זמן תגובה
זמן התגובה הוא מדידת הזמן שלוקח לגביש לנוע ממצב מסוים למצב אחר.
למרות שישנו תקן למדידת זמן זה, כל חברה בודקת את המסכים שלה באופן שונה. חלק מהחברות מספקות נתוני זמן תגובה של אפור-אפור ושחור-לבן-שחור ואילו חלקן מספקות רק זמן מעבר אפור-אפור, כאשר לא ברור אילו גוונים נבדקו, או רק שחור-לבן-שחור.
המעבר הקצר ביותר הינו מעבר שחור-לבן-שחור שכן הפיקסל נע ממצב 0 בו הפיקסל חשוך למצב 255 בו הפיקסל מואר וחזרה למצב 0. בעת המעבר ממצב 0 למצב 255 נמדד פרק הזמן הראשון הנקרא Tr (Time Rise) ובמעבר ממצב 255 חזרה למצב 0 נמדד פרק הזמן השני הנקרא Tf (Time Fall). לבסוף הזמנים מאוחדים ונקבע זמן התגובה למעבר שחור-לבן-שחור.
לעומת זאת, מעבר אפור-אפור הינו מעבר בין גוונים אפורים (לא בהכרח סמוכים) ולרוב נחשב למעבר מהיר יותר ממעבר בין שחור-לבן-שחור, אך לא כך הדבר במציאות שכן גבישים מתקשים במיוחד בעת מעברים אשר הפרש המתחים ביניהם קטן ולכן זמן התגובה עולה.
במצבים אלו מנוצלת אפשרות המכונה Overdrive (פירוט בהמשך) בכדי להאיץ את זמן התגובה של הפיקסלים ולכן זמן התגובה מתקצר בהשוואה למדידת שחור-לבן-שחור, לפחות על הנייר.
בנוסף, מדידת אפור-אפור אינה מתחשבת בזמן הנפילה או החזרה ולכן היא כביכול מהירה יותר. יתרה מזאת, גווני האפור הנבדקים אינם מוסכמים בין החברות ולכן לא ניתן לבצע השוואה ישירה עפ"י נתונים יבשים בלבד בין שני מסכים שונים.
המדידה המדויקת ביותר של זמן התגובה של מסך מיוצגת בצורת גרף אשר בודק את מהירויות התגובה לכל אחד מהגוונים אותם המסך מסוגל להציג. אין כיום אף חברה בשוק שמשחררת נתונים כאלו וניתן להשיגם רק בעזרת מכשירי מדידה מקצועיים.
בפועל, זמן תגובה נמוך מבטיח שלא יופיעו מריחות על המסך בעת שינויים מהירים בצבע, בין אם בעת גרירת סמן העכבר על המסך או בעת משחק מהיר. לשימושים כגון גלישה באינטרנט או עבודה עם מעבד תמלילים בלבד אין צורך בזמן תגובה נמוך במיוחד, אך במשחקים או בסרטים מדובר בנתון חיוני, שכן מסך בעל זמן תגובה של מעל 25ms יציג מריחות ויפגע בהנאה. בקטגוריה זו מובילים מסכים בעלי פאנל TN, המגיעים כיום לזמני תגובה של 7ms עד 10ms בממוצע, לאורך כל גרף הביצועים.
עד לפני זמן לא רב לא ניתן היה לשחק או לצפות בסרטים על מסכי LCD שאינם בעלי פאנל TN, שכן זמני התגובה של טכנולוגיות מקבילות כגון IPS או VA היה פשוט גבוה מדי (בחלק הבא של המאמר נסביר על הפאנלים השונים וההבדלים ביניהם), אך כיום, באמצעות שימוש בטכנולוגיות המאיצות את הגבישים (Overdrive) ניתן להגיע לזמני תגובה טובים גם בפאנלים האחרים (שהינם איכותיים יותר מבחינת איכות התמונה) ובכך לשלב בין שני העולמות (מהירות ואיכות).
Overdrive
טכנולוגיה זו ידועה גם בשמות RTC, ClearMotiv, MagicSpeed ו-ODC. ה-Overdrive מנצלת אפקט שבו הפעלת זרם גדול על גביש נוזלי גורמת לו לנוע מהר יותר.
במקום לבצע מעבר איטי בין גוון מסוים בדרך הבאה, כאשר כל מספר מציין גוון: 128 -> 139 -> 150 -> 175 -> 190, המסך מבצע את המעבר כך: 128 – > 255 -> 200 -> 190.
שימו לב כי מספר הדילוגים שנדרשו לגביש היה קטן בהרבה וכך גם התקצר פרק הזמן שלקח למסך להגיע מגוון אחד לגוון אחר והתקצר זמן התגובה.
אך ל-Overdrive ישנה גם תופעת לוואי הנקראת Over Shoot או פיצוי יתר; במצב זה הצבע לא מתייצב מספיק מהר לאחר תוספת המתח ובמקום לראות את הצבע הנכון אנו רואים צבע אחר, בדרך כלל בהיר, אשר נראה לעין בבירור (מצב זה ידוע גם בשם קורונה, מכיוון שהוא מזכיר את אפקט הקורונה של השמש – להבות המיתמרות מפני השמש לחלל).
הגרפים הבאים ממחישים את אופן הפעולה של ה-Overdrive – המתח המסופק לגביש והבהירות שלו, כפונקציה של הזמן: