חברת היטאצ'י (Hitachi) מציגה את הטכנולוגיה שתאפשר לה לייצר דיסקים קשיחים בגודל 3.5" ובנפח דמיוני של 5 טרה-בייט עד שנת 2010.
היטאצ'י הודיעה כי היא מעדכנת את תחזיותיה לגבי טכנולוגיות הדיסקים הקשיחים החדשה שהיא מפתחת, וכי כעת היא מתחייבת להציג דיסק קשיח חדש במהלך שנת 2010 בנפח של 5 טרה-בייט. כך יתאפשר גם לייצר דיסקים למחשבים ניידים בנפח של 1 טרה-בייט. יושיהירו שירושי (Yoshihiro Shiroishi) מהיטאצ'י מסביר "עד שנת 2010, שני דיסקים בלבד יספקו את אותו נפח אכסון השקול למוח האנושי".
היטאצ'י הודיעה כי היא מעדכנת את תחזיותיה לגבי טכנולוגיות הדיסקים הקשיחים החדשה שהיא מפתחת, וכי כעת היא מתחייבת להציג דיסק קשיח חדש במהלך שנת 2010 בנפח של 5 טרה-בייט. כך יתאפשר גם לייצר דיסקים למחשבים ניידים בנפח של 1 טרה-בייט. יושיהירו שירושי (Yoshihiro Shiroishi) מהיטאצ'י מסביר "עד שנת 2010, שני דיסקים בלבד יספקו את אותו נפח אכסון השקול למוח האנושי".
פריצת הדרך בגודל הנפח של הדיסקים התאפשרה תודות לפיתוחו של ראש מגנטי חדש בטכנולוגיה קיימת בשם CPP-GMR (ר"ת current perpendicular-to-the-plane giant magnetoresistance) אשר מאפשר רגישות גבוה יותר מראשים מגנטיים בטכנולגיה הנוכחית, ובכך מאפשר גילוי שדות מגנטיים חלשים יותר, ולמעשה קטנים יותר.
גידול יציב בנפח
דיסקים קשיחים מכפילים את נפחם בקירוב כל שנתיים. הראש המגנטי החדש יאפשר את המשך המגמה הזאת ולהקטנת גודלם של הדיסקים. ככל שצפיפות הכתיבה על הדיסק עולה, השדות המגנטיים הופכים לקטנים ולחלשים יותר ועל כן קשים יותר לגילוי. מגמת ציפוף השדות העצימה עם תחילת השימוש בכתיבה ניצבת (Perpendicular recording) שהובילה ליצירת דיסקים בנפחים של 500 ג'יגה-בייט ו-1 טרה-בייט. לאחרונה אף התבשרנו כי סיגייט מתכוונת להציג דיסק קשיח בנפח של 2 טרה-בייט בשנה הבאה.
דיסקים קשיחים מכפילים את נפחם בקירוב כל שנתיים. הראש המגנטי החדש יאפשר את המשך המגמה הזאת ולהקטנת גודלם של הדיסקים. ככל שצפיפות הכתיבה על הדיסק עולה, השדות המגנטיים הופכים לקטנים ולחלשים יותר ועל כן קשים יותר לגילוי. מגמת ציפוף השדות העצימה עם תחילת השימוש בכתיבה ניצבת (Perpendicular recording) שהובילה ליצירת דיסקים בנפחים של 500 ג'יגה-בייט ו-1 טרה-בייט. לאחרונה אף התבשרנו כי סיגייט מתכוונת להציג דיסק קשיח בנפח של 2 טרה-בייט בשנה הבאה.
טכנולוגיה זוכת פרס נובל
הטכנולוגיה בבסיס פריצת הדרך היא כאמור ה-GMR (ר"ת giant magnetoresistance), אפקט פיזיקלי המשפיע על המטען ותנועת האלקטרונים. גילויו של האפקט הזה זיכה את שני המדענים שעסקו בחקר התופעה, אלברט פרט (Albert Fert) ופטר גרינברג (Peter Grünberg), בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2007.
הטכנולוגיה בבסיס פריצת הדרך היא כאמור ה-GMR (ר"ת giant magnetoresistance), אפקט פיזיקלי המשפיע על המטען ותנועת האלקטרונים. גילויו של האפקט הזה זיכה את שני המדענים שעסקו בחקר התופעה, אלברט פרט (Albert Fert) ופטר גרינברג (Peter Grünberg), בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2007.
אפקט ה-GMR התגלה לראשונה בשנת 1988 והיה בשימוש מסחרי על ידי IBM אשר השתמשה בטכנולוגיה אף היא למזעור דיסקים. חטיבת הדיסקים הקשיחים של IBM נרכשה, כזכור, על ידי היטאצ'י בשנת 2003. בדיסקים המגנטיים הנוכחיים משתמשים בראשים קוראים המורכבים משתי שכבות מגנטיות המופרדות באמצעות חומר מבודד. הראש מבקר את הדרך בה האלקטרונים עוברים משכבה מגנטית אחת לשכבה מגנטית שניה, דרך השכבה המבודדת. כך, הוא חש את האפסים ואת האחדים המקודדים בשדות המגנטיים.
ככל שמזעור הראשים מתקדם, במאמץ לדחוס יותר מידע לכל יחידת שטח, ההתנגדות החשמלית מתחילה לייצר "רעש" במידע. בראש CPP-GMR, השיטה החדשה של היטאצ'י, מצטצמת ההתנגדות החשמלית על ידי סילוק השכבה המבודדת בין שתי השכבות המגנטיות בראש הקורא. את המבודד מחליף מוליך נחושת הממוקם בין שני המגנטים. הזרם בשכבה המוליכה נע באופן ניצב לשכבות המגנטיות, ומבנה זה מצמצם את הרעש החשמלי בראש הדיסק.
ראשי ה-CPP-GMR יאפשרו להגדיל את צפיפות המידע על המשטח המגנטי של הדיסק ל-1 טרה-בייט לאינטש מרובע אחד. המרחק בין המסלולים על המשטח המגנטי שראש כזה מסוגל להבחין ולקרוא הוא 30 ננו-מטר בלבד. לצורך המחשת התפתחות טכנולוגיית האחסון המגנטי, נציין כי הדיסק המגנטי הראשון שיוצר בשנת 1956 על ידי IBM, ה-RAMAC, היה בעל רוחב מסלול של 1.2 מילימטר. מדובר על צמצום מימדים של פי 40,000, שהושג במשך קצת יותר מחמישים שנה.
ואאאאאווווווווווו כמה פורנו
ישששששששש
מגניב
לא ידעתי שיש לי 10 טרה-בייט במוח
זה נהדר, אבל אני אסתפק
ב-100 GB, ושיהיה מהיר פי 30.
אני מניח שהטכנולוגיה החדשה תהיה שימושית בעיקר לשרתים ולחברות כמו גוגל..
חח ל-1
חחחחחחחח מה אחייי
ל-3
אם אני לא טועה לגוגל יש HD משלהם כדי להכיל את כל מאות הפטה-בייטים של כל האתרים שהם שומרים.
שהמטאטא עומד, אני חושב שיש לנו רק מגה…
ועוד משהו…
מתי שנעשה איחוי לכונן של כמה טרות, נראה לי
אפשר לעשות חופשה של שבוע בטוריקה עד שהוא יסיים
באמת במקום להכניס עוד מידע, תנו לי 500 גיגה
שירוץ יותר מהר…
ל-5
זה זטה-בייטים. =]
למה הם מפתחים תכנולוגיה ל HDD?
במקום זה שיעבדו על ה SSD ויורידו את המחיר שלו. ה HDD הופך להיות כמו חיבורי ה HDD, גסיסיה של 20 שנה…
נ.ב.
ל 1, יש לנו במוח הרבה יותר מקום לפורנו XD
ל-HUGEMOUTH מתגובה 8 – למה HDD?
כי HDD זאת טכנולוגיה חיה ומתפתחת כפי שאתה רואה.
כי היא מציעה יחס נפח למחיר ללא תחרות וכי ה-SSD עדיין סובלים מבעיות רבות ובנוסף לכך יקרים מדי לפתרונות אחסון גדולים.
בנוסף לא בטוח כלל ש-SSD זוהי הטכנולוגיה הבאה שתכבוש את השוק. בהחלט יתכן שתהיה טכנולוגיה שונה שתהפוך את ה-SSD ללא רלוונטית, ראה Memristor ו-Racetrack כאן:
http://hwzone.co.il/news/1210077479/19836/
http://hwzone.co.il/news/1208373446/93090/
ל-3
אבל ב-5 טרה בייט אפשר לשים הרבה יותר פורנו מאשר ב-100 GB. 🙂
למר שירושי, כותבי הכתבה והמגיבים:
להגיד משפט כמו:"עד שנת 2010, שני דיסקים בלבד יספקו את אותו נפח אכסון השקול למוח האנושי", ועוד להביאו לציטוט… בחייאת דינקום. זה בערך כמו להגיד "בשני דיסקים בלבד נצליח לאכסן את כל כמות מיץ הפירות העולמית". זה חסר משמעות לחלוטין. המוח האנושי לא מבוסס על לוגיקה טהורה, ולא על שפה בינארית, שלא לדבר על כך שפעולתו בכלל לא דומה לזו של מחשב. להגיד דבר כזה זו שטות גמורה. האדם עדיין יודע כ"כ מעט על פעילות ויכולות המוח, שברור שהוא ינהג לחשוב שאפשר להקביל אותו ל-HDD גדול עם כמה טרה-בייטים… קשקוש.
מסכים עם 11 לא נכון ולא מדוייק
תבי מה שאתה מבין ואל תהיה נאורולוג
המוח האנושי לא בנוי כמו דיסק קשיח
הוא בנוי יותר כמו מעבד
לכל מדעני המוח
לגבי ההערות על נפח המוח והדיסק.
אל תהיו כל כך "מדויקים".
מדובר כאן בציטוט של אדם מהיטצ'י שבחר לומר כך את הדברים. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא ויתכן שיש גם צדק בדבריו זה באמת לא חשוב והובא כציטוט ולא כעובדה.
העיקר זה התוכן.
ל-13 המוח יותר בנוי כמו מחשב אם כבר
יש בו מעבד נתונים, יש בו זיכרון שמכיל מידע, יש לו דרכי איוורור, יש את המוח עצמו שהוא כמו לוח אם שמכיל הכל ועוזר לחבר את הכל לתמונה אחת שלמה 🙂