אבי נגד העולם: מצעד המעצבנים של שנת 2012 | דעה

שנת 2012 בישראל הייתה שנה משמעותית מאוד בתחום התקשורת בישראל. לאחר כניסת המפעילות הסלולאריות החדשות, המחירים ירדו, ראינו יותר ויותר תוכניות "ללא הגבלה", התחרות גדלה ואנחנו? רק הרווחנו מכל המהפכה הזאת, הרווחנו הרבה מאוד.

מסתבר שלא כולם מרגישים מורווחים ממהפכת הסלולאר של ישראל. השנה הופתעתי לגלות שהוגשה תביעה ייצוגית, נגד חברת "גולן טלקום" בגלל קשיים בקליטה, בעיות בניוד ובעיקר בעיות של זמינות ושירות. ואני שואל את עצמי: כל אותם האנשים שהתחננו להפסיק את המחירים המטורפים ששילמנו פעם בחודש, כל אותם האנשים שעברו לגולן טלקום, למה ציפיתם?

זוהי מפעילה חדשה, שפועלת בשיטות שונות של שירות ותמיכה, והמחיר ירד משמעותית. אז למה אתם כל-כך מופתעים מהקשיים ההתחלתיים שעוברים על כל חברה בישראל, במיוחד מפעילה סלולארית שרק עכשיו ראתה אור.

גולן טלקום היא חלוצה יחידה מסוגה בתחום התקשורת הסלולארית בישראל, וכמקימת המהפכה אני סבור שלא מגיעה לה תביעה ייצוגית שכזאת. עם זאת, אנחנו עדיין נהנים ממחירי-רצפה, מחירים שלפני שנה-שנתיים לא חלמנו עליהם אפילו, אז איפה הכרת התודה שלכם ישראלים יקרים וקטרנים?

השנה בזק החליטה שמשעמם לה מדי, אז היא יצאה בקמפיין שלכאורה – אמור לשפר את חיינו רבות, ולהפוך את האינטרנט האלחוטי למינימום מגיפה. אז איפה פה הבעיה? הישראלים, והסמארטפונים שלנו, שכבר מזמן הפכו למיני-נתבים.

הכל התחיל בחודש יולי בשנת 2012, חודש בו בזק הציגה את פרוייקט ה-Free Wi-Fi. הפרויקט הוא פרויקט חברתי יחיד מסוגו בארץ, שבא בזמן מצויין: מחאה חברתית, הפגנות על יוקר המחייה והמון, המון תסכול על האינטרנט האלחוטי, שבארץ ישראל נדמה כנדיר מאוד.

מתווה הפרויקט דווקא די פשוט, באמצעות תוכנה מובנית של בזק, יהיה ניתן לשתף כ-10 אחוזים מרוחב הפס הביתי שלכם, ובתמורה – לקבל אינטרנט אלחוטי בנקודות זמינות אחרות, מחוץ לבית, שמשתמשים אחרים החליטו לחלוק באמצעות המיזם של בזק. למען האמת, נשמע כמו רעיון מצויין ומודרני, התואם את תרבות צריכת המדיה במכישירים ניידים בימים אלו, לכל אלה שעוברים ברחוב, יושבים בבית הקפה מתחת לבית, או סתם לערסים שיושבים על הספסל בשכונה ומתים לשמוע קצת עופר לוי ב-YouTube.

ובכן, עד כאן הכל נראה טוב ויפה, אבל מה שהחל עם קמפיין פרסום מסיבי, המון באזז והמון רצון טוב חברתי טהור – עד מהרה נתגלה כדבר שמאוד רחוק מהמנטליות הישראלית המעט אגואיסטית. כפי שניתן לראות במפה הבאה, המופיעה באתר הפרויקט של בזק, ההיענות נמוכה, נמוכה מאוד.

למען האמת, בזק לא עיצבנו אותי בכלל עם הגישה שלהם. הם חלמו לייצר אינטרנט אלחוטי חברתי ומהיר, שיכול לשמש את כולנו, בכל זמן, בכל מקום, מכל מכשיר. במקום זאת קיבלנו פלונטר, חוסר שיתוף פעולה והתייאשות מאוד מהירה של בזק מהפרוייקט הזה. העצבים מופנים לציבור הישראלי, שבכה, צעק ומחא על יוקר המחייה, אך לא לקח חלק בפרוייקט שהיה יכול לשפר את איכות החיים של כולנו, ובמיוחד של אלה שלא יכולים להרשות לעצמם תשלום חודשי לקו-אינטרנט. כמה חבל.

לסיכום, זאת הייתה שנה עם המון עליות וירידות. מהפכות חברתיות, שוק הסלולאר הגועש, מכשירים חדשים בתחום המובייל מלחמה בפיראטיות ועוד רבים ומעצבנים. למרות הכל, קשה לומר שלא ראינו שום דבר טוב בשנת 2012 שבדיוק עכשיו עושה את דרכה לספרי ההיסטוריה.

למרות הכל, לשנת 2013 יש הרבה פוטנציאל להיות מעצבנת יותר. אנחנו צפויים לחזות בלא מעט הכרזות חדשות (ומיותרות), בהרבה חידושים (שבעצם ישנים, אבל למה המציאו את המושג "רטרו") ובהמון רעיונות חדשים, שבאים לשפר את המציאות הקשה, אך לא זוכים ולו לשביב של תקווה מאלה המבקשים אותה.