התקנה ראשונית
לאחר שניגשנו לאתר החברה והורדנו את התוכנה הנדרשת, ניגשנו להתקנה. עדכנו גם את הקושחה של הכונן עצמו לאחרונה הזמינה. בינתיים, חיברנו את הכונן לרשת הביתית שלנו, וכמובן, הוא לא הופיע בתור כונן רשת. האחריות על מיפוי הכונן נחה על כתפי התוכנה שהורדנו.
בשונה מכונן ה-NAS של Synology, ה- DS-112 אותו ביקרנו כאן באתר, WD טוענת שהכונן שלה הוא פשוט הרבה יותר. הוא חסר אפשרויות מתקדמות במיוחד שמציע ה-DS-112 שמגיע אף עם מערכת הפעלה מבוססת WEB משלו, אך הנוחות ופשטות השימוש כאן הן המטרה העיקרית של WD, ואנחנו נרבה להתייחס לפשטות השימוש באפשרויות של ה-Live.
גילוי ומיפוי הכונן ברשת התגלה כפעולה פשוטה ואוטומטית. פשוט לחצנו על לחצן הסקירה בתוכנת ההתקנה, היא סרקה את הרשת שלנו, מצאה את הכונן ומיפתה אותו ככונן רשת במחשב שלנו. החיסרון היחיד בפעולה זו הוא שתצטרכו לחזור עליה בכל אחד מהמחשבים שתרצו למפות בהם את הכונן, או לחילופין, תצטרכו להכניס את כתובת ה-IP של הכונן ברשת.
לאחר סיום מיפוי הכונן, יכולנו לבחור לסיים את תהליך ההתקנה, או לחילופין להתקין את תכנת הניהול של WD או למפות את הכונן גם כ"ענן" פרטי ברשת האינטרנט.
זהו, מרגע זה אתם יכולים להשתמש בכונן הרשת שלכם בצורה הפשוטה ביותר וללא שום הגדרות או מסכים שידרשו מכם להפגין את הידע שלכם בניהול רשתות.
האם יש לו פרוטוקול סטנדרטי ?
כלומר, האם ניתן להגדיר אותו בצורות המקובלות בלי שימוש בתוכנה של WD ? אם לא, אז הוא לא יותר מצעצוע שלא מסוגל לכלום חוץ מלשמש את המשתמש הפרימיטיבי ביותר, וזה קהל היעד האפשרי היחיד שלו
לא כזה משתלם
עם מחיר מינימום של כ3.5 שקלים לחודש, ומחיר ממוצע של יותר מ5 שקל לחודש על חשמל, לכל שנה שימוש יוצא תוספת של יותר מ60 שקל למוצר , ז"א בשימוש של 3-4 במוצר יוצא שהמוצר הרבה יותר יקר ממה שהוא, מה שגורם לנו להעדיף כונן USB עם צריכה נמוכה בהרבה כיוון שלא מחובר רוב הזמן
מריץ debian
חס וחלילה להתקין תוכנות מטופשות של WD על המחשב!
זה כונן מצוין ובעצם שרת לינוקס קטן.
משתף את ה-shares באמצעות samba (כמו כונן רשת רגיל). יש גם DLNA ותמיכה ב-itunes וכל השטויות הרגילות.
והכי טוב – יש גישת ssh ואפשר להתקין מה שרוצים (שרת ווב, קליינט ביטורנט, …)
מישהו יודע מה המהירות כתיבה ברשת של ג'יגה?
בידקו ברשת גיגה, ותעדכנו בביקורת בבקשה
נתוני מהירות ברשת 100 חסרות משמעות