המרדף אחר הודעות נעלמות

 

גאדג'טים נועדו להפוך את חיינו לקלים יותר, ובטוחים יותר. סוכנות ההגנה לפרויקט מחקרי מתקדם דארפ"א (ר"ת Defense Advanced Research Projects Agency) מאמינה בעיקר בחלקו השני של המשפט.

 

הארגון אשר נמצאות באמתחתו המצאות עתירות דמיון כמו פרויקט ATLAS העוסק ברובוטים דמויי אדם, פרויקטPhoenix  העוסק באיסוף ומחזור של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, פרויקטPROTO  העוסק בפרוטזות המופעלות על ידי תהליכי חשיבה ממוחשבים, ולאחרונה התווסף גם פרויקט Mind's Eye שרעיונו הוא ללמד מכונות לנתח מידע בעזרת אינטליגנציה חזותית הקיימת בבעלי חיים בלבד. הפעם תנסה דארפ"א ליצור מכשור אשר ישמיד הודעות לאחר שימוש.

 

 

 

ארגון ארפ"א (ר"ת Advanced Research Projects Agency) הוקם ב-1958, ואפשר לומר ששינה את המציאות כפי שאנו מכירים אותה. כל זאת התרחש בעקבות שיגור לוויין ספוטניק בפברואר 1958 בידי הרוסים, מהלך שגרם לחשש בקרב ממשלת ארה"ב שהכריזה על הקמת סוכנות ארפ"א ובראשה דר. ג'יימס קיליאן, נשיא אוניברסיטת MIT דאז, ומטרתה העיקרית לקדם את העתיד הטכנולוגי של ארה"ב. 

המשימה הראשונה שהוטלה על הארגון הייתה מציאת פתרון טכנולוגי שיוכל להבטיח תקשורת פעילה בתוך ומחוץ לארצות הברית בעת התקפה אטומית שעלולה להאפיל על אמצעי התקשורת. הפתרון שנמצא היה בעצם תחילתה של רשת האינטרנט… לאחר מכן התווספה לשם הארגון האות ד' (D-defense).

העולם כמקשה אחת

 

הארגון חתם לא מזמן על חוזה עם ענקית המחשבים IBM  בסכום של 3.5 מיליון דולרים, המאפשר לה בין יתר החברות המשתתפות לקבל מלגת מחקר בנושא ההודעות הנעלמות.

 

מטרת הפיתוח תהיה ליצור הודעות אלקטרוניות ארעיות, שיוכלו להיות שימושיות בשדה הקרב, ושאפשר להשמידן מרחוק. חברת IBM תנסה להשתמש בתדר רדיו כהדק שיכול לנפץ זכוכית, המכסה שבב סיליקון ויכול לגרום לאידוי השבב. ההדק יהווה את המרעום שישמש לניפוץ ראשוני על פני מצע הזכוכית. מטרתה העתידית של דארפ"א היא לפתח רשתות מבוזרות ורחבות של חיישנים שיכולים לאסוף ולהעביר נתונים, ולאחר מכן יושמדו בכדי למנוע מהם ליפול לידי האויב.

 

שותפה נוספת למיזם היא חברת Xerox – מומחית ביו-אינפורמטיקה ואלקטרוניקה. הפתרון המוצע שלה דומה בעקרון לזה של IBM, ויתפעל מנגנון לחץ שיקיף את המכשיר, ויתפורר בעת שיקבל אות אלקטרוני. חברה נוספת המעורבות בתהליך היא Honeywell Aerospace המתמחה בייצור רכיבים המתכלים בטבעיות, לאחר שהשלימו את ייעודם.

 
לבטח שימושים רבים יתגלו כאשר הפרויקט יסתיים, כמו יתרונות רפואיים שיעזרו בפיתוח חיישנים שהגוף יוכל לספוג. אך לעת עתה המטרה היא השמדת מידע רגיש ויישום "התיישנות מובנית" לתוך מכשור.