היצרנית הטאיוונית שואפת להיות הראשונה שתעבור לשימוש בוואפרים המוגדלים, אשר עתידים לשפר את התפוקה ולהוזיל עלויות בצורה משמעותית
הידעתם? שבבים מיוצרים על פרוסת סיליקון דקה ועגולה המכונה וואפר (wafer), ממנה הם נחתכים לתצורתם הסופית.
מרבית מפעלי השבבים המודרניים עושים שימוש בוואפרים בקוטר 300 מילימטרים, כאשר השאיפה היא לעבור בשנים הבאות לייצור על גבי וואפרים של 450 מילימטרים, שיאפשרו את הגדלת התפוקה של כל וואפר ביותר מפי 2, מה שאמור לסייע גם בקיצוץ העלויות עבור היצרניות ואולי אפילו עבורנו, הצרכנים.
נשמע נהדר? בהחלט, אך המעבר לוואפרים של 450 מילימטרים מחייב פיתוח, התאמה והחלפה של ציוד הייצור – עניין לא פשוט בכלל שמצריך השקעה של מיליארדי ואף עשרות מיליארדי דולרים, והביא ליצירתו של הסכם פיתוח משותף נדיר בין אינטל, IBM, TSMC, סמסונג ו-GlobalFoundries, במטרה לממש את החזון המדובר.
כעת מדווח האתר digitimes כי יצרנית השבבים הטאיוונית TSMC עתידה להתחיל בייצור נסיוני על גבי וואפרים של 450 מילימטרים במהלך השנים 2013-2014, בדרך לייצור מסחרי רחב היקף בשנת 2015 או 2016.
החברה מקווה להתקין 95 אחוז מהציוד הדרוש לייצור על גבי הוואפרים המוגדלים עד שנת 2014, ומציינת כי המעבר ל-450 ננומטר רצוף בקשיים טכניים עליהם היא פועלת להתגבר בשיתוף פעולה עם יצרניות הציוד וספקיות חומרי הגלם.
היצרנית הצהירה כי תחל בתהליך מחקר ופיתוח (R&D) לליטוגרפיה של 14 ננומטר בשנה הבאה, במטרה להגיע לייצור רחב היקף בשנת 2015, ככל הנראה על גבי וואפרים של 450 מילימטרים – תוכנית שאפתנית מאוד, ללא ספק.
| קפיצת מדרגה משמעותית בעולם השבבים |
TSMC היא ככל הנראה היצרנית שזקוקה יותר מכל למעבר לוואפרים של 450 מילימטר – החברה, שבין לקוחותיה ניתן למצוא רבות מענקיות הטכנולוגיה בשוק, נתקלת פעם אחר פעם בקשיים לענות על הביקוש הרב, בייחוד בעת מעבר לייצור בליטוגרפיה חדשה (כמו הייצור ב-28 ננומטר בעידן הנוכחי). תפוקה מוגדלת תוכל לתרום רבות לה וללקוחותיה, ואולי אף לזכותה אותה בכמה לקוחות חדשים (אפל, מישהו?).
בהנחה שהכל יתקתק עבור TSMC, ישנו סיכוי בלתי מבוטל שהיא תהיה היצרנית הראשונה בשוק שמשלימה בהצלחה את המעבר לוואפרים המוגדלים – מה שיוכל "לקזז" את הפער הטכנולוגי בינה לבין אינטל, ולבסס את מעמדה מול המתחרה המרכזית המתהווה GlobalFoundries.
אנו מאחלים ל-TSMC ולשאר יצרניות השבבים הצלחה במעבר, בתקווה שכולנו נוכל להנות יום אחד מפירותיו.
