הטכנולוגיה החדשנית שתאפשר להקטין עוד יותר את האלמנטים המגנטיים שבעזרתם נשמר מידע בכוננים מכאניים תהיה מוכנה לפעולה רק בעוד כמה שנים
כוננים מכאניים אולי מאבדים מההילה החיובית שלהם עם כל יום שעובר (ומביא איתו מחירים נמוכים יותר ויותר עבור כונני SSD מהירים הרבה, הרבה יותר), אך בסופו של דבר הם עדיין כאן איתנו וכנראה לא ילכו לשום מקום בעשור הקרוב לפחות – בתור אמצעי האפקטיבי ביותר לאחסון "קר" של מספר גדול של תמונות, מסמכים או קבצי וידאו.
אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו ממשיכים לעקוב ולהחזיק אצבעות להתפחויות טכנולוגיות שיוכלו לספק לנו כוננים מכאניים משתלמים וטובים יותר – וכעת מתקבל מידע על כך שאחת מהטכנולוגיות המבטיחות ביותר בתחום, ה-HAMR עליה כבר סיפרנו לכם כמה פעמים בשנים האחרונות, לא תהיה מוכנה לפריים-טיים בטווח הזמן המיידי.
רובם המוחלט של הכוננים הקשיחים מתבסס על טכנולוגיה במסגרתה אלמנטים מגנטיים זעירים משנים את מאפייניהם לאחר מעבר זרם חשמלי בהם, ושומרים על המצב החדש לאורך זמן עד למגע נוסף עם זרם אלקטרונים. מיזעור של אותם אלמנטים איפשר לכוננים קשיחים בנפח קבוע ונתון לאחסן עוד ועוד מידע לאורך השנים, אך נראה שכיום המגבלות הפיזיקליות כבר הושגו ושיפור נוסף הוא כמעט בלתי אפשרי, או לפחות לא כדאי באופן מסחרי.
טכנולוגיית ה-HAMR מתבססת על חימום מהיר ומדוייק של אותם אלמנטים מגנטיים באופן שמאפשר שליטה מדוייקת וזעירה יותר, ובכך פותח אפשרויות משמעותיות למזעור נוסף. בתיאוריה זה כמובן נשמע פשוט למדי, אך המציאות (כמו תמיד) היא הרבה יותר מסובכת.
כוננים ראשונים בטכנולוגיית ה-HAMR, עם שיפור של כ-20 עד 25 אחוזים בצפיפות לעומת טכנולוגיית ה-PMR וה-SMR 'הוותיקות', היו אמורים לנחות בחנויות כבר במהלך השנה הנוכחית – אך כעת חברת SDK היפנית, אחת מהמובילות בתחום טכנולוגיית האחסון המכאני, מאשרת כי מוצרים מסחריים ראשונים יגיעו אך ורק בתחילת שנת 2018. בחברה עדיין אופטימיים לגבי היכולת לספק פלטות כוננים קשיחים בצפיפות גבוהה ב-50 אחוזים ואף גבוהה פי 2 מאלו של כוננים קשיחים עדכניים עד לסוף העשור, מה שיוכל להפוך קשיחים בנפח של מעל 10 טרה-בייט (באוויר, ולא בהליום) לסטנדרט המובנה החדש – אך כאמור כל העסק מסתבר כמאתגר ומסובך מהמשוער.
האם זה אומר שבשנים הקרובות ניאלץ להמשיך ולהסתפק בכוננים קשיחים של 4, 6 או 8 טרה-בייט בלבד? נחיה ונראה.
המצב גרוע יותר מהנתונים שנראים כאן, כי מדובר בתמונה חלקית אשר מתחילה בשנת 2010, עמוק בלב תקופת "המיתון" שהחל עוד קודם לכן, ולא מראה את מה שהיה קודם.
מספרים:
שנת 1991 – 120MB.
שנת 1996 – 2GB. כפול 16
שנת 2001 – 40GB. כפול 20
שנת 2006 – 500GB. כפול 12.5
וכאן כבר מתחילים לראות את המגמה שרק הוחמרה מאז:
שנת 2011 – 3TB. כפול 6
וחמש שנים אח"כ – 8-9TB. כפול 3
ניתן לראות את התמונה. חזרנו אל קצב של שנות השמונים, תחילת הימים של ה-HD. (שנת 1981 5MB, שנת 1985 20MB)
גם מבחינת ביצועים מדובר בשיפור מאוד זעיר בביצועים יחסית לגדילה בנפח, והמגמה הזו החלה עוד בשנת 2001. ראו
כתוצאה מהמגמה המרכזית, גם קצב ההוזלה פר גי'גה הואט משמעותית והמגמה הזו גם מתגברת.
לעומת זאת ראו מה קורה בתחום ה-NAND. נפחי SSD מכפילים עצמם, והמחיר נחתך בחצי תוך שנתיים. הפערים נסגרים במהירות. אם הקצב הנוכחי של האטה בתחום הדיסקים לעומת ההאצה בתחום NAND ישאר, היום בו יגיעו לשיוויון בעלות לג'יגה מול דיסקים קשיחים כבר נראה בקצה האופק. ונראה שגם יצרניות הדיסקים מבינות את זה ומבצעות רכישות ענק של חברות FLASH.
הביצועים ממשיכים לעלות אומנם לא באותו קצב, (אך עדיין בקצב הרבה יותר גבוה מאשר דיסקים קשיחים שעומדים במקום) אבל בשביל זה מגיעים ב-2016-2017 מוצרי 3D XPoint מאינטל/מיקרון, בעלי פוטנציאל של פי 1000 מהירות מאשר NAND. (צפוי פי 10+ על PCIe)
5-7 שנים מהיום: SSD מחליף HDD, ו-3D X-Point מחליף SSD? לא יפתיע.
אין ספק.
לאור התפוצצות SSD בשוק הקשיחים העתיד משתנה לנגד עינינו ולטובה