר MWC השיקה אריקסון את חזונה בנוגע לתכנון, עיצוב ומימוש מרכזי נתונים בענן כפלטפורמה מלאה, הכוללת את ניהול הענן ואבטחתו. כמהלך נדרש מצד חברה בגודלה של אריקסון, בעידן בו המידע שלנו עוזב את הדיסק הקשיח ועובר אל ענן המידע, רצינו לשמוע מה לאריקסון מה יש לומר על כך.
אריקסון למעשה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להגביר משמעותית את זמני הטעינה של אתרי אינטרנט במכשירים סלולארים. הרעיון מבוסס על Caching – כאשר מכשיר ישלח בקשה לטעינת דף אינטרנט מסויים, הבקשה לא תעבור בין השרתים עד הגעתה לשרת הספציפי. האתר יישמר על שרת קרוב יותר בבעלות המפעילה, וכך זמן התגובה יהיה מהיר יותר משמעותית.
כמובן שלא את כל אתרי האינטרנט ניתן לשמור תחת אותם השרתים, אבל יש אתרים נבחרים כדוגמת פייסבוק, יוטיוב וגוגל שאליהם נשלחות מיליארדי בקשות התחברות ביום. המערכת המעוננת תדע גם לבחור לפי נתונים כמו כמות בקשות וזמני גישה אל השרתים את האתרים הנפוצים ביותר, ולייצר להם עותקים בשרתים הפנימיים של המפעילה."
לאחרונה הודיעה אריקסון גם על כניסתה לשיתוף פעולה עם יצרנית המכוניות VOLVO, בפרוייקט המכונית החשמלית שלה. היכן נראה את הלוגו של אריקסון בתוך רכבי העתיד?
"זהו פרוייקט מעניין מאוד. המטרה היא להתקין מכשירים בתקן LTE במכונית החשמלית. אותו מכשיר ישלח נתונים באופן למרכז הבקרה – החל מצריכת סוללה ממוצעת, עד למיקום GPS. דבר זה יאפר למעשה לרכב לתכנן מסלולים חכמים שבהם תחנות טעינה, מרכזי שירות או כל מה שהמשתמש יגדיר.
הקונספט של וולוו הוא מעט שונה זה של BetterPlace. מקור האנרגיה ברכבים של וולוו לאו דווקא יגיע מתחנות טעינה, אלא משקע בבית של המשתמש. אחד מהשירותים שאריקסון מפתחת עבור מקרה כזה – הוא מערכת גביה חכמה. כך שלא משנה היכן או באיזה שקע חשמל המשתמש בחר לטעון את הסוללה של הרכב, החיוב – ייכנס לחשבון החשמל של בעל הרכב ולא של בעל הבית."
אריקסון יודעים מה אתם אוהבים
אריקסון, שקדה בתקופה האחרונה על מחקר החושף הכל אודות היחסים בין הלקוחות לבין המפעילות הסלולאריות, או במילים אחרות – מה הלקוח באמת רוצה מהמפעילה שלו.
המחקר מגלה שהצרכנים שופטים את המפעילים על פי נוהלי השירות והתמיכה שלהם, תמריצים בוני נאמנות, ושירותי גביה ותשלום. בנוסף, נראה שלסוגים שונים של אנשים יש צרכים שונים. אצל אנשים מבוגרים יותר ונלהבים פחות מטכנולוגיה, תהליך הרכישה הראשוני ממלא תפקיד מכריע בחוויה הצרכנית.
לעומת זאת, צעירים בעלי מקצוע נמשכים לתמריצים בוני נאמנות, כגון הצעות יזומות לעבור לתכנית שירות המתאימה לדפוס השימוש שלהם. עבור ההורים, תהליך החיוב הוא החשוב ביותר. מכיוון שהם מעוניינים בבקרה, רוצים ההורים את היכולת לפקח על השימוש שלהם ושל ילדיהם – באופן מקוון או באמצעות יישום.
בכדי להבין לעומק את חוויות הצרכנים, ראיינו מעבדות המחקר של אריקסון קרוב ל-3000 אנשים מארה"ב, ברזיל ורוסיה. בדרך זו הצליחו ללקט במעבדות המחקר של אריקסון ממצאים ייחודיים המאפשרים למדוד את שביעות רצון הצרכנים ולזהות תחומים שניתן לשפר במטרה להטיב את חווית הצרכן.
להיות קשובים לצרכנים |
למה אריקסון יצאה למעשה במחקר הזה?
"אריקסון לא מוכרת שירותים כמפעילה, היא מקימה ומתחזקת תשתיות עבור מפעילות אחרות. אך כמו שיש צורך במהירות גבוהה יותר, בתעבורה רחבה יותר ובטכנולוגיה מתקדמת יותר –אריקסון מספקת גם מידע אודות הצרכנים עצמם. המידע עוזר למפעילות עצמן ולאריקסון לגלות מה הצרכנים צריכים יותר, ובהתאם לכך – אריקסון מוצאת את הפתרונות עבור דרישות הצרכן ומיישמת אותם בשביל המפעילות.
אחד הדברים שאני הכי גאה בהם באריקסון זה היכולת שלה, בעקבות המחקרים הללו, לדעת להבדיל בין מה טוב, ומה טוב פחות. לדוגמא, כאשר אריקסון עמדה בצומת בין הימור על טכנולוגיית ה-WiMax לבין טכנולוגיית ה-LTE – אריקסון עשתה את הבחירה שבדיעבד, הייתה הבחירה הנכונה. בעקבות מחקרים רבים שערכו אריקסון, ידענו ללכת על ה-LTE, שכיום נראית כטכנולוגיה מהירה ועוצמתית יותר מה-WiMax."
חמישים מיליארד מכשירים חכמים מסביב לגלובוס |
איך אריקסון רואה את העולם בעוד 10 שנים?
"המכשירים יהיו חכמים יותר והרשתות מהירות ונגישות יותר. המכישירים יהיו בתקשורת תמידית עם הסביבה שלהם, באמצעות NFC ורשתות מהירות כגון LTE. מדברים על חזון של כ-50 מיליארד מכשירים חכמים בעולם, שידעו להשתמש באותן הרשתות והטכנולוגיות ולהפיק מהן את המירב עבור המשתמש.
עולם של דברים מתחברים, זה מה שאריקסון רואה. החזון מדבר על רשתות מאוחדות שמנוהלות על ידי מפעיל אחד. הכוונה לשילוב של Wi-Fi בתוך הרשתות הסלולאריות, דבר שיאפשר מהירות והתאמה מרבית לסוג השירות שניתן.
עם זאת, לא מספיק רק לשדרג את המהירויות ולהגדיל את נפחי התעבורה. המערכת צריכה להיות אקולוגית לגמרי. אם הצרכן לא ישתמש בשירות, השירות לא יהיה קיים ולא יהיה טוב, לכן כמו שמידת ההצלחה של העולם אותו אריקסון רואה בעוד 10 שנים מהיום תלויה בנו, כך היא תלויה במשתמשים."