ראשית נודה לחנות ZigZag2000 על אספקת הכוננים לבדיקה הבאה. אם יש תחום אחד שהוא מעט שונה וההתפתחות בו מהירה כצב הרי זהו תחום ההארדיסקים, כאשר בניגוד לכרטיסי מסך, מעבדים, זכרונות ולוחות אם ההתפתחות שלהם הייתה מינורית מאד במהלך השנים, ואפילו היום כונני ATA100 7200 עדיין חולשים על השוק ביד רמה ונמכרים בכמויות. נראה כי דווקא לקראת סוף שנת 2002 החלו דברים להשתנות, (ואני מדבר על שינוי מעט גדול יותר מאותו ATA133 שהביא בקושי מספר Mb/sec זעומים כתוספת, בטח לא קרוב ל- 133 המובטחים) כאשר ה-SATA 150 נכנס לשוק ואיים לשנות ולהפוך את כל שוק ההארדיסקים על פיו עם מערך חשמל, כבלים וכוננים חדש לחלוטין והבטחה לרוחב פס חביב של 150Mb לשנייה. כל זה נחמד מאד על הנייר אבל העובדות מלמדות כי התמיכה ב-SATA רק החלה, וכי כונני ה-10,000 סיבבים לשנייה רחוקים מאיתנו בכל הקשור לייצור ומחיר, מה שמשאיר אותנו עם הפתרון ההגיוני והנמכר ביותר כיום – כונני Parallel ATA יחד עם 8Mb של זכרון באפר, כאשר בארץ נוכל למצוא לבינתיים את הכונן הוותיק המצליח והנמכר כל כך של WD ומולו המתחרה החדש יחסית של מאקסטור, הבא לקחת נתח מהשוק המצליח כל כך כעת. כדי לעמוד על מהות השינוי ומה הוא בעצם נותן לנו מבחינהת ביצועים לקחתי את הכוננים הבאים לבדיקה :
היה זה ברור כי זהו רק עניין של זמן עד שהתחום יהיה חייב להתעורר ולהתחיל להדביק את הקצב אותם מכתיבים לוחות האם והזכרונות למשל, כאשר צוואר הבקבוק העיקרי בכל מחשב ומחשב היה ההארדיסק שהתקשה להעביר יותר מ-45Mb לשנייה.
היתה זו תחילת השינוי בתחום הרדום הזה אבל כרגיל הכוננים הראשוניים התקשו מאד להגיע לאותם 150Mb לשנייה, האמת הם התקשו מאד להגיע לחצי מזה. שינוי רציני ורלוונטי הרבה יותר היה הגדלת באפר המידע מ-2Mb ל-8Mb, דבר שהחל עם הכונן המוכר כל כך של WD, ודווקא תוספת זו הביאה עימה שינויי גדול הרבה יותר בכל הקשור לכושר הנשימה של ההארדיסק וביצועי כונן.
כהמשך ישיר לכך רצו חברות שונות (לאחר זמן לא רב) כמו מאקסטור ותחבו 8Mb גם לכונניהם, זה במקביל לכונני ה-SATA המתפתחים וכונן ה-10,000 סיבובים לשנייה של WD, כל זה הבטיח לנו כי התחום החל לצאת מהתרדמת, ורצוי להציץ בביקורות אחרות על מערך RAID 1 של זוג כונני SATA כדי לראות איך סוף סוף הם מצליחים לעבור את ה-100Mb לשנייה…