גוף הקירור עצמו
בגרסה זו עבר גם גוף הקירור עצמו מספר שידרוגים, שלצערנו נחסכו במעבר מדגם ה-Volcano 9 ל-Volcano 11. אמנם, בדומה לגופי הקירור מדגם ה-Volcano 7 וכל אלו אשר באו אחריו, גם Volcano 12 בנוי במבנה הסטנדרטי של בסיס וסנפירים מנחושת.
הפעם גוף הקירור זכה לתוספת נחושת משמעותית, וכעת משקלו עומד על 708 גרם כולל מאורר (!) לעומת 450 גרם ששוקל וולקנו 11. התוספת בחומר הגלם איפשרה למהנדסי ThermalTake לדחוס 66 סנפירים במקום 45 שקיימים בוולקנו 11 (וכפי שאתם רואים בתמונות, בהחלט מדובר בדחיסה כאשר המרחק בין סנפיר אחד לשכנו הוא זעיר) וכמו כן להגביהה ולהרחיב מעט את גוף ההיטסינק.
הנתון היבש הזה כשלעצמו אינו נשמע משמעותי, אך, כפי שכבר למדנו בעבר, נותן תוספת משמעותית למדי בביצועי הקירור של ההיטסינק, בייחוד תחת מעמס חום כבד ומהירויות נמוכות של המאוורר, בזכות הולכת חום טובה של הנחושת.
המאורר
גולת הכותרת של ה Volcano12, וההבדל העיקרי בינו לבין ה-Volcano 11 וה-SilentBoost הוא כמובן המאורר האימתני. בדגם החדש נטשה Tt את סדרת מאוררי ה-SmartFan אשר שירתו נאמנה את הדגמים האחרונים של סדרת הוולקנו, ואיתם גם את העיצוב הסטנדררטי לטובת העיצוב ה"תלת להבי", ואכן המאורר החדש נראה יותר כמו מדחף של מטוס מאשר מאורר פשוט של גוף קירור.
עיצוב המאורר החדש כולל שלושה להבי ענק במקום שבעת הלהבים הקטנים במאוררי ה SmartFan הקודמים. לטענת Tt העיצוב המחודש של המאוררים מאפשר דחיפת כמות גדולה יותר של אוויר בפחות רעש וסל"ד, וכפועל יוצא, להגיע למהירויות גבוהות מבלי לסבול מהרעש הנוראי אותו אנו מכירים ממאוררים חזקים אחרים.
ההשוואה בין ה-SF2 הנכלל בדגמי הוולקנו 9 והוולקנו 11, לבין מאורר ה Triple Blade מתבקשת כמובן, וכאן טמונה היתרון הגדול שבעיצוב ה"תלת -להבי" של המאורר החדש של Tt: גם בסל"ד גבוה (ולמי ששכח מדובר ב 5500RPM!) הוולקנו 12 מרעיש פחות מהוולקנו 11 (במהירותו המקסימלית – 4,800RPM), אך כמובן מיותר לציין ששניהם עדיין מרעישים באופן שיוציא כל אדם שפוי מדעתו.
לעומת זאת בסל"ד בין 3400RPM ל-4000RPM , בעוד שה-SF2 מפיק צליל גבוה וצורמני הממשיך להדהד (ולעצבן), המאורר החדש מפיק רעש מתון בהרבה שכמעט ואינו מורגש בתוך מארז סגור.
במהירות הנמוכה ביותר שניהם כמובן רועשים הרבה פחות וכמעט ואינם נשמעים, אך עם זאת עדיין מצליח ה Volcano 12 לדחוף כמות מכובדת יותר של אוויר על ההיטסינק, ולקרר ביעילות רבה יותר את המעבד.
כאמור, היתרון המשמעותי ביותר במאוורר ה-Triple Blade טמון דווקא בגובה הצליל, ובניגוד ל-SF2 אשר מפיק צליל גבוה וצורמני (או באנגלית, High Pitch) במהירויות גבוהות, המאורר של ה-Volcano 12 מפיק צלילים נמוכים ונסבלים הרבה יותר, הן בסל"ד נמוך והן בסל"ד גבוה.