הרצה חיה והתקנה
לאחר שמכינים את כונן ה-USB צריך לוודא ב-BIOS של המחשב שההתקן הראשון ממנו ינסה המחשב להטעין מערכת הפעלה לצורך פעולתו יהיה אכן כונן ה-USB הזה, לאחר שמחברים אותו למחשב. אמנם תפריטי ה-BIOS שונים ממחשב למחשב, אבל בדרך כלל כדי לקבוע את סדר האתחול מוצאים בתפריט הראשי את האפשרות Boot ולאחר מכן בוחרים באפשרות Boot Device Priority (או משהו כזה). בוחרים בהתקן USB HDD או משהו דומה, שומרים ויוצאים מה-BIOS.
לפני שהמחשב עולה מחברים את כונן ה-USB ליציאת USB פנויה ומחכים לעליית התפריט בו אפשר לבחור להפעיל את גרסת הרמיקס כהרצה חיה, כלומר ללא התקנה, אבל בפעולה מלאה. זה טוב אם רוצים להפעיל את מערכת ההפעלה במחשב בו כבר מותקנת מערכת הפעלה אחרת ולא רוצים להשמיד אותה, אלא רק לבחון כיצד גרסה זו של אובונטו פועלת. אחת האפשרויות האחרות בתפריט היא כמובן להתקין את מערכת ההפעלה לכונן הקשיח, וזו הבחירה שעשינו.
במסך בחירת השפה בוחרים בעברית ומייד תפריטי ההתקנה משתנים לשפת הקודש. כמו שהסברנו אפשר לבחור להריץ או רמיקס מבלי לבצע שינויים במערכת לצורך התנסות (הרצה חיה) או להתקין לכונן הקשיח.
אחד המסכים החשובים הוא מסך פינוי שטח בכונן. בלי שום קשר למוצג לעיל, המטרה בביקורת הזו היא לבדוק את רמיקס כמערכת ההפעלה היחידה, ולכן סומנה האפשרות 'מחיקה ושימוש בכונן כולו'. אם אינכם מכירים את לינוקס ברמה מספקת, מומלץ בכל מקרה לבחור באפשרות השימוש בכונן כולו, או לשבת מול המחשב בזמן ההתקנה עם מומחה לינוקס שאולי קצת יגחך לעצמו, אבל ידע בדיוק מה לבחור כאן.
הצעד הבא חשוב מאוד. בצעד החמישי של ההתקנה בוחרים את שם המשתמש ואת הסיסמה כפי שהם קשורים ישירות לליבה של אובונטו. את הסיסמה שמקלידים כאן חייבים לזכור כי מערכת ההפעלה מבקשת אותה בכל פעם שרוצים לעשות שינוי.
בסופו של דבר מגיעים למסך בו מוצגים כל ההגדרות, ואם הכל בסדר מתחילים בהתקנה בפועל. אז גם רואים את אחד השינויים שכלולים באובונטו החדשה: כמו בחלונות מוצגים הסברים שונים מתחלפים על המסך בזמן ההתקנה.
ייתכן שבסוף ההתקנה ועם עליית המערכת יתברר שהעברית לא הותקנה טוב. אל דאגה, רמיקס תזהה זאת לבד ואחרי כמה דקות תבקש להתחבר לאינטרנט, אם עדיין לא התחברה, כדי להוריד את הקבצים המתאימים וכדי להשלים את המעבר המלא לעברית.
ביקורת נחמדה
אבל Ubunty 10.04 ישאר אצלי בזמן הקרוב רק ב
vmware workstation
כתבה נחמדת מלווה באי דיוק בולט
"עם זאת, ההמלצה לעיל מיועדת לשני קהלים: זה שלא פוחד להתנסות וזה שלא מעניין אותו לבצע התקנות והפעלות מורכבות במחשב ומוכן להסתפק במה שיש לו." – לא יודע למה התכוונתם, אבל מה הכוונה בהתקנות והפעלות מורכבות במחשב? עדיין לא פגשתי מישהו שלא הודעה שלינוקס פשוט בהרבה להתקין, ואכן כך הדבר, גם מהיר יותר וגם קל יותר להתקנה, כל זאת בזמן שימוש מלא במערכת.
Q"מדוע אנחנו אומרים זאת? סיבה אחת היא שההתקנה בלינוקס היא לא תמיד רק לחיצת עכבר כפולה על צלמית וזהו. לפעמים צריך לתת הרשאות מיוחדות לקובץ כדי שהוא יפעל." – חבל שלא ביקשת את העזרה של החברים שדיברת עליהם בהמשך, כי בלינוקס מתקינים כמעט בלעדית (או בלעדית אם אתה לא רוצה דברים אקזוטים) בעזרת מנהל החבילות, ולא צריך שום שינוי בהרשאות ההרצה.
בקיצור, ביקורת נחמדה, מעבירה את המסר, רק חבל שהיא מכילה עובדות שגויות.
בהמשך ל2..
כתבת שבשביל פלאש צריך להכנס לאתר של אדובי ולהתקין, ושאז זה לא יעבוד בכרום וכו'. זה בדיוק הסיבה למה בלינוקס מתקינים מהמאגר תוכנות שהראת בסקירה ולא מהאתר של אדובי.. כל תוכנה שמתקינים מהמאגרים מתאימה למערכת הפעלה בדיוק ובלי בעיות ומתעדכנת מתי שצריך. אם היית מתקין דרך המאגר את הפלאש, הוא היה עובד בכרום – מנסיון, מותקנים אצלי כל הדפדפנים (אני בונה אתרים)
פנגווין – לא מסכים איתך
התקנת מערכת הפעלה בלינוקס לא פשוטה יותר מבווינדוס, סה"כ בשני המקרים ההגדרות שצריך להכניס הן זהות כמעט לחלוטין.
עם הפיסקה השניה אני עוד יותר לא מסכים.
בודדים האנשים שיכולים להסתפק במה שניתן להתקין דרך מנהל החבילות ולעיתים גם זה לא עובד כמו שצריך. מספיק פעם אחת שרוצים להתקין משהו לא טריוויאלי וזה פשוט לא שווה את המעבר כי מדובר בכאב ראש רציני מאד.
סה"כ באופן כללי אני מסכים עם מחבר הביקורת, לינוקס התקדמה דרך ארוכה מאד בשנים האחרונות אך יחד עם זאת היא עדיין לא מתאימה לכולם.
אם אתה מוכן להתנסות ויש לך זמן ללמוד את המערכת אין בעיה שתעבור להשתמש בלינוקס באופן בלעדי. אם לא אז כדאי שתוותר, המקרה היחיד שבו יש טעם לשקול שימוש בלינוקס הוא כשאתה מוכן לקבל אותה As Is, בלי להתקין שום דבר ולהסתפק בבסיס או לחלופין להשתמש בה כמערכת הפעלה לHTPC שאז באמת חבל לשלם 500 ש"ח על ווינדוס שלא תתן לך שום ערך מוסף.
כל עוד אתה מתחזק גם ווינדוס (בין אם על אותו מחשב או במחשב נפרד) כי לא את הכל אתה יכול לעשות בלינוקס חבל לבצע את המעבר.
ניסיתי ואהבתי אבל..
ועדיין יש בעיות שלא כל אחד יוכל להתמודד איתן, ויש חומרה שלא נתמכת (חפשו HAVA למשל), ואם אין לכם כרטיס רשת אלחוטי של ATHEROS אתם עלולים להיתקל במצב שצריך לחפש דרייברים וגם לדעת איך להתקין אותם כי הם לא מובנים בלינוקס.
בקיצור.. לא מושלם אבל בהחלט מתקרב ובשביל המחיר שלה (אפס ש"ח בלבד) באמת שאין יותר מדי טענות.
עובדות שגויות?
כתשובה לפנגווין,
אז זהו, שדווקא ביקשתי עזרה של יותר מאחד או שניים בהורדה של קובץ שלא התחבר משום מה למנהל החבילות, אלא הוצע כקובץ בינארי בלבד. במקרה כזה, וכמו שאתה כותב לבד למרות שזה "כמעט בלעדית" לא קורה, צריך לתת הרשאות. אולי אני יוצא דופן, אבל במשך החודש חודשיים האחרונים אני ממשיך להיתקל מדי פעם בקבצים שאני מתקין ולא רוצים לעבוד מול מנהל ההתקנות כי למי שכתב אותם לא בא לעשות את החיבור ואת התלויות. מכיוון שאני לא בא מתחום הלינוקס אלא מתחום החלונות, יש לי גם נטייה לגשת לאתרים של כותבי התוכניות ולהוריד אותן משם ולא דרך מאגרים, וז יש יותר מפעם אחת בעיה בהתקנה.
מסכים עם 6
לא קראתי את כל הכתבה, אבל אני מסכים עם התגובה השישית.
בסופו של דבר, הביקורת מיודעדת לקהל הוינדוס. אני יודע שאם אני צריך תוכנה מסויימת, אני הולך ליוצר שלה.
אז נכון, זה לא סוף העולם, ונכון, תוך כמה זמן מתרגלים. אבל זה חבל לידה של מעבר בין הרגלים של וינדוס לעבודה נכונה עם לינוקס.
מה בדבר צריכת סוללה?
האם יש הבדל בין WINDOWS XP או WINDOWS 7 לבין Ubuntu ?
נו באמת
בלינוקס זה לא היה קורה
חבל שלא אמרתם שאתם רוצים כתבה
חרשתי תמערכת הפעלה הזאת עוד מהבטא…
וזה עוד הלינוקס בין הראשונים שלי אז בכלל הייתי יכול להועיל.
שכחתם להזכיר שבמסך שבוחרים שפה העברית לא מוצגת טוב כך שחלק מהשורות מוסתר [לא שורות מעניינות אבל עדיין]
ועדיין יש בעיות קטנות עם עברית, לדוגמא בחלק מהמכונות הוירטואליות זה לא הפך את התצוגה או יותר גרוע כתב עברית בכתב מראה.
יש סיכוי שגם בכמה נטבוקים זה יהיה ככה.
זמן סוללה – תשובה ל-8
קודם כל ידוע כבר שבחלונות 7 אפשר "לסחוט" יותר מהסוללה מאשר בחלונות XP. לגבי החלק השני של השאלה, אין הפרש משמעותי בין אובונטו, בגרסת הרמיקס, לחלונות 7 לפחות למירב ידיעתי. במחשב שאני בדקתי עבדתי עם שניהם, כולל חיבור פתוח לאינטרנט כמעט בקביעות, כ-5 שעות, בבהירות נמוכה.
OFFICE
אני חושב שעיקר המשתמשים שלא בוחרים בלינוקס, בסופו של דבר לא עושים זאת מאחר ואין בלינוקס תחליף אמיתי לאופיס של מיקרוסופט. הקושי האמיתי הוא התאימות בין הגרסא החופשית למסחרית של מיקרוסופט. התאימות ל- office מבית מיקרוסופט ממש לא רע, אבל ממש לא מושלם. יש בו מידי פעם קבצים שנראים שונה בפתיחה לעומת האופיס של מיקרוסופט.
אם משתמש נאלץ לעדכן מסמך רשמי או חשוב באמצעות open office מבלי לדעת שמה שהוא רואה ושומר אכן זהה ל- microsoft office, לא באמת יוכל להרשות לעצמו לעבוד עם open office ובכך נשללת היכולת לעבוד עם לינוקס.
אני חושב שהמון לקוחות עובדים היום עם הסטנדרט שהוא כיום של מיקרוסופט, ונאלצים לשלם הרבה כסף על מערכות windows ו- office, כי אין תחליף אמיתי ל- office בלינוקס. אם יהיה, אני הראשון שיקפוץ על המציאה.
לדעתי את הסיקור הזה
היה צריך לעשות בן אדם שאין לו נסיון עם לינוקס. כי זו בדיוק הסיבה שאנשים לא עוברים אליה, כי אין להם נסיון.
אני בטוח שמישהו שהיה מתקין את הרמיקס הזה, לפני שהוא פגש פעם מערכת הפעלה כזו, יתקשה מאוד לנווט בה.
נושא מעניין אבל מפוספס
בתור אחד שיש לו נטבוק מעבר ללינוקס כן מעניין אותי. אבל, וזה אבל גדול, כבר מותקן לי XP עם המחשב. ברור שזה לא פתרון מושלם ולכן לינוקס מעניינת כאופציה. לדעתי הכתבה לא ענתה על השאלה האם יש יתרונות ברורים במעבר ללינוקס מול XP.7. הרי אין ספק שהנטבוק לא מותאם למערכת ההפעלה. מה שמעניין אותי האם מעבר ללינוקס ייתן לי מערכת שתיתן לי את המקסימום מהנטבוק ולא תקרטע כמו בחלונות…
כיוון לא נכון
הטעות הראשונה היא שלינוקס היא לא משהוא שאמור לבוא ולהחליף את וינדוס. לינוקס גם לא אמורה להגיע לאותם יעדים כמו וינדוס
לינוקס – אם רוצים מחשב פשוט מאוד לשימוש וכמעט ללא תחזוקה או תקלות מרגע שהותקן נכון
וינדוס – אם רוצים זמינות מוחלטת לכל התוכנות 'שיש לכולם'
למי שמחפש 'מיקרוסופט אופיס' אין מה לחפש בלינוקס. למי שמחפש 'לפתוח docx' יש מה לחפש. ביקורת ב hw לא תשנה את הקבוצות האלה
עובד על D250
כרגע מותן אצלי על ACER D250 הבעייה היחידה שהייתה זה דרייבר לכרטיס רשת יש בחירה בין B43 ו STA, בשום פנים ואופן לא להתקין B43!!!
ל12- מסמך רשמי שולחים ב PDF מהסיבה שאצלי בין 2 מחשבים עם WIN 7 ו OFFICE 2007 המסמך נראה שונה.
וOPENOFFICE עושה את כל מה שעושה MSOFFICE רק בדרך טיפה שונה
למי שרוצה לפתוח מסמכי doc/docx על לינוקס
מיקרוסופט מציעה גרסת אופיס אונליין, דרך ה- SkyDrive. פשוט מעלים מסמך אופיס לשם, והוא נפתח שם בדיוק כמו שהוא אמור להיפתח באופיס של מייקרוסופט.
אגב, לגבי סטנדרטים: אם כבר, OpenOffice היא זו ששומרת מסמכים בפורמט סטנדרטי, ככה שגם אם מחר יפסיקו לפתח את OpenOffice עדיין ניתן יהיה לפתוח מסמכים שנכתבו איתה בכל תוכנה חופשית אחרת. לעומת זאת, אם מייקרוסופט יחליטו לשנות את הפורמט או משהו, אי אפשר יהיה לעשות כלום, כי doc/docx הם פורמטים סגורים (ולא סטנדרטיים) שניתן לפתוח בצורה מושלמת רק עם MS Office (וגם נראים שונה מגירסה לגירסה).
יש הבדל בין סטנדרטי לנפוץ.
מה עם אקספלורר ?
בארץ הקודם אתרי בנקים מסחר בורסאי קופות חולים עדיין חייבות אקספלורר לעבודה תקינה , האם יש אפשרות להוסיף את הדפדפף הזה ליובונטו ?
ל- 18
בעיקרון אפשר להוסיף internet explorer אבל צריך להשתמש בתוכנה שנקראת wine שמפעילה אותו דרך אמולטור של ווינדוס.
הגרסה הכי קל לחלונות 7 היא
Windows 7 Starter
בעקבות הכתבה ניסיתי ו..
הבעייה שלי עם לינוקס היא המעקפים הקשים שצריך לעשות כדי לבצע דברים סטנדרטים אז נכון אפשר לבצע הכל עם לינוקס אבל הסיבוך בכל התהליך על מנת לראות WMV בMAKO ועל מנת להיכנס לבנק לא מתאים בכלל למשתמש ממוצע או אפילו כזה שמבין קצת.
אבל אני חייב לציין שהגרסאות האחרונות בהן התנסיתי הן הטובות והידידותיות ביותר שיצא לי לראות.
תמיכה בהאצת חומרה (מה שנקרה DXVA) בחלונות..
האם קיימת תמיכה בהאצת חומרה (מה שנקרה DXVA בחלנונות) באובונטו?
רבים מהנטבוקים היום מגיעים עם מאיץ וידאו מובנה, (GMA500) של אינטל, האם אובונטו יודעת להשתמש בו כראוי ולנגן סרטי HD עם שימוש במאיץ כזה?, האםהיא גם יודעת להשתמש במאיץ זה כאשר אנחנו נכנסים לאתרים דוגמת YOUTUBE? עד כמה שאני יודע, לא. מה שחלונות דווקא כן יודעת… פרמטר זה חשוב מ-א-ו-ד למחשבי נטבוק, מפני שאם אובונטו לא משתמשת במאיץ, אתרים כמו YOUTUBE פשוט חונקים את המעבד החלש.
רמיקס
ראיתי שיש אנשים שמתבלבלים בין הרמיקס לגרסה השולחנית.
ועכשיו דעתי: אני בחנתי את המערכת הפעלה הזאת עוד מהבטא בראשון ואני חושב שהם פיספסו לגמרי עם הרמיקס, אחרי שבוע של נסיונות לכפנג את הבטא על מספר ניידים הבנתי שהם שהפרוייקט הספציפי נועד מראש לכישלון, חוץ מכמה שיפורים קלים בניווט אין הבדלים לדעתי ובקיצור במילה אחת. זבל.
כמובן שההמלצה שלי היא לא לבזבז את הזמן.