הסימולטור הביתי
המכשיר בנוי משני חלקים: פאנל תצוגה ומתאם פלסטיק. המתאם מכיל את כל החלקים המודולריים כשעליו כל התבריגים לחיבור פאנלים נוספים. על המסך ישנים שישה כפתורים מצד שמאל, כשהפונקציה שלהם משתנה לפי המסך הנבחר. בחלקו התחתון ישנם שני כפתורים נוספים שדרכם מחליפים את התצוגה ושני כפתורים עגולים לשליטה באלמנטים שעל המסך. ככה ניתן למשל לבחור במצפן כיוון וכדי לבחור את הכיוון אין צורך להליק עם העכבר על כפתור במסך, אלא פשוט לסובב את החוגה כדי להגיע לכיוון המגנטי הרצוי. ההבדלים הקטנים האלה עושים את השימוש בסימולטור לחוויה הרבה יותר ריאליסטית.
את הפאנל ניתן להניח כנגד משענת מתכת דקה המגיעה מובנית בתוכו, או להבריג למקבע פלסטיק המודולרי ולשים אותו בכל דרך יצירתית אחרת שתמצאו בסימולטור ביתי.
סיכום
אם תשאלו את עצמכם האם הפאנל הזה באמת יכול להחליף את תא הטייס הוירטואלי שב-FSX, התשובה היא לא. אבל אם יש לכם 6 כאלה, אז בהחלט כן.
התצוגה עצמה ברזולוציה נמוכה למדי ככה שתחליף למסך מחשב זה לא. עם זאת 320×240 זה מספיק טוב כדי להנות מהמכשיר.
בהשוואה לפתרונות מסחריים אחרים, המסך של סאייטק נותן תוצאה מוצלחת במחיר סביר ליחידה אחת, אבל אם תרצו לבנות לעצמכם סימולטור ביתי בסיסי, רק המסכים יעלו כ-4,000 שקל. מנגד מסך LCD אחד של 22 אינץ שיציג עליו את כל המידע יעלה פחות מאלף שקל אבל לא יהיו לו כפתורים וזה בהחלט לא מגניב באותה מידה.
מחירו 150 דולר בארה"ב או 660 שקל. ניתן להוריד שישה מדים נוספים בחינם מכאן כדי להוסיף יכולת לראות את המנועים, HSI, ADF, לוח VHF ל-VOR1 ועוד אחד ל-VOR2. הפרקטי מכולם הוא פנל ה-PFD – תצוגה מרכזית של כל המדים החשובים במסך אחד.
הטוב
- קל להתקנה ונוח לשימוש
- מודולרי וניתן להרחבה
- ערכת פיתוח זמינה
הרע
- רזולוציה נמוכה
- מחיר גבוה כערכה
- כשיש בעיה עם הדרייבר – היא דורשת הפעלה מחדש של המחשב